"גם משרד האנרגיה לא יודע להסביר את תסבוכת התמלוגים" - אנרגיה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"גם משרד האנרגיה לא יודע להסביר את תסבוכת התמלוגים"

בדיון בוועדת ששינסקי 2 לבחינת התמלוגים על אוצרות הטבע התגלה כי אין שיטה אחידה לקביעת התשלום למדינה. הוועדה 
דנה בחברות המים המינרליים, שמשלמות עבור השימוש במים תעריף של מפעלי תעשייה - ולא משלמות תמלוגים, שהם גבוהים יותר

3תגובות

"מצב התמלוגים הוא לא שיטתי, לא רציונלי וגם במשרד האנרגיה לא ידעו להסביר את התסבוכת" - כך אמר אתמול חבר בוועדת ששינסקי 2. בדיון שנערך בוועדה התברר כי אין שיטה אחידה לקביעת תמלוגים על חומרי חציבה - חלקם משולמים בשקלים לטונה וחלקם באחוזים ממחיר המכירה שלהם. עוד התברר כי בניגוד למקובל, חברת נשר פטורה ממכרזים לשלוש המחצבות שלה, מבלי שמשרד האנרגיה ידע להסביר מדוע קיימת ההחרגה הזו.

במהלך הדיון התחדד הצורך לקבוע שיעור תמלוגים שלא יתבסס על מחיר חומר החציבה בלבד, אלא ישקלל את שילובו במוצר בהמשך, בחברות שהן גם בעלות מחצבה וגם מייצרות את מוצרי ההמשך, כדוגמת נשר בחומרי חציבה וכיל בברום. הדבר נובע גם מהניסיון שנצבר, שלפיו מחירי ההעברה בתוך החברה נמוכים יחסית - כדי שהחברה תוכל לשלם עליהם מס נמוך יותר.

יוסי וירצבורגר, נציג משרד האנרגיה והמים בוועדה, הציג אתמול את עמדת המשרד בנושא: גובה תמלוגי הפוספטים צריך להיות מעל 2%; גובה התמלוגים צריך לתמרץ כריית מחצבים פחות כלכליים; ואין צורך להכיר בהוצאות החברות על כרייה ושינוע בנוסחת התמלוגים. אף שהדברים נוסחו כהמלצות, במשרד האנרגיה והמים הבהירו כי מדובר בשאלות שהוועדה צריכה לדון בהן. כיום יש תמלוגים אחידים של 2% לכל המחצבים שאינם יקרים, כמו פוספטים.

אליהו הרשקוביץ

ועדת ששינסקי גם שמעה אתמול את המלצת הוועדה של משרד האנרגיה מלפני חודשיים, לאשר כרייה בשדה בריר לשתי חברות, חרף התנגדות משרד הבריאות ותושבי ערד הסמוכה. בנושא כריית חומרי חציבה הציג וירצבורגר מצגת לפיה התמלוגים אחידים לכל החומרים ‏(חול, חצץ, אבן גיר, מלט‏) בכל האזורים. לדבריו, יש לבחון בוועדה את השאלה אם אין לקבוע תמלוגים שונים לחומרים שונים ולפי מיקומם הגיאוגרפי. שאלות נוספות היו מה תהיה השפעת שינוי התמלוגים על מחיר חומרי החציבה, מי יישא בתוספת המחיר ומה יהיו ההשלכות של המלצות הוועדה על חברות שהן גם מפעילות מחצבות וגם משמשות לקוחות של החומרים כמפעלי בטון, מלט ובלוקים.

בנוסף הוצג פילוח שוק המים המינרליים. חברות המים המינרליים - עין גדי, נביעות ומי עדן - משלמות בגין המים שהן צורכות ומבקבקות 7.1 שקלים למטר מעוקב - זהה למחיר שמשלמים מפעלי תעשייה על המים שהם משתמשים בהם. בנוסף, הן משלמות היטל הפקה שמגובה בנוסחה מפורטת, שלא פורט במצגת.

משרד האנרגיה העלה את השאלה אם התמלוג של חברות המים המינרליים צריך להיות דומה למחיר שמשלמים מפעלי תעשייה על מים, כמו במצב הנוכחי, או לתמלוג של משאב טבע - כלומר, בסכומים גבוהים יותר.

חברות המים צורכות 900 אלף מטר מעוקבים של מים בשנה. נביעות, שבשליטת החברה המרכזית ליצור משקאות קלים ‏(קוקה קולה ישראל‏) מחזיקה ב–43% מהצריכה, מי עדן ב–35% ועין גדי ב–22%. חברת מקורות מספקת את רוב המים לנביעות ומי עדן, בעוד שעין גדי משתמשת במקורות עצמיים.

המצגת של משרד האנרגיה והמים כללה גם את נתוני התמלוגים ששילמה כיל בגין הפקת הברום - כ–15.5 מיליון שקל ב–2012, מכרייה של 6,000 טון, כשהמחיר העולמי לטונה פוספטים היה 185 דולר. כיום מתקיימת בוררות על מיליארד שקל תמלוגי עבר שהמדינה דורשת מכיל. בוררות קודמת בין המדינה לחברה בת של כיל, רותם אמפרט, בגין תשלומי תמלוגים נמוכים, הניבה פשרה בתיווכו של דרור שטרום, במסגרתה קיבלה המדינה תוספת של 42.5 מיליון שקל.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#