"תעלת הימים" יוצאת לדרך: ישראל, ירדן והרשות הפלסטינית חתמו על הסכם להזרמת מים מים סוף לים המלח - תשתיות וסביבה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"תעלת הימים" יוצאת לדרך: ישראל, ירדן והרשות הפלסטינית חתמו על הסכם להזרמת מים מים סוף לים המלח

(עדכון) ההסכם אמור להזרים מים להחייאת ים המלח ולספק מים מותפלים לשלושת הצדדים ■ בנוסף הוסכם על חילופי מים בין הצדדים ועל הקמת מתקן התפלה בעקבה ■ בשלב הראשון יוקם מודל ניסיוני ומצומצם לבחינת ההשפעות על ים המלח והסביבה

18תגובות

נציגי ישראל, ירדן והרשות הפלסטינית חתמו הערב (ב') על הסכם שיתניע את תהליך הקמתה של "תעלת הימים" בין ים סוף לים המלח. על פי ההסכם, יוקם מתקן התפלה בעקבה, שחלק ממימיו ישמש את ישראל וירדן והמים הנותרים יוזרמו לאגן הצפוני של ים המלח. ההזרמה תתבצע בצינור.

את ישראל יצג בטקס החתימה סילבן שלום, השר לשיתוף פעולה אזורי ושר התשתיות הלאומיות. את ירדן יצג שר המים הירדני עזים חאסם אל נאסר ואת הרשות הפלסטינית יצג שר המים, שאדאד אטילי.

Ron Sachs

מתקן התפלה בעקבה יוקם בשיטת BOT, שעיקרה פרסום מכרז ליזם פרטי שיקים ויתפעל את המתקן ואחרי תקופה שתיקבע יעבירו לממשלות. ההשקעה המשוערת בהקמתו היא 200 מליון דולר. ישראל וירדן יתחייבו לרכוש ממנו כמויות מים מינימליות. מדי שנתיים ניתן יהיה לבחון את הגדלת ההתפלה וההזרמה לים המלח, אולם השליטה בכמויות ההתפלה וההזרמה תהיה בידי ירדן.

המתקן ישאב בשלב ראשון 200 מליון קוב בשנה מים סוף. 80 מליון קוב יהפכו למי שתיה והשאר יוזרמו לים המלח, התמלחת. ירדן תרכוש 30 מליון קוב לשימוש עצמי בעקבה וישראל 30-50 מליון קוב. בתמורה תספק ישראל לעמאן מי שתיה מהצפון כמות של כ-50 מיליון קוב. בנוסף, לפלסטינים ניתנה אפשרות לרכוש 30 מליון קוב מישראל.
הצינור יונח בשטח ירדן ויהיה באורך 180 קילומטרים.

בדיקה שנערכה על ידי הבנק העולמי העלתה, שהזרמה של כ-400 מליון קוב לים המלח לא תזיק לסביבה. עם זאת, בשלב הראשון הוסכם על הזרמה של 100-120 מליון קוב בצינור, לבדיקת ההשלכות על ים המלח.

Ron Sachs

עלות הנחת הצינור נאמדת ב-250 מליון דולר, ועם הגדלת הקיבולת שלו, על ידי צינורות נוספים, צפויה ההשקעה להגיע ל-400 מליון דולר. את הנחת הצינור יממן האיחוד האירופי, והבנק העולמי יעמיד הלוואת גישור לפרוייקט. על פי לוח הזמנים המתוכנן, תוך שנה יתחיל הביצוע. הקמת מתקן ההתפלה צפויה להסתיים תוך שלוש שנים והנחת הצינור הראשון תוך ארבע וחצי שנים.

לאחר החתימה אמר השר שלום כי "אני שמח שהשקעה של שנים מגיעה לסיום המיוחל ומניבה פירות למען ישראל ותושבי האזור בכלל. מטרות נוספות של הפרויקט הם ייצור חשמל על ידי ניצול הפרש הגובה בין ים סוף לים המלח ופיתוח תשתית לתיירות".

עוד הוסכם כי בוועדה הטכנית שתבחן את השפעת הפרוייקט ובגיבוש המכרז לצינור יהיו נציגים ישראלים מעורבים. התוכנית המקורית של תעלת הימים, שנשיא המדינה שמעון פרס נחשב לאחד מיוזמיה, היתה להזרים את המים בתעלה משותפת לישראל ולירדן וסביבה לפתח אגמים מלאכותיים, חקלאות, ישובים חדשים ואטרקציות תיירות. על רקע עיכובים בתהליך המדיני בין ישראל לפלסטינים העדיפה ירדן להקים את הפרוייקט בתחומה ולקבל עליו שליטה מלאה. במיוחד נוכח מצוקת המים במדינה.

החשיבות שישראל מייחסת לפרוייקט היא מדינית וסביבתית, שעיקרה הצלת האגן הצפוני של ים המלח, שמפלס המים בו יורד בקצב של 1.2 מטרים בשנה וכתוצאה מכך, בין השאר, נוצרים באיזור בולענים.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#