"ישראל אינה ניגריה או קונגו שמוכרות את משאבי הטבע בנזיד עדשים"

על רקע הדיון הקרוב במסקנות ועדת צמח, הקימו ארגוני סביבה וחברה מטה המתנגד למסקנות וליצוא הגז ■ "מדובר בהכרעה היסטורית, בעלת משמעויות מרחיקות לכת על עתידה ובטחונה של מדינת ישראל בעשורים הקרובים"

איתי טרילניק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
איתי טרילניק

על רקע הדיון הקרוב בממשלה על יצוא הגז, הקימו מספר ארגוני סביבה וחברה בישראל מטה מאבק נגד היצוא. ראשי המטה אמרו היום כי "לא נאפשר לחברות הגז לייצא את המשאב האסטרטגי החיוני ביותר של מדינת ישראל; הגז הישראלי צריך לשרת את הישראלים ואת המשק הישראלי - ישראל אינה ניגריה או קונגו".

המתנגדים ליצוא דורשים לקיים דיון בנושא בכנסת, ולא להסתפק בהחלטה בממשלה. לפני כשבועיים חתמו למעלה מ-60 חברי כנסת על דרישה לקיים דיון פרלמנטרי בנושא.

מאגר תמרצילום: אבי בר-אלי

בבסיס הדיון על יצוא הגז נמצא דו"ח ועדת צמח, שהוגש לראש הממשלה בסוף חודש אוגוסט האחרון. הוועדה, בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה שאול צמח, קבעה כי לא ניתן יהיה להמשיך ולפתח את מאגר הגז של ישראל ללא אישור של יצוא גז, שכן הביקושים בישראל אינם גבוהים דיים למימון תשתיות גז נוספות.

לפיכך, המליצה הוועדה על שמירת 450 מיליארד מ"ק (BCM) לשימוש המשק - סכום שהוערך על פי תרחישים שונים לביקוש לגז ב-25 השנים הקרובות. הוועדה קבעה כי שמירת עתודות גז לטווח של מעל ל-25 שנה אינו כדאי, והמליצה לאפשר יצוא של יתרת הגז, שהוערכה בעד 500 BCM, במגבלות שונות.

על מסקנות ועדת צמח עלתה ביקורת רבה, שכן לטענת המתנגדים ליצוא היא העריכה בחסר את הביקושים לגז בתחבורה ובתעשייה, על יתרונותיו הכלכליים והסביבתיים. במידה שייוצא גז, לשיטת המתנגדים, יורגש תוך מספר שנים מחסור בגז בישראל. בנוסף, נטען כי תכנון לטווח של 25 שנה בלבד לא יאפשר הקמת תעשייה מבוססת גז בישראל, וכך ייאבד יתרון תחרותי וסביבתי.

בין החברים במטה נמצאים המכון הישראלי לתכנון כלכלי, הפורום הישראלי לאנרגיה, חיים וסביבה - ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל, שתי"ל, ארגון "ישראל יקרה לנו", ומרכז השל לקיימות.

דרור שטרום, מנכ"ל המכון לתכנון כלכלי, שכיהן בעבר כממונה על ההגבלים העסקיים, אמר כי "הגז הישראלי חייב לשמש את הישראלים לצורך פיתוח התעשייה, הורדת יוקר המחייה, הגנה על איכות הסביבה ושמירה על אינטרסים ביטחוניים ואסטרטגיים. כך נוכל להבטיח את עתיד החברה והמשק הישראלי".

שטרום טוען כי שימוש נרחב בגז הטבעי צפוי להוריד את יוקר המחיה לכל משפחה בישראל וייצואו יסב למשק הישראלי הפסדים ישירים ועקיפים של מאות מיליארדי שקלים. "יצוא משאבי טבע הוא התנהלות אופיינית למדינות רבות באפריקה, המוכרות את משאביהן היקרים למערב בנזיד עדשים, ונותרות בפיגור מאחור: יש לעשות הכול כדי שאזרחי ישראל ייהנו במלואם מהיתרונות שבשימוש במשאב טבע זה, ובפרט בתקופה של האטה וחוסר יציבות כלכלית".

יעל כהן-פארן, מנכ"לית הפורום הישראלי לאנרגיה, אמרה כי "מדובר בהכרעה היסטורית, בעלת משמעויות מרחיקות לכת על עתידה ובטחונה של מדינת ישראל בעשורים הקרובים. אסור שהחלטה כזו תעבור במחטף בממשלה, ויש להביאה להכרעת חברי הכנסת, שהם נבחרי הציבור לאחר דיון ציבורי רחב ומעמיק".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

מייק בן ארי

"תמיד היתה לו תשובה הגיונית": כך הצליח איש אחד להונות 1,000 משקיעים

ליאור וייס. "אנשים לא יודעים עד כמה גדילה של עסק היא כואבת"

"אנשים אמרו לי - סיימת תואר בהצטיינות בטכניון וזה מה שאתה הולך לעשות?"

שירות נסיעה לפי קריאה של חברת ויה בניו יורק

חברות ההיי־טק שמפסידות מיליארדי דולרים מצאו דרך להישאר בחיים

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. ייתכן שזו הזדמנות עבורו לפעולות שיקררו את הביקושים לדירות

מחדל מחירי הדיור: כך התייקרה דירה ממוצעת ב-280 אלף שקל בשנה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

גילעד אלטשולר

אלטשולר שחם חזר להוביל - ומי בתחתית? תשואות קרנות ההשתלמות לחודש יולי

סוחר בוול סטריט. יכול להיות שזעזוע האינפלציה הנוכחי הוא רק ראשון מני רבים

מציאות חדשה או תקלה היסטורית? אסטרטגיית השקעות בת 20 שנה בסכנה