בלוף המיחזור מגיע לבג"ץ: עתירה להחיל פיקדון תמורת החזרת בקבוקים גדולים

הבוקר הוגשה עתירה נגד השר להגנת הסביבה, ח"כ זאב אלקין, הדורשת ממנו לחייב את משרדו להחיל את דמי הפיקדון גם על בקבוקי משקה גדולים (1.5 ליטר ומעלה) ■ העתירה באה על רקע דו"ח שהזמין המשרד, שלפיו מיחזור בקבוקים בהתנדבות נכשל

מירב מורן
מירב מורן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
מיחזור בקבוקי פלסטיק, הרצליה
מיחזור בקבוקי פלסטיק, הרצליהצילום: דודו בכר

הבוקר הוגשה לבג"ץ עתירה נגד השר להגנת הסביבה, ח"כ זאב אלקין (הליכוד), הדורשת ממנו לחייב את משרדו להחיל את דמי הפיקדון גם על בקבוקי משקה גדולים (1.5 ליטר ומעלה). הדרישה באה על רקע נתונים שנמצאים בידי השר, שלפיהם מיחזור בהתנדבות באמצעות השלכת בקבוקים ריקים לכלובים נכשל בישראל. בעתירה נטען כי למרות ממצאי דו"ח ביקורת שהוזמן על ידי המשרד - שקבע כי תאגיד אל"ה, הנשלט על ידי חברות המשקאות, לא עמד ביעדי האיסוף והמיחזור - נמנע השר מלאמץ את מסקנותיו ולהורות על הרחבת חוק הפיקדון על מכלי משקה גדולים.

הרקע לעתירה הוא נתוני דו"ח ביקורת חסוי שנחשף לראשונה ב-TheMarker והוזמן על ידי המשרד להגנת הסביבה ממשרד רואה החשבון ימין ג'ורג'י ושות'. מטרת הדו"ח היתה בדיקת מהימנות הדיווחים שהגישה אל"ה, חברה בבעלות 4 חברות המשקאות הגדולות (החברה המרכזית למשקאות, יפאורה תבורי, מי עדן וטמפו) בדבר שיעורי האיסוף והמיחזור של מכלי המשקה הגדולים.

מנתוני דו"ח הביקורת עלתה תמונת המצב הזאת: דיווחים כפולים של אל"ה בגין אותם בקבוקים; שימוש בשיטות חישוב שונות כדי "לנפח" את היקפי האיסוף והמיחזור על ידי אל"ה; דיווחים מטעים בנוגע למקורות איסוף הבקבוקים; ליקויים בהערכות פחת ייצור; היעדר אסמכתות בדבר יצוא הבקבוקים לחו"ל; ומחסור במסמכים המוכיחים שהבקבוקים אכן הועברו למפעלים בעלי תקן מתאים למיחזור.

עוד עלה מהדו"ח כי שיעור האיסוף של מכלי המשקה הגדולים רחוק מזה שדווחו על ידי אל"ה. בעוד אל"ה דיווחה על יותר מ-60% מהבקבוקים שנאספו, נמצאו מסמכים לגבי 37% בלבד מכל בקבוקי המשקה ששווקו ב-2016. מדו"ח הביקורת עלה כי שיעור המיחזור של מכלי המשקה עומד על כ-10% בלבד, בעוד שאל"ה דיווחה עבור חברות המשקאות על שיעורי מיחזור של 100% ממכלי המשקה שנאספו. כלומר, גם מכלי משקה גדולים שנאספו על ידי אל"ה, כמעט שלא מוחזרו.

בהתאם להוראות חוק הפיקדון, אם שיעור האיסוף של מכלי המשקה הגדולים נמוך מ-47%, אמור החוק להחיל פיקדון גם על מכלי משקה גדולים. לפי החוק, אי-העמידה ביעדי האיסוף אמורה לגרור קנסות של הטלת כפל פיקדון על חברות המשקאות. מן הדו"ח משתמע שאלה יכולים להגיע ל-80 מיליון שקל, ואולי אף לגרור הטלת עיצומים כספיים בגין הדיווחים שהתברר כי אינם משקפים את המציאות.

עם פרסום הדו"ח ב-TheMarker פנתה ח"כ תמר זנדברג (מרצ) לאלקין, וביקשה כי יסביר לה מדוע הוא אינו מחיל את חוק הפיקדון, למרות הממצאים המחייבים אותו לעשות כך. אלקין השיב כי הוא מסר את הדו"ח לאל"ה ומחכה לתגובתה. לשאלת TheMarker השיב המשרד להגנת הסביבה כי הוא קיבל את תגובת אל"ה לדו"ח, וכי הוא יפרסם את החלטתו בעתיד. עם זאת, לא נמסר אם המשרד יפרסם לציבור את הדו"ח שבו נחשפו אי-הסדרים.

זאב אלקין
זאב אלקיןצילום: תומר אפלבאום

ירון ברדוגו, מנכ"ל תאגיד המיחזור אסופתא ומגיש העתירה, אמר: "במשך שנים תאגיד המיחזור הפרטי אל"ה, שבבעלות חברות המשקאות הגדולות, עשה ככל שביכולתו כדי למנוע את החלת חוק הפיקדון גם על בקבוקי המשקה המשפחתיים. זאת מתוך חשש לפגיעה בהכנסותיו ומתוך רצון לחמוק מהקנסות הקבועים בחוק על אי-עמידה ביעדי המיחזור - ולא משום סיבה אחרת. הדו"ח שהזמין המשרד לאיכות הסביבה מוכיח כי רק תמריץ כלכלי יגרום לציבור לאסוף בקבוקים ולמחזרם, בדיוק כפי שקורה עם בקבוקי המשקה הקטנים". לדבריו, רק כ-20% ממכלי המשקה הגדולים נאספים במיחזוריות, לעומת 80% ממכלי המשקה הקטנים, שעבורם הציבור מקבל כסף בגין כל בקבוק שמחזיר. "הגיע הזמן שגם על מכלי משקה גדולים, שמזהמים פי שלושה, ייכנסו למהלך".

עמותת אדם וטבע ודין, שהתריעה בעבר על לקויות במנגנון הטיפול בפסולת בישראל, מסרה בתגובה: "חוק הפיקדון מתבסס על עקרון אחריות היצרן לטפל בפסולת המצטברת כתוצאה מפעילותו העסקית. מכאן חובת היצרנים בישראל לבצע את האיסוף והמיחזור של מארזי המוצרים השונים, ולעמוד ביעדים הקבועים בחוק בעניין זה. תפקידו של המשרד להגנת הסביבה לפקח על יישום החוק ועל ביצוע היצרנים את המוטל עליהם, וכן לאכוף ולהטיל סנקציות אם המהלכים שתכליתם הגנה על הסביבה אינם מתבצעים".

העמותה העבירה לפני שבוע מכתב חריף לאלקין, שבו היא תובעת ממנו ליישם לאלתר את חוק הפיקדון על בקבוקים גדולים. "לפי החוק, קבוע לשר להגנת הסביבה מועד ברור שבו היה אמור להכריע אם היצרניות עמדו או לא עמדו ביעדים. באשר לחוק הפיקדון על הבקבוקים, המועד חלף מזמן. החוק מחייב גם את המשרד להגנת הסביבה לפרסם את הדו"חות שבוחנים את גביית הכספים מהציבור למטרת מיחזור פסולת. כל עוד הדברים אינם מתבצעים, המשרד מועל בתפקידו". 

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "העתירה טרם התקבלה במשרד להגנת הסביבה. העתירה תיבחן ועמדת המשרד תימסר לבית המשפט באמצעות פרקליטות המדינה".

העתירה הוגשה בשמה של חברת אסופתא, העוסקת באיסוף, מיון ומיחזור של מכלי משקה על ידי עורכי הדין קובי בר-לב, בילה כהנא לוינזון ואדווה פרץ-עובדיה ממשרד עורכי דין נשיץ, ברנדס, אמיר ושות'.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker