הפלישה הכוחנית של סולל בונה לשטחים של חברת החשמל

חברת אבטחה מיפו פשטה על מתחם בתחנת הכוח בחדרה והתבצרה בו לאחר שסכסוך בין קבלני הארובה הרביעית - CDI האמריקאית וסולל בונה - קבע שיאים חדשים

עובדי חברת החשמל בתחנת הכוח אורות רבין שבחדרה הגיעו לפני כשלושה שבועות למקום עבודתם, ולנגד עיניהם נגלה מחזה מוזר. אתר ההקמה של הארובה הרביעית בשטח התחנה הוקף במשך הלילה בגדרות ובשלשלאות. מסביבם התפרשה שורה של מאבטחים גברתנים, שחסמו את הכניסה לאתר בפני המבקשים להיכנס אליו.

השתלטות גורמים עלומים על אתר בנייה אינה מראה שכיח, לא כל שכן בלב מתחם תשתית רגיש של חברה ממשלתית. עד מהרה התברר כי מאחורי האירוע נמצא סכסוך עסקי שפרץ בין שתי חברות תשתית מכובדות ביותר שמעסיקה חברת החשמל בפרויקט הענק, שהידרדר בתוך ימים לפסים כוחניים ואף גרר התערבות של בתי המשפט, משטרת ישראל והמוסד לבוררות. זאת, כשהעבודות להקמת הארובה מושבתות כבר שלושה שבועות בגובה של 104 מטר מעל פני הקרקע.

תחנות כוח אורות רבין בחדרה

100 טונות ברזל נעלמו בן לילה

לפני כשנה זכתה חברת Commonwealth האמריקאית (CDI) במכרז של חברת החשמל להקמת ארובה רביעית בתחנת הכוח אורות רבין שבחדרה, ולהקמת ארובה שלישית בתחנת הכוח רוטנברג שבאשקלון. מדובר בפרויקטים בהיקף השקעה כולל של 200-150 מיליון דולר, שיהיו השלב הראשון בתוכנית של חברת החשמל להתקנת הסולקנים (מסנני מזהמים) בארובות של יחידות הייצור הפחמיות.

הארובות ייבנו במשך שלוש שנים בצורת חרוט, ויתנשאו לגובה של כ-250 מטר. העבודות בחדרה החלו לפני כתשעה חודשים, ובאשקלון הן יחלו באוקטובר השנה. לצורך ביצוע העבודות התקשרו האמריקאים עם קבלן משנה מקומי, חברת סולל בונה מקבוצת שיכון ובינוי.

אלא שבחלוף כמה חודשים החלו להישמע קולות צורמים מכיוון שתי החברות. לפי גרסה אחת, סולל בונה התעכבה בביצוע יציקות בטון בבסיס הארובה, תוך טענות שהופנו כלפיה לפיגור כולל בלוחות הזמנים ולהעסקת חסר של פקחי עבודה. לפי גרסה אחרת, לסולל בונה נדרשו זמני המתנה מסיבות הנדסיות, בעוד שהאמריקאים מאיצים את ביצוע העבודות תוך חריגה מכללי הבטיחות הנדרשים.

עופר קוטלר

סוגיית הבטיחות בפרויקט הקמת ארובה, יש להזכיר, מהווה נקודה רגישה וכאובה במיוחד לחברת החשמל. במאי 1998 נהרגו תשעה פועלים מרומניה בעת שעסקו בהקמת הארובה השנייה בתחנת רוטנברג שבאשקלון, בפרויקט שגם בו שיתפה סולל בונה פעולה עם חברה אמריקאית (פולמן).

המידע על קיומם של ליקויי בטיחות לכאורה בביצוע הפרויקט הנוכחי הגיע איכשהו לאוזניהם של ראשי חברת החשמל, שהחלו בבדיקת אתר הבנייה בליווי כמה גורמי ייעוץ. במקביל, החליטה CDI האמריקאית להפסיק את שיתוף הפעולה שלה עם סולל בונה, ולסלקה מהפרויקט. האמריקאים אף פנו אל כמה חברות תשתית מתחרות בישראל, כדי לבחון את התנאים להחלפת סולל בונה.

תגובת סולל בונה לא איחרה לבוא - אך הפתיעה בכוחניותה. בליל מוצאי שבת הגיעו אל אתר הבנייה בחברת החשמל שבע משאיות ענק ובצדן מנופים. אלה לוו בידי אנשי חברת האבטחה "מוקד יפו", שבבעלות משפחת זייתונה מיפו, המלווה את הפרויקטים בתחום הבינוי והתשתית של חברות קבוצת אריסון בישראל. מוקד יפו עמדה באחרונה במרכז תחקיר של ערוץ 10, ולפיו עשתה החברה לכאורה שימוש בקבלני משנה להעסקת עובדים תוך הפרת חוקי העבודה (החברה הכחישה את הטענות).

אנשי האבטחה עברו בקלילות את השומר הבודד שאייש באותה עת את אתר הבנייה. הם החלו להעמיס על המשאיות את קורות הברזל שהיו במקום. בתוך שעות הועמסו כ-100 טונות של ברזל על גבי המשאיות - עד שרוקן אתר הבנייה. לאחר עזיבת המשאיות נותרו במקום אנשי האבטחה של מוקד יפו. אלה נעלו את השערים בשלשלאות וסירבו להכניס לאתר את עובדי CDI. הצבתם של המאבטחים במקום נומקה לכאורה בצורך לשמור על ציוד סולל בונה שנשאר באתר.

אלי גליקמן, מנכ"ל חברת החשמל

לאחר יומיים התירו המאבטחים לאמריקאים להיכנס למשרדיהם - אך עדיין לא להתקרב לארובה. מנהל הפרויקט האמריקאי שניסה לחדור בכוח לאתר הבנייה, נהדף בידי המאבטחים והוגשה נגדו תלונה במשטרה. הוא עוכב לחקירה בידי משטרת חדרה ושוחרר בערבות.

לנוכח ההתרחשויות בשטח ההקמה, נדרשה כבר התערבותה של חברת החשמל - שנמנעה עד אז מלהתערב בסכסוך. זאת, בייחוד לאור המתיחות הנוספת במקום, שנגרמה לאחר שגם הקבלן האמריקאי הציב במקום חברת אבטחה מטעמו, מוקד אמנור.

חברת החשמל דרשה מהצדדים לפנות מהמקום את גדודי האבטחה. בסוף השבוע אמנם התפנו מהמקום מרבית אנשי מוקד יפו, וכמה מהגדרות שהוצבו הוסרו.

בה בעת, ניסו בחברת החשמל לפשר בין הנצים ולהביאם לדיון סביב שולחן אחד. האירועים החמורים הביאו להזעקתו לישראל של מנכ"ל CDI - ולמרתון דיוני פשרה שבו פתחו האמריקאים מול מנכ"ל שיכון ובינוי, עופר קוטלר, שאף הוזעק אל שטח המריבה כדי לצפות במתרחש במו עיניו.

במקביל, פנו שני הצדדים לערכאות משפטיות בבקשה להוצאת צווים מיידיים האחד נגד פעולות השני והגישו תביעות הדדיות. בנוסף, בין CDI לסולל בונה צפוי להתנהל הליך בוררות, שנקבע במסגרת ההתקשרות כמנגנון לליבון מחלוקות.

פרויקט שנוי במחלוקת

בימים אלה, מנהלות CDI וסולל בונה מגעים להגעה לפשרה מוסכמת. פשרה זו עשויה לכלול אבני דרך חדשות וקשיחות להתקדמות הפרויקט, הסדר תשלום פיצויים ושינוי התנאים להמשך ההתקשרות בפרויקט באשקלון. לחילופין, פיצוץ השיחות הרגישות יביא להיפרדות הצדדים, לאיתור ספק בטון חלופי ולהדיינות משפטית ממושכת בין הצדדים.

פרויקט הקמת הארובות הנוספות לכשעצמו היה נתון במחלוקת, בעקבות הכרזות חברת החשמל בעבר כי תפעל להסבת יחידות הייצור הפחמיות בחדרה ובאשקלון לשימוש חלופי בגז טבעי.

בניית הארובה הוא השלב הראשון בהסבת ארבע יחידות הייצור הישנות יחסית בתחנת אורות רבין (יחידות 1-4), לשימוש בגז. אפשרות זו נבדקה בעבר בחברת החשמל, אך נפסלה מנימוקים טכניים - בעיקר בשל הקושי שבהסבת הדוודים הישנים של התחנה לשימוש בגז (הסבה שנייה מאז שנות ה-80). בנוסף, ההסבה צפויה להביא לירידה בשיעור הנצילות של הטורבינות ולפגוע בכדאיות הכלכלית של המהלך. לפי הערכות, תגיע נצילות היחידות הפחמיות ל-50%-60% בלבד משיעור הנצילות של תחנת כוח גזית במחזור משולב (במחירי הפחם של היום) - ולפיכך לא ברור כיצד יופעלו.

על אף חששות אלה, מנהלת החברה מכרז להסבת היחידות לגז, והיא אף סיכמה עם שותפות תמר על אופציה לרכישת גז נוסף עבור הסקתן. במקביל, המשיכה חברת החשמל בביצוע פרויקט ענק בהיקף של 2 מיליארד דולר להתקנת סולקנים על הארובות, לאחר שחוייבה להפחית את פליטת תחמוצות הגופרית מארובות תחנות הכוח הפחמיות. אם לא די בכך, הרי שהארובות החדשות ייבנו כך שיותאמו לשימוש בסולקנים - בעוד שהארובות שיוחלפו בידיהן יוותרו לאחר התקנת הסולקנים ללא שימוש, וימשיכו לעטר את נוף הערים עד שיפורקו.

מחברת החשמל נמסר בתגובה: "מדובר בסכסוך עסקי בין שתי חברות פרטיות שנמצא בהתדיינות משפטית, לכן איננו יכולים למסור פרטים הקשורים אליו. חברת החשמל בונה את הארובה הרביעית באורות רבין להפחתת הפליטות בשתי יחידות פחמיות, מספר 5 ו-6 - אשר לא תעבורנה הסבה לגז. לפיכך, יש בהחלט צורך לטפל בהפחתת הפליטות מיחידות אלה ויש גם צורך בהקמת הארובה".

ב-CDI ובסולל בונה סירבו להגיב על הדברים.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בנייני דירות בסין. המחירים יצאו משליטה - הגיע זמן לתיקון?

האוויר מתחיל לצאת משוק הדיור ברחבי העולם. להלן חמש דוגמאות

קומת המסחר בבורסת ניו יורק. נדרש אומץ לב גדול כדי לקנות כשהשווקים נופלים

אחרי נפילה של יותר מ-20%, הגיע הזמן לקנות מניות? זה המדד שצריך לבדוק

מטוס של וויז אייר. החברה הציעה פיצוי של 600 יורו

אל על מובילה בביטולים, המטוס של וויז אייר "קיבל מכת ברק": קיץ כאוטי בנתב"ג

רכבת תחתית בספרד. הקמת המטרו בישראל מוערכת בעלות של 150 מיליארד שקל

מיליארדים מהפקעות קרקע, סמכויות אגרסיביות, ופוליטיקה קטנה: המלחמה על חוק המטרו

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. שיעורי התעסוקה עולים בהתמדה עם העלייה ברמת ההשכלה

איך מטפסים לעשירון השכר העליון — ומי מצא דרך עקיפה כדי להגיע אליו

גמר אקס פקטור. הוחלט שלא תשמש יותר לבחירת הנציג לאירוויזיון

"הכל זה הוא": שורת עזיבות ורייטינג צונח - למה רשת מובסת בקרב מול קשת?