"ההסתכלות על נושא הבריאות צריכה להיות רחבה ולא רק בהיבט המקומי"

בפאנל 'איך יראה עולם הרפואה בעשור הבא' דנו בכירים בדרכים להטמיע חדשנות טכנולוגית, בתפקידו של הרופא בעידן החדש ואיך אפשר לשבור מחסומים רגולטוריים

שרית ליבנה אשכנזי
תוכן מקודם
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
פאנל: איך יראה עולם הרפואה בעשור הבא
שרית ליבנה אשכנזי
תוכן מקודם

משבר הקורונה רק חיזק את המקום של החדשנות הישראלית בעולם הרפואה – טכנולוגיות חדשניות צפויות לשדרג את שירותי הבריאות, להנגיש אותם לציבור, להוזיל את עלויות הטיפול, להתאים אותו לצרכים האישיים של כל אחד וגם להעביר את המיקוד מטיפול במחלות למניעתן.

בפאנל מקוון בנושא חדשנות בבריאות של TheMarker Labels וההסתדרות הרפואית, בהנחייתו של פרופ' סלומון שטמר, פרופ' לאונקולוגיה, חוקר, יזם וראש המכון לחדשנות רפואית של ההסתדרות הרפואית, דנו המשתתפים בהשפעות הקורונה על עתיד הרפואה בישראל ובדרכים להטמיע חדשנות טכנולוגית.

ד"ר עמי אפלבום, יו"ר רשות החדשנות: "מטרת מדינת ישראל היא להיות מובילה עולמית בפיתוחים ביולוגים, טכנולוגים, דיגיטליים וחישוביים, ולהטמיע חדשנות לטובת בריאותם של תושבי מדינת ישראל.

חדשנות, מדע ובריאות הם מנופי הצמיחה של הכלכלה העולמית. למדינת ישראל יש מוניטין נהדר בתחומי המחקר והפיתוח והעניין בהם גדול. אנחנו צריכים לתרגם זאת לטובת הציבור הישראלי וכלכלת המדינה. כבר היום יש לנו 10 חממות ייעודיות המשלבות יזמים, קרנות הון סיכון ותעשייה. בנוסף, מעבדת החדשנות של הרשות, בה פועלים בשת"פ יוצא דופן מרק, אסטרהזניקה, פייזר, טבע, אמזון וקרן הון סיכון ישראל ביוטק פאנד, מתחילה במיזם פסיפס ריצוף גנומי בו ייבנה בסיס נתונים שיוכל לשמש בעתיד למחקרים פורצי דרך.

"יש הרבה מאוד פיתוחים יוצאי דופן בישראל שנתקלים במחסומים רגולטוריים, מה שמוביל לכך שהם מועברים להמשך פיילוט בחו"ל. עלינו לשבור את הפרדיגמה הזו בבניית מסגרת משותפת עם משרד הבריאות ומערכת הבריאות, בה היזם יקבל אישור רגולטורי זמני לטובת הפיילוט לצד סיוע כספי כדי לשמור את הפיתוח בישראל".

ד"ר אפרת שפר, נשיאת פיליפס ישראל, הסבירה שבחמש השנים האחרונות הדגש של החברה הוא על בריאות דיגיטלית, כשהחזון הוא ליצור פתרון רוחבי בעזרת מערכות שיזהו קשיים בריאותיים עוד בטרם יתרחשו. "אורח חיים בריא, אבחון מוקדם, מניעה וטיפול הוא רצף שצריך שהאינפורמציה בו תזרום באופן שוטף. כעת, בזכות הקורונה, רואים שיש האצה מבורכת של תהליכים לקידום והטמעה של טכנולוגיות. כך למשל, רוב חולי הקורונה טופלו בקהילה ובביתם, טרנד שמוביל היום בעולם כולו ויש בו יתרונות קליניים לצד יתרונות כלכליים, מה שהציף את הצורך ביכולת לנטר אותם ולתת להם מענה מיטבי. יש לנו כבר היום מרכזי בקרה ושליטה על חולים בבית שמחוברים לסנסורים. המערכת שולחת התראה במקרה שהפציינט נופל או שאין תנועה בבית בזמן אמת. התחום הזה רק יילך ויתפתח גם לסנסורים וניטורים נוספים ויאפשר לעשות מעקבים, מידע, מחקר ולקבל אינדיקציות. הקורונה נתנה לנו טעימה של איך יראה העתיד בבריאות. יש עדיין חסמים כמו החשש שיופחת המגע האנושי והעלאת הביטחון והאמון באלגוריתמיקה. אנחנו מאמינים שיש לצייד את הרופאים בכלי עזר ומערכות תומכות, אבל ההחלטה הסופית והקובעת תישאר בידי הרופאים עצמם".

ד"ר קירה רדינסקי, CTO Diagnostic Robotics, Visiting Professor Technion, הסבירה שרפואה זה לא רק מתמטיקה, אלא מערכת יחסים בין רופא לפציינט והטכנולוגיה לא תחליף את הרופא אלא תשנה אותו. "המערכות שאנחנו מתכננים ומפעילים נועדו לחזות איזה חולה עלול להתדרדר. בהינתן שהמגמה היא שרופא יטפל בעתיד באלפי חולים, כניסה של אוטומציה כדי להקל עליו ולמטב את קבלת ההחלטות היא הכרחית. הצפי הוא שבשנים הקרובות כל מטופל שלישי במדינת ישראל יהיה מנוטר באיזשהו אופן, המעקב אחריו יהיה שוטף ונוכל למנוע התדרדרות למצבים אקוטיים במועד. בזמן הקורונה התבקשנו לצפות היכן יהיו מוקדי הדבקה גדולים כדי לשלוח לשם ערכות לבדיקה. בגל הראשון זה היה רלוונטי, אבל מהר מאוד ככל שהמגיפה התפשטה וכמות הבדיקות הייתה מאסיבית, היה ברור שצריך להפנות את המשאבים לבחינה של מי מהחולים שידבק בקורונה, על בסיס התיק הרפואי שלו, עלול להתדרדר ולהזדקק לאשפוז רפואי. לתוצאות היה ערך עצום, כך שניתן היה להזהיר מראש את האנשים ולצייד אותם בהנחיות למניעה".

אוהד גולדברג, מנכ"ל אסטרהזניקה ישראל, שיתף בראייה הייחודית של החברה בכל הנוגע לטיפול ומניעה כדי להגיע לבריאות טובה יותר. "ההסתכלות על נושא הבריאות צריכה להיות רחבה הרבה יותר ולא רק בהיבט המקומי. שיתופי פעולה הם חלק מה- DNA של החברה ואנחנו מקדמים אותם כמדיניות. הקורונה לימדה אותנו הרבה מאוד על רפואת המשפחה, בדגש על הבעיה המרכזית שהיא תת אבחון. פתאום ראינו שבבדיקות של חולי קורונה עלו מחלות נוספות שכלל לא אובחנו עד אז, ביניהן מחלות קשות כמו: מחלות כליה או סרטן ריאות.

אנחנו מפתחים ומייצרים תרופות, אבל צריך לזכור שלפעמים כשלוקחים תרופה זה כבר מאוחר מיד. היכולת לאבחן מוקדם היא גיים ציינג'ר בהרבה מאוד מובנים, אך כדי למקסם זאת יש צורך בטכנולוגיה, בסיסי נתונים גדולים, כלים יעילים לאבחון ושיתופי פעולה גם עם מערכות הבריאות וקופות החולים וגם עם חברות הזנק וסטארטאפים. בעקבות הקורונה בעולם כולו מבינים יותר מה צריך לעשות כדי להשתפר ולשם אנחנו צועדים".

מנחה: פרופ' סלומון שטמר  ראש המכון לחדשנות רפואית של ההסתדרות הרפואית.
משתתפים: ד"ר עמי אפלבום, יו"ר רשות החדשנות; אוהד גולדברג, מנכ"ל אסטרהזניקה ישראל;
ד"ר קירה רדינסקי,  CTO Diagnostic Robotics, Visiting Professor Technion
; ד"ר אפרת שפר, נשיאת פיליפס ישראל