דואגים לבעלי היאכטות - על חשבון הים של כולנו - תשתיות וסביבה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

דואגים לבעלי היאכטות - על חשבון הים של כולנו

תוכנית חדשה מבקשת להקים בשנים הקרובות כחמש מרינות חדשות לאורך רצועת החוף של ישראל ■ במקום שהציבור יהנה מחופים פתוחים, נגישים וזולים - הוא יקבל רצועת בטון ■ במדינה קטנה וצפופה כמו שלנו, בקרוב כבר לא יהיה איפה להניח את המגבת

17תגובות
חוף בתל אביב
עופר וקנין

ב–1991 כתבו חברי להקת "החברים של נטאשה" את השיר "סדר עולמי חדש", שבתחילתו הם שרים את המלים: "צפוף פה, צפוף". בהמשך כוללות מילות השיר גם את השורה: "אוטופיה או אתיופיה, מה זה חשוב? ניסע לירח, נקים שם יישוב". כך, מבלי שידעו, חזו ארקדי דוכין ומיכה שטרית את העתיד הצפוי לנו בישראל של 2019.

כמעט 30 שנה אחרי כתיבת השיר, הצפיפות בישראל היא אחד מנושאי השיחה הנפוצים — ובצדק. כעת, לאחר התרסקות החללית בראשית על פני הירח, נראה כי לא יקום שם יישוב חדש בקרוב. נגזר עלינו להסתדר עם מה שיש על הכוכב שלנו. ואולם בעוד רוב השיח סביב נושא הצפיפות עוסק בפקקים, בעומס ברכבות, במשבר מחירי הדיור ובתורים בחדרי המיון בבתי החולים, העומסים באתרי הנופש, ובעיקר בחופי הרחצה, כמעט שאינם מדוברים — וחבל.

אין חולק על כך שבשנים האחרונות הצפיפות בארץ הקודש מורגשת כמעט בכל מקום, ואף מגובה במספרים. ישראל של 2019 היא המדינה בעלת קצב גידול האוכלוסייה הגבוה ביותר מבין המדינות המפותחות של העולם המערבי, ובעלת צפיפות האוכלוסין השלישית בגודלה.על פי נתוני OECD, אוכלוסיית ישראל גדלה בקצב של 2% בשנה, לעומת ממוצע של 0.5% בשנה בקרב המדינות המפותחות. עד 2035 תיהפך ישראל למדינה הצפופה ביותר.

המרינה בהרצליה
עזרא לוי

עוגן הרם

תוכנית חדשה שמקדם בימים אלו מינהל התכנון במשרד האוצר, ביוזמת רשות הספנות והנמלים ובתמיכתה, מבקשת להקים בשנים הקרובות כחמש מרינות חדשות לאורך רצועת החוף של ישראל. התוכנית נועדה להגדיל את מספר מקומות החניה ליאכטות פרטיות בישראל, ובמסגרתה מתעתדת המדינה להרחיב את מקומות העגינה במרינות הקיימות בתל אביב, בהרצליה, בעכו, באשדוד ובאשקלון — ולהקים מרינות חדשות בנהריה, בחיפה, בחדרה, בנתניה ובתל אביב. הבעיה היא שכל אלה יתבצעו על חשבון החופים הפתוחים של כולנו.

כך, במקום שתושבי חיפה יוכלו ליהנות מחוף רחצה פתוח במתחם בת גלים, ושתושבי נתניה יוכלו ליהנות מחוף רחצה חדש ופתוח צפונית לפולג — הם יקבלו רצועת בטון לאורך של קילומטר, שעיקר תפקידה יהיה לספק מקומות חניה עבור יאכטות פרטיות.

כבר כיום יש חופים רבים שכשמגיעים אליהם בשבתות או בחגים נתקלים בצפיפות נוראית. על פי התחזיות, ב–2050 צפויים לחיות בישראל 15 מיליון בני אדם — כמעט פי שניים מכיום. הגיע הזמן להבין שאם לא נשמור על החופים פתוחים לציבור, בקרוב מאוד לא יהיה לנו איפה להניח את המגבת כשאנחנו מגיעים לים.

במדינה קטנה וצפופה כמו שלנו, שבה שטחי החוף מצומצמים ממילא, אי־אפשר להמשיך ולחסל את החופים הפתוחים המשמשים את הציבור הרחב, ולסגור אותם על ידי הקמת מרינות חדשות. מעבר לפגיעה בציבור, להקמת המרינות החדשות יש גם השלכות סביבתיות משמעותיות — כגון פגיעה בהסעת החול שמגיע עם המים ומזין את החופים ופגיעה במערכת האקולוגית בסביבת החוף.

האתגר העיקרי של המדינה הוא לתת מענה לביקוש הציבורי לחופי ים פתוחים. בעוד מקומות העגינה הנוספים ייתנו מענה למספר מצומצם של תושבים בעלי מרינות, הביקוש לחוף ים פתוח, זול, זמין ונגיש קיים גדול כבר עכשיו — והוא רק מתעצם. לפתחה של הממשלה החדשה שתקום בקרוב מונח הצורך למציאת האיזון הזה, תוך שמירה על ערכי טבע, ושריון עתידי של חופים פתוחים לציבור שאינם מרוצפים בטון.

הכותב הוא מתכנן סביבתי ורכז "משמר התכנון" בחברה להגנת הטבע



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#