"ישראל אינה ניגריה או קונגו שמוכרות את משאבי הטבע בנזיד עדשים" - אנרגיה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"ישראל אינה ניגריה או קונגו שמוכרות את משאבי הטבע בנזיד עדשים"

על רקע הדיון הקרוב במסקנות ועדת צמח, הקימו ארגוני סביבה וחברה מטה המתנגד למסקנות וליצוא הגז ■ "מדובר בהכרעה היסטורית, בעלת משמעויות מרחיקות לכת על עתידה ובטחונה של מדינת ישראל בעשורים הקרובים"

36תגובות

על רקע הדיון הקרוב בממשלה על יצוא הגז, הקימו מספר ארגוני סביבה וחברה בישראל מטה מאבק נגד היצוא. ראשי המטה אמרו היום כי "לא נאפשר לחברות הגז לייצא את המשאב האסטרטגי החיוני ביותר של מדינת ישראל; הגז הישראלי צריך לשרת את הישראלים ואת המשק הישראלי - ישראל אינה ניגריה או קונגו".

המתנגדים ליצוא דורשים לקיים דיון בנושא בכנסת, ולא להסתפק בהחלטה בממשלה. לפני כשבועיים חתמו למעלה מ-60 חברי כנסת על דרישה לקיים דיון פרלמנטרי בנושא.

אבי בר-אלי

בבסיס הדיון על יצוא הגז נמצא דו"ח ועדת צמח, שהוגש לראש הממשלה בסוף חודש אוגוסט האחרון. הוועדה, בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה שאול צמח, קבעה כי לא ניתן יהיה להמשיך ולפתח את מאגר הגז של ישראל ללא אישור של יצוא גז, שכן הביקושים בישראל אינם גבוהים דיים למימון תשתיות גז נוספות.

לפיכך, המליצה הוועדה על שמירת 450 מיליארד מ"ק (BCM) לשימוש המשק - סכום שהוערך על פי תרחישים שונים לביקוש לגז ב-25 השנים הקרובות. הוועדה קבעה כי שמירת עתודות גז לטווח של מעל ל-25 שנה אינו כדאי, והמליצה לאפשר יצוא של יתרת הגז, שהוערכה בעד 500 BCM, במגבלות שונות.

על מסקנות ועדת צמח עלתה ביקורת רבה, שכן לטענת המתנגדים ליצוא היא העריכה בחסר את הביקושים לגז בתחבורה ובתעשייה, על יתרונותיו הכלכליים והסביבתיים. במידה שייוצא גז, לשיטת המתנגדים, יורגש תוך מספר שנים מחסור בגז בישראל. בנוסף, נטען כי תכנון לטווח של 25 שנה בלבד לא יאפשר הקמת תעשייה מבוססת גז בישראל, וכך ייאבד יתרון תחרותי וסביבתי.

בין החברים במטה נמצאים המכון הישראלי לתכנון כלכלי, הפורום הישראלי לאנרגיה, חיים וסביבה - ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל, שתי"ל, ארגון "ישראל יקרה לנו", ומרכז השל לקיימות.

דרור שטרום, מנכ"ל המכון לתכנון כלכלי, שכיהן בעבר כממונה על ההגבלים העסקיים, אמר כי "הגז הישראלי חייב לשמש את הישראלים לצורך פיתוח התעשייה, הורדת יוקר המחייה, הגנה על איכות הסביבה ושמירה על אינטרסים ביטחוניים ואסטרטגיים. כך נוכל להבטיח את עתיד החברה והמשק הישראלי".

שטרום טוען כי שימוש נרחב בגז הטבעי צפוי להוריד את יוקר המחיה לכל משפחה בישראל וייצואו יסב למשק הישראלי הפסדים ישירים ועקיפים של מאות מיליארדי שקלים. "יצוא משאבי טבע הוא התנהלות  אופיינית למדינות רבות באפריקה, המוכרות את משאביהן היקרים למערב בנזיד עדשים, ונותרות בפיגור מאחור: יש לעשות הכול כדי שאזרחי ישראל ייהנו במלואם מהיתרונות שבשימוש במשאב טבע זה, ובפרט בתקופה של האטה וחוסר יציבות כלכלית".

יעל כהן-פארן, מנכ"לית הפורום הישראלי לאנרגיה, אמרה כי "מדובר בהכרעה היסטורית, בעלת משמעויות מרחיקות לכת על עתידה ובטחונה של מדינת ישראל בעשורים הקרובים. אסור שהחלטה כזו תעבור במחטף בממשלה, ויש להביאה להכרעת חברי הכנסת, שהם נבחרי הציבור לאחר דיון ציבורי רחב ומעמיק".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#