בעיית הדיווח של קוזניצקי שעלולה לעלות לו מיליוני שקלים - תשתיות וסביבה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
על טיוח והתפלה

בעיית הדיווח של קוזניצקי שעלולה לעלות לו מיליוני שקלים

החברות מקורות ומנרב לא יעמדו בלוח הזמנים להקמת מתקן ההתפלה באשדוד ■ מנרב לא דיווחה לבורסה על העיכוב בפרויקט של 1.6 מיליארד שקל, אף שהיא עלולה לשלם קנסות של מיליוני שקלים למקורות ■ מנרב: "הפיצויים שנשלם, אם בכלל, יהיו בשוליים"

4תגובות

הגשמים העזים שירדו בחורף הנוכחי הופכים את בעיית המים של ישראל לסוג של בדיחה מרירה על חשבון האזרחים שייאלצו לספוג את העלאת מחיר המים. כאשר אזרחים יוצאים לשיט קיאקים הרפתקני בנהר האיילון הגועש, קשה להיזכר בהשקעות האדירות של המדינה בהקמת מתקני התפלה, שאת מחירן ישלמו האזרחים בעוד הם ומכוניותיהם שקועים במים.

לפחות שתי חברות, מקורות ייזום ופיתוח הממשלתית ומנרב שבשליטת אברהם קוזניצקי, היו מעדיפות להוריד את נושא ההתפלה מסדר היום. שתי החברות חשופות להפסדי ענק ולפגיעה לא קטנה במודל הפיננסי שבבסיס אחד הפרויקטים הגדולים שביצעו.

מקורות ייזום ופיתוח זכתה בפברואר 2011 במכרז של המדינה להקמת מתקן להתפלת 100 מיליון מ”ק של מי ים באשדוד לאחר מאבק משפטי חריף שהתמקד סביב דרישתה של מקורות שמחיר המים שתספק למדינה יהיה 2.86 שקל למ”ק, אף שוועדת המכרזים הבין־משרדית שניהלה את המכרז קבעה כי מחיר המים יהיה 2.36 שקל למ”ק, בהתבסס על המחיר שסוכם במכרז קודם להקמת מתקן ההתפלה בשורק.

השאלה מדוע חברה ממשלתית חסרת כל ניסיון בתחום ההתפלה מתמודדת על מכרז ענק ומדוע המדינה אמורה לשלם לחברה ממשלתית מחיר גבוה מהמחיר שסוכם עם חברה פרטית נדחו בבוז על ידי בכירי מקורות. מקורות ייזום זכתה בסופו של דבר במאבק המשפטי, לא לפני שהורידה את מחיר המים חמש פעמים - עד 2.4 שקל למ”ק.

לוח זמנים מאתגר

מקורות גייסה לצורך הקמת הפרויקט את מנרב, שזכתה בנובמבר 2009 במכרז להקמת המתקן בהשקעה של 1.7 מיליארד שקל בשיטת האחריות הכוללת. מנרב, שלא הקימה מעודה מתקן התפלה, גייסה לצורך הפרויקט את חברת סדיט ‏(Sadyt‏) הספרדית, שמתמחה בתחום - למיזם משותף שיהיה בבעלות מינרב ‏(33%‏) והחברה הספרדית ‏(67%‏).

עופר וקנין

עם החתימה, בדצמבר 2011, על חבילת המימון של הפרויקט שאותה קיבלה מקורות ייזום ופיתוח מבנק הפועלים ומהבנק האירופי EIB, אמר ויז’ניצר: “מקורות גברה על קשיים רגולטוריים לא קטנים והשיגה מימון פיננסי שיאפשר לה להקים את מתקן ההתפלה באשדוד בזמן שיא”.

מקורות ייזום אכן התחייבה ללוח זמנים מאתגר, וכפי שהדברים נראים בשלב זה יש סיכוי שהשיא היחיד שייקבע הוא סכום הקנסות שישולם למדינה בגין אי עמידה בו. חלק מהציוד העיקרי הדרוש להפעלת מתקן ההתפלה עדיין לא הגיע לאתר. הקו הימי שאמור להוביל מים ממרחק של ק”מ עד 1.5 ק”מ בים למתקן עדיין לא הותקן, וכך גם צינור התמלחת, שאמור להוביל את תוצר הלוואי של תהליך ההתפלה בחזרה לים במרחק של 2 ק”מ מהחוף.

גם לאחר התקנת הקו הימי וקו התמלחת יהיה צורך בתהליך הרצה שכולל הפעלה של כל אחת מיחידות המתקן - משאבות ומנועים בנפרד - וידוא שהן פועלות באופן תקין, הכנת הטיפול המוקדם במים לפני שהם עוברים לתהליך ההתפלה, שטיפת הצנרת הראשית ומיכלי הלחץ במים המותפלים, ורק אחר כך טעינת עשרות אלפי הממברנות שבאמצעותן מתבצעת ההתפלה. תהליך ההרצה אורך בין ארבעה חודשים בתרחיש האופטימלי לשישה חודשים בתסריט יותר ריאלי, ואף זמן ארוך יותר אם מתרחשות תקלות במשך ההרצה.

עופר וקנין

גרסאות סותרות

על פי ההסכם עם המדינה, מקורות ייזום ופיתוח חייבת לספק לה 50 מיליון מ”ק ב-15 בספטמבר 2013 ואת המנה השנייה, של 50 מיליון מ”ק, ב-15 בדצמבר 2013. על פי הערכות של מקורבים לפרויקט יש סבירות נמוכה ביותר שמקורות תעמוד בלוח הזמנים ותספק למדינה ב–2013 את כמות מים שנקבעה בחוזה.

מהו היקף החשיפה של מקורות ומנרב לקנסות ולהפסדים בשל אי־עמידה בלוחות הזמנים? לכך יש שלוש גרסאות - כולל סתירות מוזרות בין גרסת חברת מקורות שהזמינה את העבודה לגרסת אברהם קוזניצקי, מנכ”ל מנרב, שהיא קבלן הביצוע של הפרויקט. מה שברור הוא שיהיה עיכוב, ושמנרב לא דיווחה על העיכוב המסתמן ועל השלכותיו על תוצאותיה הכספיות.

קנס הפיגורים שנקבע בהסכם של מקורות עם המדינה הוא 70 אגורות למ”ק. מכיוון שמרבית אספקת המים המותפלים נדרשת למדינה בחודשי הקיץ, נראית תוכנית אספקת המים למדינה כעקומת פעמון שמרכזה בחודשי הקיץ, בעוד בחודשי החורף, דצמבר וינואר, הספקת המים המותפלים למדינה היא מינימלית.

המתקן באשדוד התחייב לספק על פי דרישת המדינה עד 270 אלף מ”ק ליום בחודשי החורף, ו–270–330 אלף מ”ק בחודשי הקיץ. איחור של שלושה חודשים במסירת השלב הראשון של המתקן יצריך את מקורות לשלם למדינה קנס שבין 0 ל–17 מיליון שקל. אם, לעומת זאת, העיכוב יגלוש לחודשי הקיץ, עלולה מקורות להידרש לשלם למדינה קנס של 17–21 מיליון שקל עבור פיגור של שלושה חודשים במסירת המתקן.

עיתוי קטלני

אלא שהקנס הוא רק חלק קטן מהנזק שתספוג מקורות ייזום ופיתוח אם לא תעמוד באתגר היומרני שלקחה על עצמה. על פי ההסכם עם המדינה, מקורות ייזום זכאית לתשלום קבוע של 1.2 שקל למ”ק עבור הזמינות של מתקן ההתפלה כשאת התשלום המלא - 2.4 שקל למ”ק - מקבלת החברה עבור כל מ”ק שהיא מספקת בפועל למדינה.

פיגור של שלושה חודשים בלבד במסירת השלב הראשון של מתקן ההתפלה פירושו אובדן הכנסה מובטחת של 15 מיליון שקל, בנוסף לתשלום קנס של עד 17 מיליון שקל למדינה, וזאת בשלב מוקדם מאוד של הפרויקט, עוד לפני שמ”ק אחד של מים מותפלים סופקו למדינה. זהו עיתוי בעל השפעה קטלנית על שיעור התשואה שיניב הפרויקט למקורות, ובהתחשב בעובדה ש–80% מתזרים המזומנים של הפרויקט ינותבו בשנותיו הראשונות להחזר אשראי של 1.24 מיליארד שקל מבנק הפועלים ומהבנק האירופי EIB.

מקורות עצמה השקיעה בפרויקט 310 מיליון שקל, ומכיוון שהתשואה המקובלת על ההון העצמי בפרויקטים כאלה היא 15%, מכה של 32 מיליון שקל עלולה לשחוק עד דק את התשואה שמקורות קיוותה להציג.

אלא שמקורות ייזום ופיתוח היא בסופו של דבר חברה בת של מונופול ממשלתי, ואף שעל פי מסמכי המכרז נאסר עליה לקבל ערבויות מהחברה האם, נראה שמקורות תמצא דרך לגבות פיננסית את החברה הבת שלקחה על עצמה לוח זמנים צפוף ובעייתי גם לחברות מנוסות ממנה בתחום ההתפלה ובלבד שתזכה במכרז היוקרתי.

לא זה המקרה של מנרב, שבשליטת אברהם קוזניצקי. על פי הדו”חות הכספיים של מנרב, השותפות בינה לבין סדיט אמורה לשאת עד 50% מהמחיר החוזי בגין ביצוע הפרויקט ולפצות את מקורות ייזום ופיתוח בגין נזקים שייגרמו לה כתוצאה מעיכובים בביצוע הפרויקט, אי עמידה בכושר הייצור של המתקן או איכות המים המותפלים.

השיפוי שהשותפות בין מנרב לחברה הספרדית תידרש לשלם למקורות אם אכן יתרחש עיכוב מינימלי של שלושה חודשים במסירת הפרויקט לא יהיה בעל השפעה מהותית על הונה העצמי של מנרב ‏(475 מיליון שקל‏), אבל תהיה לו השפעה ניכרת על דו”ח הרווח והפסד.

מנרב הרוויחה 22 מיליון שקל ב–2010 ו–7.3 מיליון שקל ב–2011 ו–40.4 מיליון שקל בינואר־ספטמבר 2012. יתרה מזו: חטיבת העבודות הקבלניות של מנרב הרוויחה 4.4 מיליון שקל בלבד במחזור של 1.1 מיליארד שקל מתחילת 2010 ועד ספטמבר 2012, כך שברור שגם אם יתברר שהפיגור במסירת המתקן לא יהיה משמעותי, כגרסתם של קוזניצקי או מקורות, ההשפעה על התוצאות הכספיות של מנרב תהיה מהותית. לא ברור מדוע נמנע עד כה קוזניצקי מלדווח על העיכוב ועל השלכותיו על התוצאות הכספיות של החברה.

מקורות: “הנזק מזערי”

ממקורות נמסר בתגובה: “למרות לוח הזמנים הצפוף והקצר מהמקובל שהחברה לקחה על עצמה בעיצומו של המשבר במשק המים, העיכוב בפרויקט על פי התביעות שהגיש הקבלן שותפות מנרב־סדיט יסתכם ב–7 שבועות בלבד, והתאריך המיועד של מסירת השלב הראשון של מתקן ההתפלה באשדוד הוא 4 בנובמבר 2013.

“יש סבירות גבוהה מאוד שנעמוד במועד המסירה המקורי של השלב השני. ספק אם יהיה לחץ מצד המדינה לקבל את המים נוכח מצב משק המים, העלייה במחיר החשמל - וכתוצאה מכך במחיר המים המותפלים מצד אחד - והמצוקה התקציבית ב–2013 מצד שני.

“הקו הימי מוכן בלימסול, והנחתו צפויה במארס או באפריל 2013, בהתאם לתנאי הים. הרצת המתקן אמורה להתחיל ביולי 2013 ולארוך זמן קצר יחסית של שלושה חודשים כולל מרווחי ביטחון בשל הטכנולוגיה המתקדמת של המתקן באשדוד יחסית למתקנים אחרים בישראל.

“אם אכן יגרמו נזקים למקורות, היא תתבע אותם מהקבלן - אבל ספק אם הנושא יגיע לבוררות. הנזק המקסימלי הצפוי הוא 3.5–4 מיליון שקל לחודש, וזאת גם במצב הקיצוני, משום שכנגד הפסד התשלום של 1.2 שקל למ”ק בגין המרכיב הקבוע ייחסכו עלויות תפעול אחזקה ומימון. היות שמדובר בפרויקט שיניב הכנסות של 250 מיליון שקל לשנה במשך 25 שנה, הנזק למודל הפיננסי מזערי”.

ממנרב נמסר בתגובה: “יש לנו דרישה ממקורות לדחות את מסירת הפרויקט ב–5–6 חודשים - בין משום שהעיכוב נוצר שלא באשמתנו, אלא כתוצאה מעיכוב בסגירה הפיננסית של הפרויקט. חלק גדול מהציוד הראשי הגיע, וחלקו האחר מגיע עוד החודש. הקו הימי וקו התמלחת יורכבו בחודשים הקרובים. תהליך ההרצה של הפרויקט יחל בספטמבר 2013.

“בנוגע לפיצוים שקבועים בחוזה עם מקורות, השותפות בינינו לסדיט תשלם 6 מיליון שקל לחודש אם יש פיגור של עד 6 חודשים ו–18 מיליון שקל לחודש אם יש פיגור של 6 עד 12 חודשים, אבל להערכתנו הפיצויים שנשלם, אם בכלל, יהיו בשוליים”.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#