"אין סיכוי נגד הוועד בנמל; נאלצנו לשלם לשחרור סחורה בזמן שביתה" - תשתיות וסביבה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"אין סיכוי נגד הוועד בנמל; נאלצנו לשלם לשחרור סחורה בזמן שביתה"

"זה עלה כמה שעלה, והסחורה שוחררה", הסביר צביקה ויליגר, בעלי חברת המזון ויליפוד ■ רמי לוי: אין סיבה ששמן זית מישראל יעלה כפול משמן מספרד ■ מזכ"ל תנועת המושבים: "כל מי שיכול מנצל ומתנהג בחזירות"

62תגובות

"אין לנו צ'אנס נגד ועדי הנמלים. הם שולטים בנמל ואני חייב להיות איתם בקשר כל הזמן. לא ייתכן שהים יהיה שייך לוועדי העובדים, אבל היו לי איתם הרבה סיפורים. הנה דוגמה: פעם ערכתי ברשתות פסטיבל ים-תיכוני. הבאנו דרך הים 12 מכולות של סחורה, בין היתר יוגורט שאם אתה לא משחרר אותו תוך 48 שעות הוא הולך לפח. באותו זמן הייתה שביתה בנמל, הלכתי לנמל הסברתי להם. לבסוף, זה עלה כמה שעלה, והסחורה שוחררה והכל הסתדר", אמר צביקה ויליגר, הבעלים של חברת המזון ויליפוד, בפאנל שהתקיים בסוף בשבוע במוזיאון הארץ במתל-אביב, במסגרת סדרת ההרצאות "הקתדרה" ועסק בשאלת יוקר המחיה בישראל.

בפאנל, בהנחיית העורך הכלכלי של "הארץ", נחמיה שטרסלר, השתתפו גם הבעלים של רשת שיווק השיקמה, רמי לוי, ומזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות חקלאי ישראל, מאיר צור. לדברי ויליגר: "מה שקורה היום בנמלי הים בישראל זה שהמחירים עבור השירותים הם פי 4 ממה שמשלמים בנמלים מקבילים. אם היה שלום עם מדינות האזור אולי הייתי מייבא דרך הנמל באלכסנדריה, משנע את הסחורות דרך היבשה וגם אז הייתי משלם הרבה פחות. גם השירות שאנחנו מקבלים הוא לא שירות - סחורה שאנחנו מייבאים לפסח ומגיעה ליום העצמאות. אני מקווה שזה ישתנה עם הממשלה החדשה".

ויליפוד היא ספקית ויבואנית גדולה של מוצר מזון, ומייבאת בין היתר מוצרים כשרים מחו"ל. לדברי ויליגר, המחאה של קיץ 2011 העניקה לחברה הזדמנות לשנות דברים בשוק מוצרי הצריכה בישראל. החברה לקחה על עצמה אתר להתחרות במוצרים המובילים בתחומים של גבינות, מותרי מאפה, שימורי דגים ושוקלדים.

מוטי קמחי

"התחום הראשון שנכנסנו אליו אחרי המחאה היה הגבינות הצהובות, שם התחרינו מול מגה ושופרסל והגענו לנתח שוק של 15%, אבל אז התערבו כל מיני גורמים אינטרסנטים ואחרי כמה חודשים הועלה המכס על יבוא הגבינות מ-20% ל-50%", טוען ויליגר. "יש כאן 12-13 חברות ששולטות בשוק המזון ורשתות השיווק רוצות לעבוד איתן כי הם משלמים הרבה כסף על המדפים. עם זאת, אנחנו רואים שבשנים האחרונות הרשת הרביעית הולכת וגדלה ומאפשרת כיום גם כניסה של יצרנים קטנים ובינוניים. גם הצרכן הישראלי התחיל להיות מודע ולהבין שיש עוד מוצרים ועוד מותגים טובים".

אנליסט אישי  בזק

מוגש בחסות המפרסם

כתבות נוספות באתר TheMarker:

5 שאלות על יצוא הגז והשפעתו על הכיס של כל אחד מאתנו

האם התוכניות לנמל החדש בחיפה הן טעות אחת גדולה?

ויליגר טוען כי מרכיב נוסף שמייקר את מוצרי המזון בארץ הוא תעשיית הכשרות. "יש כל כך הרבה סוגי כשרויות כאשר כשרויות המהדרין הן הרבה יותר יקרות. אני חושב שעם ישראל צריך לאכול מזון כשר, אבל זה מה שקורה עם נושא הכשרויות זה ניצול ציני כי בסופו של דבר מי שנדרש לאותם הכשרות זה משפחות מרובות ילדים ומעוטות יכולת שמשלמות לפעמים יותר מהציבור החילוני. צריך שיהיה פיקוח ואגרת כשרות אחת וכולם ישלמו אותו דבר", אומר ויליגר וטוען כי עלות מתן הכשרות למוצרים הכשרים שהוא מייבא מהווה כ-10% מהמחיר לצרכן. "יש לי חברה שקוראים לה בצחוק 'ויליטורס' שמטיסה רבנים לחו"ל כי משגיחי הכשרות צריכים להיות נוכחים לכל אורך התהליך", הוא מסביר.

הכוח בידיים שלה צרכן

רמי לוי סבור שגם לצרכנים יש יכולת להשפיע על המחיר. "הכוח בידיים של הצרכן - הוא בוחר להתמקד במותגים מסוימים ויקרים, אבל היום יש תחליפים לכל המוצרים. אם הצרכן לא עושה את זה ועובר לתחליפים אז יש כאן בעיה. אפילו מרצדס הורידה מחירים ברגע שצצו לה מתחרים. אם יש מוצר שהוא יקר, הצרכן לא חייב לקנות רק בגלל שעשו לו פרסומת יפה בטלוויזיה".

דניאל בר און

לטענתו של לוי, שיעורי המכס הגבוהים על ייבוא מוצרים מסוימים, שבאים להגן לכאורה על התוצרת המקומית, עושים גם הם עוול לצרכן וגוררים מחירים גבוהים. "קחו לדוגמא את שמן הזית. אני מבין את הרצון של המדינה להגן על החקלאים והיצרנים המקומיים אבל גם החקלאי צריך להתחשב ולבוא ולומר: 'אני אייצר יותר'. במקום זה הם זורקים או נמנעים מלקטוף תוצרת כדי להקטין את ההיצע ולהעלות האת המחירים . אין סיבה שבספרד ימכרו בקבוק שמן זית של ליטר ב-3-4 יורו וכאן ימכרו במחיר כפול".

כיום, כ-60% משמן הזית בישראל מיובא, בעיקר מספרד, איטליה ויון. היבואניות הגדולות מייבאות אותו בפחים (ולא בבקבוקים) ונהנות מפטור ממכס ומבצעות את הביקבוק בישראל.

לטענת לוי, העלייה במחירי המוצרים לצרכן היא גם תוצאה של חוסר יעילות של הסקטור הציבורי, שבמקום להתייעל בוחר להעמיס עוד מסים על הציבור, כמו מע"מ, שמשתקפים בסופו של דבר במחיר הסופי.

"זהבית כהן גילתה שאנחנו טמבלים ונקנה בכל מחיר"

מאיר צור, מזכ"ל תנועת המושבים, טען: "הדבר הקשה ביותר זה שישנה חזירות של הרבה מאד גורמים. כל מי שיכול מנצל ומתנהג בחזירות. יש לנו ריכוזיות נוראית. בפירות והירקות אין שום קשר למחיר שאתם משלמים בסופרמרקט למחיר שהחקלאי מקבל. זה יכול שאת הסחורה קונה המשווק בשקל ומוכר ב-5 שקלים. פערי התיווך הם לא סבירים.

נמרוד גליקמן

השוק הסיטונאי בארץ הוא קרטל אחד גדול. ישנם כיום ארבעה קניינים שקונים 60%-70% מהסחורה והם אלה שקובעים את המחיר בשוק. אני מדבר על החברות: קטיף של רשת שופרסל, חברת יחדיו של ריבוע כחול, חברת ביכורי שדה שמספקת לכמה רשתות, וחברה נוספת שמאגדת את רכישת הפרות והירקות עבור כמה רשתות. בעקבות כך לחקלאי היום אין כמעט יכולת להתמקח על המחי. השוק הפתוח כמעט ולא עובד והוא נשלט על ידי פושטקים".

צור התייחס גם למשבר הקוטג' וטען כי בעבר, בתקופה שתנובה נשלטה על ידי הקיבוצים, הייתה הגינות צרכנית. "יום בהיר אחד מכרנו את תנובה. קבלנו הרבה כסף על תנובה. ומה זהבית כהן עשתה? היא עשתה סקר שהשאלה ראשונה בו הייתה: מה המחיר של קוטג' – היא ראתה שעם ישראל לא יודע כמה עולה קוטג'. ואז היא עשתה סקר נוסף ושאלה: באיזה מחיר תקנה את הקוטג' וגילתה שאנחנו טמבלים ונקנה בכל מחיר. אז היא העלתה המחיר. תנובה מייצרת כל יום 600 אלף גביעים של גבינות רכות. אבל באו בטענות אל החקלאים. החלב שיוצא מהעטין של הפרה בישראל הוא זול יותר מזה שבהולנד ועומד על 25 אגורות לליטר. הבעיה הגדולה זה באמת תנובה ושטראוס".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#