"רכבים אוטונומיים יופיעו בעשור הקרוב"

ד"ר מיכל וקרט וולקין ועומר כילף העריכו כי ההתפתחות הטכנולוגית המהירה עשויה להוביל לייצור סדרתי של רכבים שייסעו ללא מגע יד אדם כבר בסוף השנה הבאה: "העתיד קרוב יותר מכפי שחשבנו"

יובל גמליאל
תוכן מקודם
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
ד"ר מיכל וקרט וולקין ועומר כילףצילום: הדס פרוש
יובל גמליאל
תוכן מקודם

עד לפני שני עשורים, החזון של מכונית אוטונומית הנוסעת בכבישים ללא יד אדם היה נראה כמו מדע בדיוני רחוק וכמעט בלתי מושג. כיום ניתן לומר במידה גבוהה של ביטחון שאנו נמצאים בעיצומה של מהפכה, וישראל נמצאת בחזית שלה. בזכותן של יותר מ–500 חברות הפועלות כיום בתחום — בהן חברות סטארט-אפ העוסקות בנהיגה אוטונומית ומרכזי חדשנות — החזון החדשני הזה נראה פרקטי יותר מתמיד.

שניים מהשחקנים הבולטים בתחום, הניצבים בחזית מהפכת הרכב האוטונומי, הם ד"ר מיכל וקרט וולקין, שותפה בקרן  GFT ventures ומנכ"לית ענקית האוטו-טק האמריקאית "ליר ישראל" לשעבר, ועומר כילף, מנכ"ל ומייסד שותף בחברת אינוויז המפתחת חיישנים לתעשיית הרכב. השניים נפגשו לדיון משותף באירוע פרס האטלס.

"מגפת הקורונה אמנם האטה השקעות ופיתוחים בתחום הרכב האוטונומי, אך מדובר למעשה בתהליך בלתי ניתן לעצירה", אמרה וקרט וולקין. "אחת הטכנולוגיות הנחשבות למנוע המרכזי של המהפכה הזו היא הפיתוחים החדשים בתחום הבינה המלאכותית (AI). זהו הרנסנס החדש, ולדעתי אנחנו צפויים לראות רכבים אוטונומיים ברוב ערי העולם כבר בעשור הקרוב".

לדברי וקרט וולקין, הרכבים הראשונים יהיו מעין "רובו־טקסי", מכוניות שירות. "אם ברכבים פרטיים ורגילים זה עשוי לקחת עוד קצת זמן, אנו צפויים לראות על הכבישים רכבים כמו משאיות אוטונומיות כבר ב–2024־2023. העתיד קרוב יותר מכפי שחשבנו, אבל ההטמעה תהיה הדרגתית".

כילף צופה מצידו כי ניתן יהיה לפתוח בייצור סדרתי של רכבים כבר בשנה הבאה. "חברת אינוויז מעורבת כעת בכמה פרויקטים, שהמטרה של כולם היא להזניק את היצור כבר בסוף 2022 ותחילת 2023. מדובר בין היתר ברכבים אוטונומיים המיועדים לנסיעה רק בכביש מהיר, וגם בשאטלים אוטומטיים, שהם בעיקרון אוטובוסים שינועו בסביבה אורבנית אבל בנהיגה מאוד איטית ובמסלולים קבועים. זה לחלוטין קורה".

כשנשאלה על המכשול העיקרי לפיתוח הרכבים האוטונומיים אמרה וקרט וולקין, "אני חושבת שהבעיה המרכזית היום היא אספקט הבטיחות הכרוך בבינה מלאכותית. יש כיום פיתוחים של רכבים אוטונומיים שמבחינת בטיחות מתקרבים מאוד לרכב רגיל, אך עיקר ההבדל הוא בנהיגה באזורים חשוכים, כבישים משובשים ומזג אוויר קשה. מכשול אחר נוגע לנהגים שצריכים לבטוח ברכב האוטונומי, לרצות לעלות עליו ולהשתמש בו. אלו אתגרים שאנו מתמודדים איתם".

על תאונות שהתרחשו ברכבים בעלי מערכת הנהיגה החצי־אוטונומית של חברת טסלה אמר כילף כי לא מדובר בתופעה משמעותית. "בסוף צריך לזכור שזה לא באמת רכב אוטונומי, הנהג בו בכל זאת נדרש להסתכל על הכביש ולהגיב אם צריך. אנחנו רוצים להגיע לבטיחות ברמה שהאדם ברכב לא באמת מסתכל על הכביש, ובינתיים קיים עוד פער גדול בדרך לשם".

הרגולטורים, לדבריו של כילף, לא מציבים בעיה. "למעשה אין לנו כיום בעיה רגולטורית מבחינת בטיחות הרכבים האוטונומיים, שכן הנהיגה היא באחריות חברת הרכב — ועליה להוכיח לרגולטור שהיא ביצעה את כל הבדיקות הנדרשות. אם היא תוכיח את זה, הרגולטור יאשר להעלות את הרכב על הכביש".

כילף התייחס גם לטענות שהשמיע בשנה שעברה מייסד טסלה, אילון מאסק, על כך שבטווח הארוך תתברר טכנולוגיית הליידרים (טכנולוגיית מדידת מרחק על ידי הארת המטרה בקרן לייזר — י.ג) כפתרון יקר ומיותר עבור רכבים אוטונומיים, וכי עדיף להסתמך על מצלמות ותוכנה. "כשאילון תכנן את הטסלה לא היו ליידרים גדולים ואיכותיים בשוק, כך שלא באמת היתה לו ברירה", אמר. "כיום המצב שונה, ובשוק ישנם ליידרים איכותיים ולא יקרים. רכבי טסלה הם בהגדרה אוטונומיים חלקית (שלב 2), מצב בו הרכב לא יכול לנהיגה אוטונומית מלאה. היום המציאות השתנתה, והרכבים העתידיים יהיו אוטונומיים יותר ולכן הם יזדקקו לליידרים".

בסיכום המפגש סיפרה וקרט וולקין כי מתוקף תפקידה כשותפה בקרן GFT היא מסייעת לחברות סטארט־אפ להתקדם ולהבשיל רעיונות. "בארץ יש כוונות טובות והרבה כסף, ואנו קרן ייחודית שמקפידה להימצא במקום שבו המהפכה מתרחשת. אנו מאתרים את החברות בצעדיהן הראשונים ועוזרים להן לצמוח. בתחום הרכב ישנן טכנולוגיות מדהימות, אבל השוק לוקח את הזמן שלו. המטרה שלנו היא בין היתר לעזור לחברת הסטארט-אפ לבנות מודלים עסקיים חדשים. הקרן משקיעה גם בסטארט אפים מעולמות הבינה המלאכותית והרובוטיקה".

פרס האטלס >> לסיקור המלא