ירדן מבקשת מישראל לרכוש את עודפי המים - תשתיות וסביבה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ירדן מבקשת מישראל לרכוש את עודפי המים

ירדן פנתה לישראל בבקשה לרכוש עוד 20-10 מיליון מ"ק מים בשנה, לאחר שהתברר כי עודף מים טבעיים יביא השנה את ישראל לצמצום היקפי ההתפלה ב-30% ■ גם הרשות הפלסטינית גיששה לגבי האפשרות - אך הסיכויים להסדר מולה נמוכים עקב חובותיה לחברת החשמל

8תגובות

הצרות הטובות של ישראל נהפכות להזדמנות כלכלית־חברתית עבור שכנותיה: ל–TheMarker נודע כי ממשלת ירדן פנתה באחרונה לממשלת ישראל בבקשה לנצל את עודף כושר ההתפלה שהתגלה במתקניה, ולהגדיל את היקפי רכישת המים מישראל. לפי הערכות, מבקשים הירדנים להכפיל את כמות המים השנתית שהם רוכשים מישראל כבר כיום, ולרכוש השנה ממשק המים הישראלי עוד 10–20 מיליון מ"ק מים.

לפי הערכות, הסיבה לבקשה נעוצה בין היתר בזרם הפליטים מסוריה ששוטף את הממלכה. מתחילת מלחמת האזרחים בסוריה חצו את הגבול לירדן כמיליון פליטים – מה שיגדיל באופן משמעותי את צריכת המים והחשמל במדינה. במשרדי הממשלה דנים בימים אלה בפנייה הירדנית, ובכירים בשתי הממשלות צפויים להיפגש בקרוב כדי לדון בפרטיה.

במסגרת הסכם השלום שנחתם בין המדינות, מוכרת ישראל לירדן מדי שנה כ–35 מיליון מ"ק מים שמקורם בכנרת. במקביל, משחררים הירדנים לישראל מדי חורף כ–20 מיליון מ"ק מים שמקורם בירמוך - ושמתוכם מחזירה ישראל לירדנים בקיץ 5–10 מיליון מ"ק נוספים. במקביל, עושה ישראל שימוש בכ–7 מיליון מ"ק מים המופקים בצד הירדני של הערבה. בסך הכל, מספק משק המים הישראלי לירדנים 15–20 מיליון מ"ק (נטו) מים בשנה.

בעבור המים שמחוייבת ישראל למכור לירדנים במסגרת הסכם השלום, נגבה מחיר לכיסוי עלויות תפעול בלבד של ההזרמה - כ–4 דולרים סנט למ"ק - ללא רווח. כל כמות מים שמסופקת מעבר להסכם נמכרת ב–45 דולרים סנט. לפי חישוב גס, גובה ישראל מהירדנים סכום של כ–30 מיליון שקל בשנה בעבור המים המסופקים לה.

לפי שעה, לא ברורים הסדרי התשלום שיתבקשו בעבור כמות המים הנוספת שבה מעוניינים הירדנים. ההערכה היא כי מחיר המים הנוספים יהיה גבוה משמעותית – לנוכח העלות השולית הגבוהה של הפקת מים נוספים במתקני ההתפלה. בנוסף, עלולה היענות לבקשה להיתקל בקשיים טכניים, לאור תשתית הולכת המים המוגבלת יחסית בין המדינות.

אייל טואג

הפלסטינים קונים מים ב–150 מיליון שקל

בתוך כך, נודע כי גם הרשות הפלסטינית גיששה באחרונה לגבי האפשרות להגדיל את כמויות המים המסופקות לה מישראל. במסגרת ההסדרים הבינלאומיים שנחתמו מול הפלסטינים, מעבירה ישראל לרשות כ–60 מיליון מ"ק מים בשנה, בשתי רמות מחיר: עד 50 מיליון מ"ק - בתעריף של 2.8 שקלים למ"ק, ומעבר לכך - ב–3.5 שקלים למ"ק.

בסך הכל, מסתכמת מכירת המים לרשות הפלסטינית ב–150 מיליון שקל בשנה. תמורה זו מקוזזת באופן אוטומטי מכספי המסים שגובה ישראל באופן שוטף בעבור הפלסטינים ומעבירה להם. זאת, למשל, בניגוד להסדר התשלום הבעייתי בעבור החשמל המסופק לפלסטינים, שם לא דאגה ישראל לעגן את קיזוז כספי התמורה במנגנון אוטומטי שוטף.

כפי שנחשף באחרונה ב–TheMarker, נאמדים כיום חובות הרשות לחברת החשמל הישראלית ב–1.15 מיליארד שקל, שאותם מסרבת לכאורה הרשות לכסות. שר האוצר הפלסטיני, שוקרי בשארה, אף שיגר באחרונה לישראל מכתב, שבו הציע הסדר הכולל "תספורת" של 50% לחוב - כלומר, ויתור על כ–550 מיליון שקל. באשר ליתרת הסכום, ביקשה הרשות לפרוש את החזרו לתקופה של 20 שנה. ישראל דחתה את הצעת התספורת על הסף. ככל הנראה, המחלוקת סביב החזר חוב זה תמנע מהצדדים מלהיכנס למשא ומתן גם על מכירת מים נוספת.

התעניינות שכנותיה של ישראל ברכישת מים נוספת מתרחשת על רקע החלטת ישראל להשבית חלקית את מתקני ההתפלה שלאורך חופיה, ולצמצם את רכש המים המותפלים ב–2014 בכ–30%. בשבוע שעבר, רשות המים ומשרד האוצר סיכמו עם ארבעת זכייני ההתפלה הפעילים על צמצום רכישת מי הים המותפלים ממתקניהם ב–2014, בעקבות השנתיים האחרונות הגשומות יחסית, שמאפשרות כיום אספקת מים ממקורות טבעיים, בלי צורך ברכישת מים מותפלים יקרים יחסית. בתום מגעים שנמשכו כמה שבועות, סוכם כי המדינה תרכוש בשנה הקרובה 360 מיליון מ"ק מי ים מותפלים מתוך כושר ייצור כולל של 510 מיליון מ"ק. זאת, לאחר שמתקני ההתפלה באשקלון, בפלמחים ובחדרה יפחיתו בשנה הקרובה את תפוקתם ב–30%, ואילו המתקן הגדול יחסית בשורק יצמצם את פעילותו ב–20%. בכך, יתפנה "על הנייר" כושר ייצור של 160 מיליון מ"ק.

ההשבתה החלקית של מתקני ההתפלה תאפשר חיסכון של 191 מיליון שקל בהשוואה לתפוקה מלאה של המתקנים. לפי הערכות, ב–2015 תידרש המדינה לקיצוץ עמוק יותר בייצור המים המותפלים – וכך גם בשנים העוקבות, לאחר כניסתו לפעילות של המתקן הנבנה בימים אלה באשדוד על ידי מקורות. מהלך שכזה עשוי לגרור מאבק קשה בזכייני ההתפלה, שחרדים לגורל תשואות הפרויקטים ולשוויים.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#