סמנכ"ל רשות המסים: "ראוי להעלות מסים על פחם, מזוט וגז" - אנרגיה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

סמנכ"ל רשות המסים: "ראוי להעלות מסים על פחם, מזוט וגז"

ערן יעקב טען בכנס של המכון לאנרגיה וסביבה כי ישראל אינה שיאנית במיסוי על הדלק: "בהשוואה בינלאומית אנחנו במקום טוב באמצע" ■ בתגובה לטענה כי בחישוב כוח הקניה המחיר בישראל גבוה, אמר כי חישוב זה לא מתאים לעולם הסחורות

9תגובות

"המס על גז טבעי נותר עדיין 17 שקל לטונה, זה שיעור מאוד נמוך" כך אמר ערן יעקב, סנמכ"ל בכיר לכלכלה ברשות המיסים, בכנס של המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה בתל אביב.

"בהשוואה בינלאומית, ראוי להעלות את המיסוי על פחם ומזוט, אנחנו בחסר משמעותי שם", הוסיף. יעקב פירט גם כי התאמת מס ששינסקי לשינויים במס החברות מבטיחה כי שיעור המס, החל מ- 2016, יעמוד על 45.5% בלבד, ולא 50% כפי שנקבע מכיוון שמס החברות לא ירד ל-18% כפי שתוכנן, והמדינה התחייבה כי סכום שיעורי המס ישאר קבוע.

בלומברג

יעקב טען בכנס כי ישראל אינה שיאנית במיסוי על הדלק. "בהשוואה בינלאומית במיסוי, אנחנו במקום טוב באמצע. אנחנו לא מהנמוכים, אבל גם לא הכי גבוהים. גם במחיר הסופי לצרכן בשקלים". בתגובה לטענה מהקהל, לפיה בחישוב כוח הקניה בישראל לעומת אירופה המחיר בישראל גבוה מאוד, אמר יעקב כי חישוב כוח הקניה אינו מתאים לעולם הסחורות, שבו המחירים העולמיים קבועים.

יעקב התייחס גם למס הנמוך על גפ"מ (גז בישול), וטען כי הוא ממוסה בחסר אך לא ניתן להעלות את הבלו עליו. "הגפ"מ האוטומטיבי ממוסה באותו שיעור של משקי הבית. אנחנו חושבים שאין מקום להבדיל ביניהם, שכן נייצר כר פעולה נרחב לקומבינות. הפתרון הוא להטיל אגרה גבוהה יותר. הצענו להטיל אגרה שנתית של 3,000 שקל  לרכבי גפ"מ. גם בנסועה שנתית של 15 אלף ק"מ ומעלה זה משתלם".

בנוסף, אמר יעקב כי באוצר שוקלים לבטל את הפטור מבלו על דלק לטיסות בפנים הארץ, וכן למצוא דרך לביטל מנגנון החזרי הבלו לנהגי מוניות ומשאיות, "שמייצר כר פעולה לרמאויות".

בכנס דיבר גם אורן משה, רכז תשתיות באגף התקציבים באוצר. משה דיבר בעיקר על הרפורמה במשק החשמל, ואמר כי "מנגנון התעריפים עשוי להיות אחת הדרכים למימון הרפורמה". בנושא תמהיל הדלקים בייצור חשמל, וההסתמכות הגוברת על גז טבעי, אמר משה כי "צריך לגדר לא רק מבחינת אמינות אספקה אלא גם מבחינת מחירים. אני לא מתרשם שנעשתה עד עכשיו עבודה רצינית ליצירת סל דלקים מגודר לייצוב מחירי החשמל בישראל".

שלומי פריזט, שסיים לאחרונה את תפקידו ככלכלן הראשי ברשות ההגבלים העסקיים וכמ"מ הממונה על ההגבלים, אמר כי "אנחנו מוטרדים ונהיה מוטרדים מבעלות צולבת בין מחזיקי זכויות בשדות גז שונים. בכל מקום אחר לא היינו מעלים על הדעת שיהיו כאלה קשרי בעלות. בשווקים אחרים לא היינו נותנים לזה לקרות".

עופר וקנין

פריזט הוסיף כי "הרגולציה נמצאת הרבה אחרי השוק. זה קורה הרבה, אבל בדרך כלל יודעים איך מגיעים לשם. בנושא הגז הטבעי, נצטרך שינויים רגולטורים משמעותיים".

יוסי רוזן, יו"ר בזן לשעבר וכיום יו"ר מכון האנרגיה, אמר כי "כלכלת האנרגיה השתנתה באופן דרמטי. השוק מושפע מגורמים שונים, שבמיוחד בעשור האחרון שינו לגמרי את התמונה. ספרי הלימוד בכלכלת אנרגיה חייבים רענון ממה שלמדנו כל השנים".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#