מנכ"ל דלק: "כל האופציות ליצוא גז על השולחן"

"שיחות האנרגיה עם מצרים וירדן יוצרות בסיס לחיזוק שיתוף הפעולה האסטרטגי של ישראל באיזור", כך אמר היום (ג') גדעון תדמור, יו"ר דלק קידוחים, בכנס האנרגיה של TheMarker. לדבריו, "אין ספק שאנחנו בסיטואציה מאתגרת. הוכחנו מתחילת הפעולה לפני 15 שנה ב-Offshore הישראלי שהחוסן והנחישות שלנו מאפשרים להמשיך לפעול למרות התנאים המשתנים. הגז מתמר זורם במלוא הקצב. למרות האירועים העובדים הזרים והישראלים עובדים בנחישות להבטיח הזרמת גז למשק".

תדמור הוסיף כי הגז הטבעי נותן "הזדמנות היסטורית לעגן את הקשר עם השכנים וליצור נדבך אינטרסים כלכליים חשובים. זה יוצר תשתית לשינוי המצב הגאופוליטי של ישראל באיזור. אנחנו רואים את חשיבות הקשר האזורי וכשיהיה נדבך כלכלי נוסף, הקשר האסטרטגי יהיה לטווח ארוך. אנחנו פועלים לחיזוק הקשר ומאמינים שיתחזק. חתמנו הסכמים עם מצרים וירדן ויש לקדם את התהליכים". כיו"ר חברה עסקית, אמר תדמור, כי אין סתירה, אלא השלמה מלאה, בין השאת ערך לבעלי המניות ומתן תרומה אסטרטגית למדינת ישראל. לדבריו, מעורבות המדינה בהסדרים הללו הכרחית והחברה עובדת בשיתוף עם המדינה.

מיכאל לוטם, שגריר לנושא אנרגיה במשרד החוץ, אמר כי המדינה וחברות עסקיות יכולות לשתף פעולה לטובת שני הצדדים, כשהחלק של הממשלה הוא ההסכמים בין הממשלות. המדינה עוסקת בתחום הגז, תחום חדש יחסית לדיפלומטיה הישראלית. "אנחנו לומדים תוך כדי תנועה, נגיע בקרוב לצומת בו נקבל החלטות", הודה.

נמרוד נוביק, שהיה מעורב במיזם הגז בין ישראל ומצרים בעבר, אמר כי "יש אסכולה שאומרת שהעסקים יפרצו דרך דרכה הפוליטיקה תוכל לזרום. אסכולה שנייה אומרת שבעסקים יקרה מעט מאוד לפני שהדיפלומטיה תפרוץ. שתיהן מתקיימות. פרויקט גז הוא ל-20-40 שנה. אנחנו בשיחות עם הטורקים ושינויים פוליטים לא יכולים להוות משתנה בחשיבה. כי ארדואן, כשנשאל בשיא העוינות מה דעתו על יבוא גז דרך ישראל, אמר שזה עניין לסקטור הפרטי".

לדבריו, בהקשר המצרי אנחנו בתקופה שיש ממשלה מצרית שהאינטרסים האסטרטגים שלה עולים על שיקולים אחרים. היו תקופות שהרגישות לתפישות חלק מהאוכלוסייה מנעה הליכה עם ישראל לאורך כל הדרך. גם היום לא יילכו בפומבי עם ישראל עד הסוף, אבל שר הנפט המצרי אמר בפומבי שאפשר לייבא גז מישראל. נוביק הוסיף כי בתקופת מובארק נוצר חוסר תיאום בין המלאי והביקוש. מקורבים קיבלו הסכמים ללא ידיעת משרד האנרגיה ונוצר פער גדול בין הביקוש להיצע. כשהתעוררו והכינו תוכנית לצמצום הפער, אירעה ההפיכה וכל הכסף הזר ברח ממצרים. הכסף לא חזר עד היום כי הזרים לא יודעים להעריך את מצבה הכלכלי של מצרים. ראש ממשלת מצרים נקט צעדים שגורמים לזרים לחזור להשקיע, כולל פתיחת הסכמים שהוקפאו בעבר.

תדמור הוסיף כי במקרה של יצוא הגז למצרים, מדובר על אינטרס כלכלי ממדרגה ראשונה של שתי המדינות, וזו ההשלמה בין אינטרסים עסקיים לגיאופוליטים. כמו כן, יש ללמוד מהמצרים, שהגיעה למצוקת גז למרות העתודות האדירות, על מדיניות שגויה בניהול משאבי גז ורגולציה בעייתית. לדבריו, סבסוד של תעשיות לא כלכליות עם השקעות לטווח ארוך לא יחזיקו מעמד ושינויים תכופים ברגולציה לא ישאירו בארץ חברות זרות.

אלון ליאל, לשעבר מנכ"ל משרד החוץ, אמר כי ישראל חשה בשבוע שעבר את היכולת הטורקית לנטרל הפסקת אש שלא היתה לרוחה, לכן לא ניתן להתעלם מטורקיה. עוד אמר כי ישראל חשה בשבוע שעבר את היכולת הטורקית לנטרל הפסקת אש שלא היתה לרוחה, לכן לא ניתן להתעלם מטורקיה. לדבריו, מסתמן שעבדוללה גול, לשעבר שר החוץ הטורקי, יתמנה לראש ממשלת טורקיה עוד 3-9 חודשים, מצב שפותח פתח אופטימי מבחינת ישראל.

לדבריו, ארדואן, אף שהוא מאנשי האחים המוסלמים, הוא 12 שנים בשלטון, קיבל מדינה מושחתת עם כלכלה שהתמוטטה והעביר אותה לצמיחה. בתחום האנרגיה השקיעו הון עתק ברישות המדינה לצרכי הובלה שיהפכו אותה למובילת הנפט העיקרית בין הים הכספי והמפרץ הפרסי לאירופה. "לכן הם ינסו לטרפד עסקות שלנו, כמו עם קפריסין", הוסיף ליאל. עוד אצמר כי "ברמה הממשלתית הכי גבוהה, יש רצון עז לחזק את סיסי ולהחליש את ארדואן, אבל הדברים יכולים להשתנות תוך שבועיים", אמר.

לוטם הגיב כי לא חייבים לבחור שחקן אחד וניתן לגוון. עם זאת, צריכה להיות סימטריה בין הצדדים כדי למנף את המצב הכלכלי למדיני. ברמז לטורקיה אמר כי אם הצד השני פועל משיקולי אידיאולוגיה, לא נראה שאפשר למנף משהו.

"בירדן וברשות הפלסטינית רוצים לייבא מישראל, אולם בשקט ובצנעה"

טארק עוואד, מנכ"ל פרוגז, אמר כי הוא מייצג משקיעים שותפים בחברה ירדנית שיש להם 3-4 מיליארד דולר שרוצים לייצא למצרים, לרשות הפלסטינית ולירדן. עם זאת, לירדן יש אפשרות לייבא גז מונזל מקטאר.

לדבריו, במגזר העסקי בירדן וברשות הפלסטינית רוצים לייבא מישראל, אולם בשקט ובצנעה. כיוון שיש לחברה שותפים אמריקאים, הסיפור יותר "נחמד". עוואד הוסיף כי יש לכוון ליצוא גז לירדן ולרשות הפלסטינית. בנוסף, הכוחות הענקיים של הכלכלה הערבית לא מוכרים בישראל. יש שותפים בסעודיה, ירדן וברשות הפלסטינית לשיתוף פעולה. 

נוביק הגיב לטענת תדמור לפיה הרגולציה תפגע בהשקעות, כפי שהיה במצרים, ואמר כי יש הבדל בין האליטות. האליטה בישראל השולטת בגז הטבעי - לא מעלים נגדה טענת שחיתות. לגבי מצרים, ברור שזה היה סיפור אחר לחלוטין. העובדה שכמה משקיעים בעלי יכולת מובילים את התחום לא הופכת את זה ליתרון או חיסרון. השאלה איך עושים את זה.

לפי נוביק, במצרים הבעיה היתה שמקורבי שלטון קיבלו זכיונות ועדיפות כשהתברר שאין לכולם. זו שחיתות משלוש השנים האחרונות לשלטון מובארק. אחר כך החלה המהפיכה ובריחת המשקיעים הזרים. אבל לא היו שינויים רגולטורים שהביאו לקשיים בתחום. "זו לא האליטה, אלא שאלת התנהלותה של האליטה".

תדמור אמר שהחברה מצאה גז שאחרים לא מצאו, אבל יש לראות את זה בפרספקטיבה רחבה כי מאמינים שיש יותר גז ונפט למצוא. השאלה איך לא עוצרים את הפוטנציאל. לדבריו, יש לשאול איך קורה שאחרי ההצלחה הגדולה אנחנו לא מייצרים את הדינמיקה.

"כדי שהענף יצליח, צריך לשדר יציבות, למשוך משקיעים זרים ולזכור שהיום יש חלופות בעולם. הענקיות מתרכזות באיזורים ממוקדים ומסיטות את כל המשאבים לנפט וגז לא קונבנציונלי ב-Offshore וזונחים נכסים אחרים".

לדבריו, "אנחנו מחוייבים לספק את הגז בראש ובראשונה למשק הישראלי וזה מה שאנחנו עושים. ככל שיבואו שחקנים נוספים המשק הזה רק יתפתח". לגבי התרומה למשק אמר כי "תרמנו כשליש מהתל"ג ב-2013. אספקת הגז לשניב בדרום העבירה אותו מהפסד לרווח. זה סם החיים לתעשיה ואנחנו מוכיחים את זה מידי יום. זה מקטין גם את עלויות המחיה. אבל נמצא הרבה מאוד גז מעבר לצרכים והיצוא יאפשר לממן את התעשייה ולעודד אחרים לבוא לקדוח. העצמאות האנרגטית של ישראל כבר הובטחה לעשרות שנים". לגבי השקעות צפויות בגז נוזלי, אמר כי דלק משמרת את אופציית יצוא הגז הנוזלי לשוקי פרימיום במזרח ומשתתפת במכרז לאספקת גז לתקופת ביניים בקפריסין. 

"הרכבת נעה. אם לא נקבל החלטות נישאר מחוץ למשחק"

לוטם אמר כי "אנחנו צריכים להחליט אם אנחנו לוקחים את תקבולי הגז כדי לתמוך בתעשיות קיימות, או לפתח כאן תעשייה פטרוכימית. התקבולים מהגז יאפשרו לממשלה בעתיד להמשיך לתמוך באוניברסיטאות, חממות טכנולוגיות והקמת חממות בתחום האנרגיה בנוסף לשתיים שכבר קמו, זה שונה מפיתוח תעשייה פטרוכימית קלאסית. אנחנו מגיעים לצומת בו צריך להחליט. זו לא החלטת ממשלה בלבד, אלא גם של החברות. אנחנו מתקרבים לצומת בו יגיע גז לבנוני וקפריסאי למערכת. הרכבת נעה. אם לא נקבל החלטות נישאר מחוץ למשחק".

ליאל אמר כי תדמור תלה את הקיפאון בחיפושים בבירוקרטיה, אולם המפתח הוא יצוא. אנחנו חייבים להוכיח שאנחנו מסוגלים לייצא ואז יבואו עוד משקיעים. לוטם חלק על שניהם ואמר כי "אנחנו יודעים בוודאות שיש חברות גדולות שלא מגיעות לישראל בגלל שיקולים פוליטים, לא רגולטורים".

ליאל השיב כי ניתן לשפר את מצבנו האזורי עם כמה מדינות ולשינוי אווירה כלפינו בחלק מהמדינות - באמצעות יצוא גז. "אנחנו צריכים את האזור הזה. אין סוף לשנאה באזור נגדנו. אני לא אומר שהגז יפתור הכל, אבל צריך לשהשתמש בגז".

נוביק הגיב כי "לירדן אין חלופה אמיתית לגז הישראלי ובכל זאת, ישנם קשיים בסגירת העסקה איתה. כן צריך אווירה מדינית סבירה כדי שמדינה כמו ירדן תחתום איתך. תהליך מדיני ירכך את דעת הקהל ויאפשר חתימה, לא להיפך".

לגבי ארדואן אמר ליאל כי ישראל בסכסוך עם טורקיה שש שנים, ולמרות זאת היחסים הכלכליים האזרחיים לא נפגעו. "אצל ארדואן יש חומה בין התחום המדיני לכלכלי. הוא מוכן לשים את הגז במחלקה הכלכלית. יש לנו סימנים שהוא רוצה את עסקת הגז עם ישראל ולראות בזה עסקת סחר".

בתשובה לשאלה האם הכלכלה תנצח את הפוליטיקה האזורית הדעות היו חלוקות. נוביק אמר כי לא בטוח שחוזה עסקי ימנף את היחסים בין ישראל למצרים. "אני לא חושב שזה יכול לקרות במנותק מפעילות ישראלית מדינית. כל עוד הצינה המדינית באזור, כמו שאנחנו מכירים, אני לא רואה את הגז הופך למנוף לשינוי".

לדבריו, שיתוף הפעולה בגז בין ישראל למצרים, באמצעות חברת EMG, מיקד בעבר את השנאה. אחרי פירוק EMG, השגרירות הישראלית מיקדה את השנאה. "חשבנו שנהיה תקדים והפכנו לחריג. אנשי עסקים אחרים לא לקחו את הסיכון המצרי". לדבריו, כל עוד לא יהיה מארג של יחסים משני צדדים, כל עוד האווירה המדינית לא תאפשר לאנשי עסקים - מצרים, ירדנים ובמפרץ - טורקיה זה סיפור אחר - לצאת איתנו בפומבי, זה לא יקרה.

תדמור אמר כי "אנחנו מאמינים שהדבר אפשרי. יש חלון הזדמנות היסטורי. בלי להפריז בחשיבות הגז, התגליות גדולות מספיק והאינטרסים הכלכליים כבדים על מנת לחולל את השינוי. השינוי צריך להיות משולב בתמיכה מדינית. יש לזכור שיש תמיכה משמעותית של ארה"ב והאיחוד האירופי. כשהאינטרסים נכונים אנחנו כגורם פרטי חושבים שיש דבר שיבשיל למציאות חדשה. וכל הזמן אנחנו משמרים אופציה ליצוא למזרח".

ליאל אמר כי יצוא הגז לירדן ולפלסטינים יתברר כפילנתרופיה, כיוון שהם לא ישלמו. לדבריו, זה לא אומר שהחברה שתייצא את הגז תישאר ללא תשלום, אולם מי שישלם יהיו מוסדות סיוע בינלאומיים. לדבריו, מצרים וטורקיה הן השחקניות הגדולות. "אם נגיע להסדר עם הפלסטינים, שייראה סביר לטורקים, הסרנו את המכשול העיקרי לעסקת יצוא לטורקיה. אם לא יהיה הסדר כזה, זה יהיה מאוד מסובך", אמר.