"מי שמתעלם מ-1.8 מיליון פלסטינים שיושבים בחושך, יתעורר עם ביוב בחופי ת"א" - אנרגיה - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"מי שמתעלם מ-1.8 מיליון פלסטינים שיושבים בחושך, יתעורר עם ביוב בחופי ת"א"

מי רוצה לרכוש את הגז הטבעי שמול חופי עזה, ומדוע הפצצת תחנת הכוח בעזה צריכה להדאיג את ישראל? עו"ד אריאל אזרחי, היועץ הישראלי של הקוורטט לנושאי אנרגיה, חושף את אחורי הקלעים של שוק האנרגיה האזורי

28תגובות

"שאלנו את המצרים לפשר חוזה הגז שנחתם עם השותפות במאגר לווייתן, והם טענו שמדובר רק בהסכם עקרונות לא מחייב. גם בהודעה לעיתונות של ממשלת ירדן צוין כי לצד הסכם העקרונות מול לווייתן הם מתכוונים לרכוש גם גז מהמאגר מול עזה - וזה לא מקרי. אתה חייב לשים את עצמך בנעלי הממשלות הזרות, ולהבין שקשה להן מאוד לחתום על חוזה גז מול ישראל על אף הצורך הנואש שלהן בו. הן נמצאות בין הפטיש לסדן לנוכח המראות בטלוויזיה של ירושלים הבוערת. אם הייתי ראש ממשלת ישראל, הייתי חושב כיצד לעזור למדינות השכנות להיחלץ מהפלונטר, ואם ישראל תסגור את השוק לגז הפלסטיני - זה לא עושה שכל" - במלים אלה מתאר עו"ד אריאל אזרחי, יועץ הקוורטט לנושאי אנרגיה, את הפרשנות הפוליטית של הקוורטט להסכמי יצוא הגז האחרונים שעליהם חתמו השותפות במאגרי תמר ולווייתן מול המדינות השכנות.

באופן מפתיע, הקוורטט - הגוף הבינלאומי שהופקד על הגישור המדיני־כלכלי בין ישראל לפלסטינים - דווקא מודאג מרצף החוזים שנחתמו באחרונה על מכירת הגז הישראלי למדינות האזור. זאת, מחשש כי יחסמו את פיתוחו העתידי של שדה Gaza Marine שמול חופי עזה, ובטענה כי חבלה באינטרס הפלסטיני תסכל לבסוף גם את מכירת הגז למצרים או לירדן.

בראיון שנערך לקראת כנס האנרגיה הבינלאומי UOG 2014, המתקיים השבוע בים המלח, אומר אזרחי כי "צריך להבין שהמדינות השכנות מעוניינות מאוד בגז, אך שרויות במציאות פוליטית קשה היות שזה לא פופולרי כל כך לחתום על מהלכים כאלה מול ישראל - ועוד על פרויקטים בעלי נראות ציבורית גבוהה יחסית. לכן, זה יהיה חכם מבחינת ישראל לפחות לשקול את התרומה של הממד הפלסטיני לעסקות האלה".

מבחינה כלכלית, מדינת ישראל צריכה לקדם את הגז שלה, היות שהיא גובה ממכירתו תמלוגים ומס. מדוע שתרצה לסייע למכירת גז פלסטיני?

"כמות הגז הפלסטיני קטנה פי 30 מזו של ישראל. ישראל לא תפסיד תמלוגים כאלה גדולים אם הגז מול עזה יימכר למצרים. לישראל יש היום הזדמנות פז לנצל את הצורך של שכנותיה בגז הישראלי - כמו גם בחשמל שלה. נתניהו עצמו דיבר בתקשורת על כך שישראל צריכה להתחבר אל המדינות המתונות באזור, ואין ספק שהסכמי גז יכולים להוות אמצעי פוליטי חשוב מאוד - ורואים את זה היום בכל העולם. אני חושב שזו טעות עבור ישראל לרוץ להסכמים אזוריים בלי לפחות לשקול את הממד הפלסטיני, ואיך הוא יכול לתרום לאינטרס הישראלי".

מה כן צריך לעשות?

"למשל, לאפשר לפלסטינים למכור את הגז לשווקים שונים, או לקדם עסקת ברטר מול בעלי תמר ולווייתן שתאפשר מכירת גז מוזל לרשות. יתרה מכך, יכול להיות שבעלי לווייתן ירוויחו מכך שהשדה העזתי ייצא מהתמונה, והמצרים מצדם יוכלו להראות כאילו הם רוכשים גז מהפלסטינים. קח למשל את המשא ומתן לייצוא הגז מלווייתן לטורקיה. לטורקים יהיה נוח הרבה יותר לחתום על ישראל בידיעה שבה בעת, ישראל מקדמת באמצעות זאת גז פלסטיני - והם כבר מתכננים אזור תעשייה בג'נין שיכול להיתמך בגז הזה. יש עוד כל מיני דרכים יצירתיות אחרות כדי ליצור מצב של win-win".

עופר וקנין

"אסור לנו להיפגש 
עם חמאס"

עשר שנים עוסק אזרחי בתחום האנרגיה. את רובן בילה בפירמות עריכת דין בלונדון, שם ניצל את דרכונו האמריקאי לליווי עסקות גז ונפט במפרץ הפרסי — ולמד במקביל ערבית. לישראל חזר לפני שנתיים, והספיק ללוות לקוחות גז במשא ומתנים מול השותפות במאגר תמר. זאת, לפני שנבחר לעמוד בראש צוות היועצים לענייני אנרגיה בקוורטט, שבראשו עומד מאז 2007 ראש ממשלת בריטניה לשעבר, טוני בלייר — ומצא את עצמו על הציר שבין ירושלים לרמאללה, במטרה לסייע בטוויית פיתוחה הכלכלי של הרשות הפלסטינית.

"אנו פועלים כמו בישראל שלפני קום המדינה. חוזרים ליסודות. חושבים מה לבנות, אילו תחנות כוח צריך ואם להישען על התפלת מי ים", מדגים אזרחי. ואולם מטרות־העל הללו מתנקזות לחמישה פרויקטים עיקריים שמונחים כיום על שולחנו. בראשם, הפשרת פיתוחו המוקפא של שדה הגז הטבעי Gaza Marine מול חופי עזה, עתידן של תחנות הכוח בעזה ובג'נין, שדרוג רשת החשמל בין ישראל לעזה על ידי הקמת קו מתח עליון (161 קילו־וולט) וכן פתיחת האפשרות להקמת מתקני אנרגיה מתחדשת בשומרון.

"אני נוסע בבוקר לרמאללה כדי להיפגש עם שר האנרגיה ולדבר על תוכניות אב או על פרויקטים מסוימים - ובאותו יום נפגש עם הרפרנט במשרד ראש הממשלה בירושלים כדי לבדוק את הדברים. התפקיד שלנו עוד לסייע לקידום התוכניות, אך מובן שבסוף העניינים נסגרים בין השחקנים עצמם - הרשות, ישראל, המדינות התורמות וכולי".

אי־פי

אתם מדברים גם עם השלטון בעזה?

"אני לא יכול להיפגש עם אנשים הקשורים לחמאס. זהו איסור תקיף מאוד שהוכתב על ידי הקוורטט. גם האמריקאים לא נכנסים לעזה. עם זאת, יש לנו יועץ עזתי, ולעתים אנשי הקוורטט נפגשים שם עם נציגי ארגונים בינלאומיים או עם אנשי עסקים".

כיצד, אם כך, מתנהלים המגעים בנושא תחנת הכוח בעזה?

"בעלי התחנה היא חברת CCC (שבשליטת משפחת ח'ורי הלבנונית, א"ב) - שאתם אני נפגש בעמאן או בלונדון, למשל. כמו כן היו לי אינספור פגישות עם שר האנרגיה הפלסטיני, עומר כיתאני - שיכול להיכנס בעצמו לעזה, ויש לו אפילו סגן שאחראי על הטיפול ברצועה".

התחנה ממילא משמשת יעד להפצצות חיל האוויר כמעט בכל מבצע צבאי שנדרש בעזה.

"זה נכון. הפצצנו את מכלי הסולר במהלך 'צוק איתן', אבל התחנה חזרה לפעול לפרקים לאחר שנמצא מעקף להסקתה. אלה פתרונות יצירתיים שלא ברור כמה זמן הם יחזיקו מעמד. בשבוע שעבר, למשל, אירע פיצוץ בקצה הפלסטיני של צנרת הזרמת הסולר בכרם שלום, נהג מכלית עזתי נהרג ואספקת הסולר שובשה.

"כרגע יש בעזה מחסור ב–200 מגה־ואט, ולכן 1.8 מיליון תושבים יושבים 18 שעות ביממה ללא חשמל, למעט אלה שמחזיקים בגנרטור. התחנה עובדת בגלים: למשל, משבע בבוקר ועד אחת בצהריים יש חשמל — ואז הוא מופסק עד אחת בלילה, ומופעל עד שבע בבוקר, ואז שוב מושבת ל–12 שעות".

כיצד בכל זאת מגיע חשמל 
לרצועה?

"ישראל מעבירה 10 קווי מתח שדרכם מספקת חברת החשמל הישראלית כ–120 מגה־ואט. 20 מגה־ואט נוספים מזרימה מצרים. תחנת הכוח מספקת כיום בסך הכל 50–60 מגה־ואט מתוך פוטנציאל של 140 מגה־ואט".

מה אומרת חברת CCC על הפגזת תחנת הכוח?

"הם מוטרדים מאוד. אחרי הכל, הם חברה עסקית. עם זאת, הם לא במקרה יושבים בעזה - לבעלים יש שורשים פלסטיניים".

רויטרס

"הבטיחו לרשות צינור גז לגדה המערבית"

CCC הלבנונית מחזיקה גם ב-30% מהזכויות בשדה הגז Gaza Marine, לצד BG (60%) והרשות הפלסטינית (10%). זו אחת הסיבות להקפאת הפיתוח של המאגר, מאז התגלה ב–2000, שכן במערכת הפוליטית והצבאית חששו כי תמורת מכירת הגז האצור - כ-32 מיליארד מ"ק גז - תזלוג לגורמים עוינים. עם זאת, בשנים האחרונות חל שינוי בעמדת הגורמים הביטחוניים לגבי חשש זה, עם מציאת פתרונות מקובלים יחסית בחסות בינלאומית. בתקופה זו אף ניהלו חברת החשמל וגורמים עסקיים מקומיים מגעים לרכישת הגז מהמאגר - שלא הבשילו.

"המגעים מנוהלים ברמה הכי גבוהה", אומר אזרחי. "זהו אחד הפרויקטים העיקריים שבלייר רואה בהם תשתית כלכלית לפלסטינים, ושמעתי אותו אישית מעלה את הנושא בפני ראש הממשלה, בנימין נתניהו".

כיצד נפתר החשש מזליגת הכספים לחמאס?

"כולם יודעים טוב מאוד שצריכה להיות מערכת שמקובלת על ישראל, וזה אולי אינטרס גדול יותר מצד הרשות - ולא רק אינטרס ישראלי. אתה לא רוצה שהשדה יפותח וחמאס יקלקל את המסיבה. הצדדים חשבו על פתרונות יצירתיים שעונים על החששות הביטחוניים. הפרויקט הזה שוכב זמן רב מדי בבטן הים, ויש מומנטום חדש בתקופה האחרונה, כי ישראל מבינה שהשדה הזה צריך להיות מפותח.

"ראשית, הפקת הגז תאפשר לפלסטינים לייצר חשמל באופן עצמאי, תוך הפחתת התלות בחברת החשמל הישראלית. זה לא יפתור את בעיית החשמל מחר —אבל ברגע שיסופק גז כבר הורדתי את עלות החשמל פי 4, ואת תחנת הכוח ניתן יהיה להרחיב בעתיד. שנית, פיתוח המאגר יאפשר אספקת גז טבעי לצרכים תעשייתיים גם לשטחי הרצועה וגם לגדה המערבית ולהוות מנוף כלכלי עסקי".

אתה באמת מזהה הבנה בצד הישראלי לצורך בעצמאות אנרגטית פלסטינית. אולי נוח יותר לממשל הישראלי לפתח תלות?

"אני מקווה שבחודשים האחרונים התעוררה בישראל ההבנה כי הצרכים האנרגטיים של הפלסטינים הם גם אינטרס ישראלי. אנו עדיין נתקלים בהמון מכשולים, והעובדות מדברות בעד עצמן — הגז עדיין יושב בבטן האדמה — אבל אני חושב שיש פתיחות מסוימת והבנה שהסטטוס־קוו לא יכול להישמר. אנחנו שומעים את זה מהצד הישראלי — ובייחוד לגבי המתרחש בעזה".

דניאל בר און

ואיך חמאס מקבל את הדרתו?

"אני לא יודע, אבל במקומם הייתי שמח אם היו מאפשרים לאזרחים חשמל זול ונגיש".

לפני שנה הפתיע מבקר המדינה כשנזף בממשלה על כך שלא פעלה לפיתוחו של השדה מול עזה - כמענה למחסור הצפוי בגז ולמונופול של דלק־נובל אנרג'י בשוק המקומי. "אני לא רוצה לנקוב בשמות, אבל יש כאלה שרואים במאגר מול עזה עוד ספק פוטנציאלי לשוק המקומי", מאשר אזרחי. "גם אם הגז לא יזרום בהכרח לדוראד או לדליה (תחנות כוח פרטיות, א"ב) הוא עדיין ייכנס למערכת הישראלית ויתרום ליציבות ולביטחון האנרגטי של המשק.

"המחשבה היא להניח צינור מהמאגר לתחנת הקליטה באשקלון ומשם להניח צינור לעזה. אני לא יודע אם הישראלים יסכימו לצינור כזה, אבל יש הבנה לגבי הצורך בפיתוח המאגר - ברגע שיימצא קונה עוגן לגז שבו".

כלומר, צריך להבטיח רכישת חשמל על ידי חברת החשמל?

"הקונסורציום של בעלי המאגר מדבר עם קונים פוטנציאליים, אבל אני מניח שחברת החשמל פחות רלוונטית עכשיו, ומדובר בקוני עוגן אחרים. בתקשורת הזרה היו דיווחים על שיחות שנוהלו מול הירדנים".

אבל שותפות תמר ולווייתן כבר חתמו על הסכמי עקרונות מול הירדנים ומבקשים לממש את הצורך הזה.

"לירדנים יש צרכים עצומים והם מוכנים לקנות את כל הגז שהם יכולים לקחת. ברגע שיהיו לבעלי Gaza Marine הסכמים חתומים — לא ברמת הסכמי עקרונות — אני מקווה לראות ברכת דרך ישראלית, אם כי איני יודע אם ההבנה הישראלית בדבר הצורך הזה תתורגם לשטח".

רויטרס

תחנת הכוח המתוכננת בג'נין חתמה על הסכם עקרונות לרכישת גז ישראלי. אפילו BG מעוניינת לרכוש את הגז מלווייתן עבור מתקני היצוא המושבתים שלה בצפון מצרים.

"אני לא רוצה להיכנס לסוגיית תחנת הכוח בג'נין, אבל הרשות לא היתה מסכימה למהלך אילולא הובטח לה צינור גז לגדה. לגבי BG, הצרכים שלה במצרים ענקיים, ואני לא רואה כיצד Gaza Marine עונה עליהם. אני כן רואה התנהלות מאוד אינטנסיבית של הקונסורציום במאגר מול עזה כדי להביא את הפרויקט לפיתוח, ואני לא חושב שהחוזים של לווייתן יבואו על חשבון זה".

בשורה התחתונה, נובל אנרג'י ו-BG מתחרות כיום על הלקוחות באזור?

"אני לא רואה את זה כתחרות, אלא כמצב פוטנציאלי לשיתוף פעולה קלאסי".

ואיך נובל רואה את זה?

"תשאל אותם. אבל אם הייתי יושב במקומם, הייתי חושב על היתרונות שמניב שיתוף פעולה כזה".

רויטרס

"לא צריך להיות שמאלני כדי לעזור"

אזרחי מודע לאופן שבו נתפשים דבריו בימים קשים של מתיחות צבאית ופוליטית גואה בין ישראל לבין הפלסטינים. לכן, הוא מנסה להתרחק מהשיח הביטחוני, ולהדגיש דווקא את האינטרס הכלכלי־חברתי הישראלי בקידום האג'נדה של הקוורטט — חרף רחשי האינתיפאדה השלישית.

"אין ספק שאנחנו בתקופה לא טובה, ואין ספק שזה משפיע לרעה על הפרויקטים שאנחנו מנסים לקדם", הוא אומר. "עם זאת, גם בזמן צוק איתן, חברת החשמל עבדה קשה מאוד כדי לתקן קווי המתח לעזה. הנה דוגמה לשיתוף פעולה. אנשים אוהבים להתלהם, לצעוק 'נתקו להם את החשמל' - אבל צריך להסתכל גם על שיתופי הפעולה. הרבה חברות ישראליות מתעניינות אצלי בשיתופי פעולה כי אנשים במגזר הפרטי מזהים את ההיגיון הכלכלי שבסינרגיה.

"מה זה הרי אומר שברצועת עזה חסרים כיום 200–250 מגה־ואט? זה אומר שיש חשמל רק שש שעות ביממה ושמי שופכין זורמים ברחובות, כי אין להם חשמל לטפל בזה. התוצאה הישירה היא שנמצא את עצמנו שוחים בביוב בחופי תל אביב. זה פשוט מאוד. לכן, לא צריך להיות 'שמאלני' כדי לחשוב איך לעזור לעזתים, כי זה אינטרס ישראלי ולפוליטיקה אין קשר לזה.

"אם יש לך אומת היי־טק בתל אביב, אבל 60 ק"מ דרומה יושבת אוכלוסייה בחושך, ובלי טיפול במים - אז בתור ישראלי, אני לא חושב שזה משרת את המצב שלי כי הוא לא יציב. בסופו של דבר אנחנו נשלם את המחיר. בין אם בטילים ובין אם במי שופכין".

ומה אתה שומע מהממשלה?

רויטרס

"צריך לראות בפלסטינים נכס לקראת הצטרפות לגריד אזורי וכמנוף לגשר עתידי עם העולם הערבי. זה יכול להיות דבר אדיר אם יעשו זאת בצורה חכמה. לא הגיוני הרי לבנות מתקן התפלה פה ושם, שדה תעופה פה ושם ותחנות כוח פה ושם. אני איש אנרגיה, לא פוליטיקאי - ולכן לא מדבר על חזון של שלום, אלא מצביע על הפוטנציאל האדיר שבשיתוף פעולה אזורי במשק האנרגיה".

חוב החשמל הפלסטיני נושק ל-1.8 מיליארד שקל; חברת החשמל: "נפחית להם את הזרם"

אחת הסוגיות הבוערות בממשק האנרגטי שבין ישראל לבין הרשות הפלסטינית הוא החוב שבו היא נושאת כלפי חברת החשמל בגין אי תשלום בעבור צריכת חשמל שסופק לה. חוב זה, לרבות חובה של חברת החשמל המזרח ירושלמית (חמ"י), האמיר באחרונה לכ–1.8 מיליארד שקל - לאחר שהפלסטינים הפסיקו כמעט כליל את התשלומים.

"ברשות מבינים את המצב ומוטרדים ממנו. זו בעיה שצריך לפתור באופן יצירתי. היו בין הצדדים הרבה שיחות לפני מבצע צוק איתן - אך הן נגדעו", אמר אזרחי.

בחברת החשמל נמנעו עד כה מלשבש את אספקת החשמל לשטחי הרשות ולמזרח ירושלים, והסתפקו בצעדי עיקול שנכשלו. בדיון שקיים בשבוע שעבר דירקטוריון חברת החשמל עם מנהל רשות החברות הממשלתיות, אורי יוגב, הביע זה פליאה מדוע החברה אינה נוקטת צעדי גבייה סטנדרטיים – כל עוד הממשלה לא מנעה זאת ממנה בהוראה (לפי סעיף 4 א' לחוק החברות הממשלתיות).

ואכן, בפורום מידרוג שלשום הכריז יו"ר דירקטוריון חברת החשמל, יפתח רון טל, כי הדירקטוריון קיבל החלטה להגביל את הזרם לרשות החל מהשבוע.

"אני קורא לממשלה לא להטיל מעמסה זו על חברת חשמל", הוסיף רון טל. "זה לא נכון ולא במקום, שכן לא מאפשרים לנו לפעול נגד צרכנים שלא משלמים לנו".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם