אלפי עובדים זרים ומימון מקרנות הפנסיה: כך נערך משרד הביטחון למעבר צה"ל לנגב - תשתיות וסביבה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אלפי עובדים זרים ומימון מקרנות הפנסיה: כך נערך משרד הביטחון למעבר צה"ל לנגב

ערב הקיצוץ בתקציב הביטחון, יוצא המשרד למכרז נוסף במסגרת התוכנית להעתקת מחנות צה"ל לדרום - הקמת קריית תקשוב בבאר שבע ב-10 מיליארד שקל ■ "הזדמנות היסטורית למנף את אוכלוסיית הדרום"

21תגובות

משרד הביטחון פירסם בשבוע שעבר את שלב המיון המוקדם במכרז הענק להקמת קריית התקשוב החדשה של צה"ל בבאר שבע. היקפו של המכרז, לרבות הבנייה והתפעול, מוערך ב–10 מיליארד שקל.

מדובר בשלב השלישי בתכנית הגרנדיוזית להעתקת מרכז הכובד של צה"ל לדרום, לרבות מעבר של 30 אלף חיילים ‏(6,000 אנשי קבע‏) מבסיסים במרכז לבסיסים חדשים ומתקדמים שיוקמו בעבורם בצפון הנגב. קדמו לו הפרויקטים להקמת בסיס חיל האוויר בנבטים, שבנייתו הסתיימה ב–2008, ולבניית קריית ההדרכה בצומת הנגב ‏(עיר הבה"דים‏), שאותה מקימה בימים אלה קבוצת "מבט לנגב", בתקווה לאכלסה עד 2015.

לאור היקפיה הגדולים של התוכנית, ולנוכח ההחלטה להקים את הפרויקטים תוך שיתוף פעולה ציבורי־פרטי ‏(P.P.P‏), החליט לפני כשנה מנכ"ל משרד הביטחון דאז, אודי שני, לרכז את כלל המהלך תחת מינהלת בשם "מינהל מעבר צה"ל לנגב".

תחילה ביקש המשרד להפקיד את התוכנית בידי חברה ממשלתית או יחידת סמך. לצורך גיבוש השינוי המבני, הוא שכר את שירותיהן של דמויות מפתח לשעבר במגזר הציבורי כמו הממונה לשעבר על השכר במשרד האוצר, אילן לוין, המכהן כיום כיו"ר ועדת המכרזים, ומנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר, יוסי קוצ'יק. ואולם התנגדות משרד האוצר ונציבות שירות המדינה אילצה את משרד הביטחון להסתפק בהקמת מינהלת ייעודית שאותה יאיישו 70 עובדים, ובראשה עומד כיום נתי אפרתי. אמנם יישומה של התוכנית בא על רקע הקיצוץ העמוק שעתידה הממשלה לאשר בתקציב הביטחון. ואולם במשרד מאמינים כי התוכנית לא תיפגע, היות שהיא מגובה בהחלטת ממשלה - וממילא נשענת ברובה על מימון פרטי.

כתבות נוספות באתר TheMarker:

גוגל מפתיעה עם מוצר חדש: סטרימר ביתי קטן וחדשני

כך מבזבזת רשות השידור את כספי הציבור על תוכניות כושלות שמפיקים מקורביה

המינהלת מרכזת את הטיפול בהקמת הקריות, לרבות הטיפול במערכות האזרחיות הרלוונטיות, גורמי תשתיות לאומיות, רשויות אזוריות ועיריות ומשרדי ממשלה.

"העברת צה"ל לנגב אינה נוגעת רק לבסיסים ולחיילים", מבהיר אפרתי. "אחת המטרות החשובות שלה היא להעביר לנגב אוכלוסיות אזרחיות גדולות, בראש ובראשונה משפחות משרתי הקבע, כדי לחזק אותו. אוכלוסיות חזקות יעברו מהמרכז לדרום רק אם יקבלו בדרום את השירות שהן רוצות ברמה שהן רוצות, ובראש ובראשונה מדובר בתחום החינוך, ואחריו התשתיות ואיכות החיים", הוא מוסיף.

רק לפני שבועיים החליטה הממשלה להקצות חצי מיליארד שקל בחמש השנים הקרובות, לפיתוח האזרחי של הנגב. "יש כאן הזדמנות היסטורית, אולי בלתי חוזרת, למנף את אוכלוסיית דרום הארץ", מדגיש אפרתי.

הדמיה של קריית התקשוב בנגב
משרד הביטחון

בהחלטת הממשלה נכתב כי לפי התחזית, כתוצאה מהמעבר של צה"ל לדרום תגדל הפעילות הכלכלית בנגב ב–1.4–1.7 מיליארד שקל לשנה עד 2020. תוכנית החומש מתמקדת בפיתוח כלכלי, דיור, היי־טק וחיזוק רשויות, תוך מתן דגש על איכות החיים של תושבי הנגב. בין היתר, התוכנית תסבסד הקמה של שלושה פארקי תעשייה חדשים, תעניק תמריצים לחברות שיעברו לנגב ותסייע בשכר לעובדי היי־טק.

במסגרת התוכנית יגובש מתווה להפיכת באר שבע למרכז סייבר, שבו עשוי להשתלב גם צה"ל, בזכות פרויקטי קריות התקשוב והמודיעין. יחידות התקשוב של צה"ל אמורות להתמקם סמוך למתחם האזרחי של קמפוס אוניברסיטת באר שבע. לצד קריית התקשוב מוקם פארק היי־טק אזרחי, המאכלס ויאוכלס בחברות כמו EMC ,ECI, דויטשה טלקום ואלביט מערכות. התקווה היא כי הקירבה הפיסית בין האקדמיה, הצבא, תעשיית ההיי־טק והעורף האזרחי, תמצב אותה כחממת ה–IT הבאה של ישראל ותהיה זרז לשינוי חברתי־כלכלי בנגב בשנים הקרובות.

"הפרויקטים לא יפגעו ביוזמות האזרחיות"

הפרויקט להקמת קרית התקשוב יחולק לשני שלבים. תחילה יפורסם המכרז לבניית המתחם על פני 170 אלף מ"ר, מתוך תקווה לסיימו ולהתחיל בעבודות ב–2015. בשלב השני יוקם ה–data center, כל הנראה בידי חברות בינלאומיות מתמחות, החל ב–2016. בקריה זו ישהו דרך קבע 6,000 חיילים, כאשר ל–60% מהם יוקמו מגורים במקום.

בקריית המודיעין, שאליה תעבור גם יחידת 8200 המפורסמת, ישרתו כ–15 אלף חיילים. מדובר בבנייה של 280 עד 300 אלף מ"ר. הקריה תשרת ייעודים שונים, מבצעיים ולוגיסטיים. גם כאן, בניית הקריה תפורק לכמה מכרזים. עלות פרויקט זה, לרבות התפעול, צפויה להאמיר כבר ל–12 מיליארד שקל.

עופר וקנין

היקפם העצום של הפרויקטים והישענותם על הון פרטי מעלים חשש כי אלה עשויים לבוא על חשבון קידום פרויקטי תשתית זכייניים במגזר האזרחי. זאת, בשל האמרת הביקוש לחומרי גלם, שעשוי לייקרם, ובעיקר בשל ניצול קווי האשראי של הגופים המממנים, המוגבלים כבר כיום בהון שהם יכולים לרתק לפרויקטי תשתית.

כך, מתקרבים שני הבנקים הגדולים במשק, הפועלים ולאומי, לתקרת האשראי שמסווג "נדל"ן" - בעוד שהפיקוח על הבנקים לא מוכן כבר שנים להקל עליהם, ולהבחין בין הלוואות לבניית פרויקטי מלונאות במזרח אירופה למשל, לבין מימון פרויקטי זכיינות בגיבוי ממשלתי. "הפרויקטים של משרד הביטחון לא יבואו על חשבון המערכת האזרחית כי אנחנו רואים שהיוזמות האזרחיות יודעות להתנהל במקביל אלינו", אומר אפרתי. "החסם העיקרי שאנחנו מזהים אלה יכולות המימון, ולכן בכוונתנו לתמרץ כניסה של חברות בינלאומיות".

באשר למקורות המימון, אומר לוין כי במינהלת מגבשים תוכנית שתתמרץ הכנסת כסף מוסדי לפרויקטים כבר בשלבים מוקדמים. "ישבנו עם אגף שוק ההון ואגף החשב הכללי במשרד האוצר כדי לדון בחסמים", הוא מגלה. "פעלנו כבר לפיצול הפרויקטים ולריווח לוחות הזמנים, כדי ששוקי הון והבינוי יוכלו לעכל אותם. נפעל להכנסת חברות בינלאומיות ולהרחבת הקבלנות לביצוע בידי חברות נדל"ן, ונשקול גם הבטחת מענקי הקמה למוסדיים. אלה פרויקטים קלאסיים לקרנות פנסיה ולחיסכון לטווח ארוך, שייהנו מתשואה כמעט מובטחת".

חסם עיקרי נוסף הוא כוח האדם החסר בענף הקבלנות, וסימן השאלה המרחף מעל יכולת המשק להתמודד עם מאסה מרוכזת כזו של מגה־פרויקטים. לפי הנחיות הממשלה, אין להעסיק עובדים זרים בפרויקטים ממשלתיים. ואולם היקפי בינוי שכאלה דורשים את תיקון הנהלים, כאשר גם לפרויקט עיר הבה"דים שמוקם בימים אלה, כבר אושר עקרונית יבוא של 1,000 עובדים זרים מתוך המכסה השמורה למשק. כדי לעבוד בשלוש משמרות ביום, ובמקביל לפרויקטי הענק האחרים שמוקמים בעת ובעונה אחת, צפוי משרד הביטחון לבקש מהממשלה את הגדלת מכסת העובדים הזרים הייעודית בעבורו בעוד אלפי עובדים, תוך בקשה להחריג את הפרויקטים האלה.

"אנחנו המנוע לכל מה שצריך לקרות בנגב", אומרים אפרתי ולוין. "תהיה תעסוקה מלאה בנגב. תהיה תעסוקה לבדואים. חברות בנייה, חברות הסעה, חברות הסעדה, ועוד שורה של חברות בתחומים שונים - לכולן תהיה תעסוקה בכל השנים הקרובות. הלוואי שהדרום יוכל לספק את כל הצרכים של הפרויקטים החדשים".

את כיסוי עלות ההקמה של כלל הפרויקטים, טוענים השניים, יכסה שווי הקרקעות שיפנה צה"ל עם פינוי הבסיסים במרכז בעיקר. בנוסף לפרויקטי הזכיינות, צה"ל מתכנן לשנים הבאות שורה של פרויקטי קבלנות גדולים. מדובר בהקמת "הקריה השנייה" בפאתי לוד, בפרויקט מרכז האספקה שירכז בשלושה מקומות בארץ את כל הבסיסים הלוגיסטיים של צה"ל, וכן בפרויקט להעברת פו"מ והמכללות לירושלים.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#