השר להגנת הסביבה: "יש קושי ליישם את דו"ח מיחזור הבקבוקים לגבי 2016"

הדו"ח, שעלה למשלם המסים 400 אלף שקל, מצא פערים של מאות אחוזים בין דיווחי מיחזור הבקבוקים של חברות המשקאות למיחזור בפועל ■ המשרד להגנת הסביבה: "קשה להתמודד עם הנתונים"

מירב מורן
מירב מורן
זאב אלקין
השר להגנת הסביבה, זאב אלקיןצילום: אוהד צויגנברג
מירב מורן
מירב מורן

השר להגנת הסביבה, זאב אלקין, הבהיר אתמול כי אינו מתכוון ליישם בשלב זה את מסקנות דו"ח הביקורת על מיחזור הבקבוקים בישראל, שנחשף אתמול ב–TheMarker. בדו"ח התבררו פערים של מאות אחוזים בין דיווחי מיחזור הבקבוקים של חברות המשקאות לבין מיחזור שאפשר להוכיח אותו. השר אמר את הדברים הבוקר במליאת הכנסת בתשובה לשאלה שהפנתה אליו ח"כ תמר זנדברג (מרצ) בעניין זה.

לפי החוק, חברות המשקאות מחויבות לגרום לציבור לאסוף באופן וולונטרי 55% מכל מכירות הבקבוקים ולדאוג למחזר אותם. ואולם הדו"ח, שאותו הכין משרד רואי החשבון ימין גורגי בהזמנת המשרד להגנת הסביבה, מצא שב–2016 23% מהבקבוקים נאספו באופן וולונטרי, ועוד 14% נשלפו בפעולת שליפה יזומה של חברות המשקאות מתוך מזבלות עירוניות, במטרה לעמוד ביעד הקבוע בחוק לאיסוף בקבוקים התנדבותי. כמו כן, התברר כי רק 10% מכל הבקבוקים שנמכרו מוחזרו. בנוסף, לרוב יצוא הבקבוקים המוצהר אין תיעוד, ולפיכך אין לדעת בוודאות שאמנם נשלחו, ואם כן לאיזה יעד, האם מוחזרו בארץ שאליה נשלחו ובאיזה אופן.

החוק קובע שבתנאים של אי־עמידה ביעדי מיחזור בהיקף העולה מהדו"ח, מדיניות המיחזור בישראל צריכה להשתנות. לשון החוק מורה לשר להגנת הסביבה להכריז כי מעתה ואילך ישולם כסף תמורת החזרה של בקבוקים גדולים, כפי שמשלמים על בקבוקים קטנים ופחיות משקה. עוד קובע החוק קנסות על אי־עמידה ביעדי המיחזור הקובעים, ולפי הנתונים בדו"ח יש להשית על היצרניות קנס משותף של 80 מיליון שקל.

.

אתמול אישר אלקין כי הדו"ח הגיע למשרד, ומסר כי הוא הועבר ליצרניות המשקאות לתגובה. עם זאת הוא הוסיף כי במקרה של אי־הסכמות, הוא יקבל את טענתן כי אין להגיע למסקנות מהנתונים המופיעים בו.

השר אמר שטענה כזאת מצד חברות המשקאות תהיה "מוצדקת", כדבריו, וזאת משום שעד לפני כשנה המשרד להגנת הסביבה הסתפק בהצהרתן שהן ממחזרות בקבוקים, ומעולם לא ביקש מהן שיציגו לו הוכחות ממוסמכות שהמיחזור אכן מתבצע כפי שהן טוענות. לפיכך, ומשום שהמשרד מעולם לא דרש הוכחות מתועדות למיחזור והחל לבקש אותן רק תוך כדי 2016 שאליה התייחס דו"ח הביקורת, השר יקבל את את הטענה שיש להתעלם מהממצאים ולא ליישם את משמעויותיהם.

החברות יצטרכו לספק הסבר לממצאים הקשים

דו"ח הביקורת המדובר עלה למשלם המסים לפחות 400 אלף שקל. אם אין כוונה להשתמש במסקנותיו, נשאלת השאלה לשם מה הזמינו אותו ועל מה יצא הכסף. המשרד להגנת הסביבה מסר כי "המשרד התקשר עם משרד רואי החשבון ימין ג'ורג'י עבור בדיקה זו ובדיקות רבות נוספות מכוח חוק הפיקדון — ובהן גם על מכלי המשקה הקטנים. הבדיקה עדיין לא הסתיימה, ועל כן אין בידינו נתון סופי".

מתקן למיחזור בקבוקים בתל אביב (למצולמת אין קשר לכתבה)צילום: מוטי מילרוד

מדוברות המשרד נמסר כי "השר לא אמר כי לא יחליט על סמך נתוני 2016, אלא ציין כי יש קושי שצריך להתמודד אתו לגבי נתוני שנה זו. עוד הוסיף השר כי הוא מקווה לקבל תוצאות סופיות של הליך הביקורת והמלצת הדרגים המקצועיים — אבל גם אם התהליך הזה לא יבוא לסיומו במהירות, בקרוב יהיו בידי המשרד את נתוני 2017, ואז בכל מצב יוכל לקבל החלטה". לשאלת TheMarker אם יש בידי המשרד נתונים ממוסמכים לגבי 2017 ועל מה הם מורים, נמסר כי הם נמצאים בבדיקה ולכן לא ניתן לענות לשאלה זו.

בתוך כך הוגשו אתמול שתי בקשות דחופות לדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת: מטעם ח"כ מיכל רוזין (מרצ) ומטעמה של עמותת "ירוק עכשיו", בנוגע לממצאי המיחזור והרחבת חוק הפיקדון. רוזין הדגישה במכתבה את האי־סדרים העולים מהדו"ח, וכתבה כי יש להזמין לדיון את נציגי יצרניות המשקאות ולדרוש מהן הסברים לממצאים הקשים.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ