הפתרון הזול שיאפשר להזרים את הגז מתמר גם למפעלים קטנים - אנרגיה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הפתרון הזול שיאפשר להזרים את הגז מתמר גם למפעלים קטנים

בשורת הגז הטבעי של מאגר תמר תגיע בקרוב - אך לא כולם ייהנו ממנה: מפעלים המשוועים לגז - אך מרוחקים מהצנרת שתוליך אותו, או בתי מלון וקניונים שלא יכולים לצרוך גז בלחץ גבוה ■ הפתרון: דחיסת הגז למיכליות בתחנות שיוקמו באשדוד ובגליל

3תגובות

בעוד כחודשיים צפויה ישראל להיכנס לעידן הגז הטבעי ממאגר תמר. תחנות הכוח של חברת החשמל ינשמו לרווחה, מפעלי התעשייה הגדולים של קבוצת החברה לישראל ייהנו מדלק זול פי חמישה שיחליף את הסולר והמזוט היקרים והמזהמים. ואולם, לא כולם ייהנו ממהפכת הגז הטבעי שתשטוף את המשק. ראשית, מכיוון שלא כולם סמוכים לצנרת הולכת הגז בישראל, ושנית, מכיוון שלא כולם יכולים לצרוך אותו בלחץ הגבוה שהוא מוזרם בה.

מפעלים קטנים ובינוניים יוכלו בעתיד לצרוך גז טבעי בצינור, לאחר שתושלם הפרישה של רשתות חלוקת הגז בלחץ נמוך. אלא שפרישה זו מתעכבת, וצפויה להתעכב עוד שנים, בנסיבות ביורוקרטיות וסטאטוטוריות - בעוד שהמפעלים משוועים לגז המוזל כבר כעת. בנוסף, בתי מלאכה, או מוסדות ציבוריים כמו בתי חולים, בתי מלון או מרכזי קניות, שמשתמשים כיום בסולר ובמזוט לצרכי הסקה בעיקר או חימום מים, לא יחוברו בהכרח בעתיד לרשתות החלוקה, ויישארו מחוץ למעגל הנהנים מהגז.

אי–פי

מציאות זו הניעה יוזמה לאספקת גז בדרך חלופית - על ידי דחיסתו בלחץ גבוה והולכתו במיכליות מיוחדות עד לצרכנים עצמם. גז טבעי דחוס (CNG). זהו גז שנאגר בלחץ של 200 אטמוספירות, ויוכל לספק את צורכי התעשייה המשוועת לתחליפי אנרגיה זולים ונקיים או את צורכי הלקוחות הקטנים מדי בעבור רשתות החלוקה בצינור.

שתי חברות משווקות, דלק גז טבעי וסופרגז, כבר פועלות בנישה זו, ומנסות להחתים לקוחות על חוזים ראשונים לאספקת גז במיכליות כביש. אחד מהם הוא מפעל פניציה בצפון, שניצל רק באחרונה מסגירה, ואמור לרכוש CNG מחברת סופרגז כבר בספטמבר הקרוב.

כדאי במרחק נסיעה של עד 50 ק"מ

מנגנון אספקת ה-CNG יעבוד כך: החברה המשווקת CNG רוכשת אותו משותפות תמר, ומקבלת אותו באמצעות מערכת הולכת הגז הארצית. בסמוך לצינור היא מקימה מפעל דחיסה. המדחס הוא מכולה קטנה, שאליה מתחברת משאית עם נגרר המשמש כמיכל לגז הדחוס. במתקן דחיסה יהיו בדרך כלל שתיים-ארבע מערכות דחיסה, ורוב השטח ייועד לתמרון המשאיות.

כל מערכת דחיסה כוללת מדחס, מערכת קירור (הגז מתחמם בדחיסה), מערכת ייבוש לאדי מים שבגז, ומערכת בקרה. אל המתקן מתחברת המכולה הנגררת, שמתמלא תוך כשעתיים. את המכולה גוררת המשאית אל הלקוח, שם היא מתחברת ונשארת עד לפינויה למילוי מחדש. בחצר המפעל מוקמת נקודת קליטה והפחתת לחץ לגז הדחוס, וממנה זורם הגז בתוך המפעל אל התנורים.

החיסכון בהתקנת מערכת CNG למפעל עשוי להיות משמעותי, אך תלוי בגודל המפעל. עלות הקמת מערכת לקבלה, אחסון והפחתת לחץ הגז מגיעה למאות אלפי שקלים, ותגולגל במחיר הגז השוטף ללקוח. לכן, ככל שהמפעל צורך יותר, מחיר ה-CNG ליחידת אנרגיה יהיה נמוך יותר.

בנוסף, החיסכון נגזר גם מסוג הדלק שבו עושה המפעל שימוש כיום. מפעלים קטנים יחסית צורכים בדרך כלל גפ"מ (גז בישול), במחיר של עד כ-29 דולר ליחידת אנרגיה (מיליון BTU). מחיר ההסבה ל-CNG במפעל כזה, כולל הקמת מערך קליטה, עשוי לשקף מחיר CNG נמוך בכ-25% ליחידת אנרגיה ממחיר הגפ"מ. בהנחה שמפעל כזה צורך 1000 טונה גפ"מ בשנה, הרי שעם המעבר ל-CNG הוא עשוי לחסוך עד 1.5 מיליון שקל בשנה.

מפעלים גדולים יותר צורכים בדרך כלל מזוט, במחיר נמוך יחסית של כ-18 דולר למיליון BTU. לפי הערכות, הסבה ל-CNG תפחית מהמחיר שהם נושאים ליחידת אנרגיה כשני דולרים למיליון BTU. שיעור הוזלה שאולי נשמע לא מהותי, אך על פני צריכה של כמה אלפי טונות מזוט בשנה עשוי לשקף חסכון של מאות אלפי דולרים בשנה.

"מפעל שצורך מעל 2,000 טונה מזוט בשנה, כדאי לו לשקול מעבר ל-CNG", אמר מנכ"ל סופרגז, אייל חנקין, בכנס התאחדות התעשיינים שהתקיים השבוע. עם זאת, הכדאיות מותנית גם במרחק ההובלה של הגז מתחנת דחיסת הגז אל לקוח. למרות דחיסת הגז בלחץ גבוה, כמות האנרגיה ליחידת נפח של CNG עדיין נמוכה יחסית, מכיוון שהגז עדיין במצב צבירה גזי. מכולה סטנדרטית של CNG, שבה נדחסים 8,000 מ"ק גז טבעי, תכיל בערך אותה כמות אנרגיה של משאית גפ"מ קטנה. טווח האספקה הכלכלי, כלומר, הטווח המקסימלי לאספקת הגז במשאיות כאלה, מוערך בכ-50 קילומטר.

פניציה זקוקה לעשר מיכליות ביממה

היתרון בשימוש ב-CNG לא מבוטל, אך גם עלויות הקמת התשתית משמעותיות. המפעל ששורף מזוט נדרש להסב את המערכות מדלק הנוזלי לגז. לחברה המשווקת, עלות תחנת דחיסה עשויה להגיע ל-7-8 מיליון שקל, ועוד כמה עשרות מיליונים דרושים להקמת תחנת הפחתת הלחץ במפעל וברכש משאיות החלוקה המיוחדות. מנגד, גם הנוחות התפעולית בשטח המפעל נפגעת. מלבד הקצאת השטח למכולת CNG, יידרש המפעל לתאם את החלפתה כל פרק זמן מוגדר. לפי הערכות, מפעל הצורך כיום כ-1,000 טונה גפ"מ בשנה יידרש להחליף את מכולת CNG פעם ביומיים-שלושה, ומפעל הצורך כ-3,000 טונה מזוט יחליף אותה פעם ביום.

העלויות הגבוהות בהסבה ל-CNG, והעובדה כי בסופו של דבר יחוברו רוב הצרכנים הבינוניים לצנרת חלוקת הגז, מטילות צל על הכדאיות הכלכלית של המהלך. "אין בעולם דבר כזה CNG לתעשייה לטווח ארוך", אמר ל-TheMarker בכיר בשוק האנרגיה. "באירופה זה כמעט לא קיים במפעלים חיוניים, ורק כגיבוי. אין דבר כזה מפעל שהבוילר שלו עובד חודשים על CNG. אני מבין את הצורך של פניציה, אבל הוא צרכן גדול מאוד של אנרגיה, אתה יודע מה זה לשנע את כל מכולות הגז שהוא צריך?"

כמה מכולות CNG יצטרך לפיכך מפעל הזכוכית שנקלע לקשיים, ורוכש מזוט בעשרות מיליוני שקלים? לפי הערכות, מפעל שכזה צורך כ-30 אלף טונה מזוט בשנה, ויידרשו לו כעשר מכולות CNG ביממה כדי להפעיל את התנורים שלו. ואולם, מקור בתעשייה, ציין כי מהות המהלך שבו נקטה סופרגז היא בעיקר שיווקית: "זה מהלך אדיר כי גם אם אספקת ה-CNG לפניציה לא תצליח, סופרגז יישארו ספקי הגז שלהם אחרי שיחוברו לצנרת הגז הרגילה".

ואולם, חרף הסקפטיות בענף, כונן משרד האנרגיה ועדת היגוי לקידום הטמעת ה-CNG במשק, שמסייעת בטיפול שוטף בחסמים. במקביל, מקדמת בימים אלה סופרגז תחנת דחיסה באלון תבור, ואילו דלק מקדמת תחנה משלה באשדוד. אחרי שתרושת ישראל בצנרת חלוקת גז, והצורך ב-CNG לתעשייה יפחת, עשויות תחנות הדחיסה והניסיון בתחום ה-CNG לשמש אותן בענף אחר - התחבורה.

תדלוק ב-CNG חוסך 71 אגורות לק"מ

בלומברג

CNG יכול לשמש כדלק בכלי רכב מותאמים לו, והוא נפוץ בעיקר במדינות העולם השלישי, כמו פקיסטן, ארמניה, איראן ובוליביה. בסין נוסעים מיליוני כלי רכב שמונעים ב-CNG. הוא זול יותר מבנזין ומסולר, וגם מזהם פחות, אך דורש התאמה מיוחדת של כלי הרכב והרכבת מכלי גז בתא המטען - ולכן טווח הנסיעה ברכב על CNG מוגבל יחסית.

לפי תחשיבים שביצעה חברת פארטו בעבור משרד האנרגיה, החיסכון לקילומטר נסיעה על CNG, לעומת הנעה בדלק קונבנציונלי, עשוי להגיע ל-71 אגורות לק"מ באוטובוסים, 14 אגורות במשאיות קלות ועד 12 אגורות ברכב פרטי. בנוסף, לפי החישוב, עלות מחזור חיי אוטובוס ב-CNG מוערכת בכ-2.19 מיליון שקל, לעומת 2.39 מיליון שקל לאוטובוס רגיל. כלומר, חיסכון של כ-9% לאורך חיי האוטובוס. גם ברכב מסחרי קל צפוי חיסכון בזכות עלות מחזור חיים של 184 אלף שקל לרכב CNG, לעומת 199 אלף שקל לרכב מונע בסולר - חיסכון של כ-7%. עם זאת, מעבר רכב פרטי ל-CNG נתפש ככדאי פחות. החיסכון לאורך חיי הרכב מגיע בקטגוריה זו ל-1,000 שקל בלבד, ועשוי שלא להצדיק את הטרחה.

בכנס שערכה באחרונה מנהלת תחליפי הנפט במשרד ראש הממשלה במכון הטכנולוגי חולון, צוין כי שני החסמים המרכזיים כיום לשילוב CNG בתחבורה הם הסטאטוטוריקה ובעיית "הביצה והתרנגולת". כלומר, חברות הדלק והגז לא ירצו להשקיע בתשתית תדלוק CNG אם לא יהיה לו ביקוש, אך מנגד הביקוש יישאר נמוך כל עוד ההיצע מוגבל.

גיא זילברמן, מנכ"ל דלק גז טבעי, הוסיף בכנס כי במדינה קטנה כמו ישראל, לא ניתן להסתמך גם על יבוא כלי רכב מותאמים לגז לבניית השוק. "אי אפשר לבנות ענף ממכוניות חדשות. בישראל יש כ-2.5 מיליון כלי רכב, וקצב החידוש הוא 10% בשנה, בעוד שאוטובוסים מחזיקים 12-15 שנה. גם אם יצליח יזם כלשהו להסב 3% מהרכב החדש בשנה לגז, זה לא שוק. הדרך היחידה לבנות ענף היא בהסבת כלי רכב קיימים לשימוש בגז. צריך להסב 3,000 אוטובוסים בדן, 4,000 אוטובוסים באגד, ועוד כמה אלפי מכוניות באזור תל אביב. זו הדרך היחידה ליצור ענף", אמר.

לפני כחודשיים זכתה דלק גז טבעי בקול קורא של משרד האנרגיה לתמיכה בטכנולוגיות תחליפי נפט, ותקבל מענק של כ-1.5 מיליון שקל, בכפוף להשקעת סכום זהה, בהקמת מתקן פיילוט לתדלוק בגז טבעי. חברות אחרות בוחנות גם כן הקמת תחנות דלק. הבעיה העיקרית היא, כרגיל, תקינה והליכי תכנון.

עד כה גובשו תקנים לגז עצמו בתור דלק לכלי רכב, ותקן לתחנת תדלוק ב-CNG נמצא, לטענת מקורות במשרד האנרגיה, "בישורת האחרונה" לקראת פרסום. אבל קיימים עוד חסמים, כמו תקינה של כלי הרכב עצמם, שעליה אחראי משרד התחבורה, וכן נושא רישוי ותקינת המוסכים המורשים לטיפול ברכבי CNG, כמו גם הכשרת מכונאים המוסמכים לתקן אותם.

החשש: העלאת מס - ופיגועים

מגבלה נוספת היא אי הוודאות בנוגע למיסוי. כיום נהנה הגפ"מ ממחיר נמוך, כמחצית ממחיר הבנזין, בעיקר בשל הבלו הנמוך המוטל עליו. ואולם, קיים חשש כי בסופו של דבר יסתום האוצר את פרצת המס, הקיימת בעיקר בשל חוסר הרצון להעלות בשיעור ניכר את המיסוי על גז הבישול לבתים ותעשייה, שיכול לשמש לו כתחליף.

עד שלא יוסדר נושא מיסוי הגז הטבעי כדלק לתחבורה, טוענים בענף, יהיה קשה מאוד לשכנע ציי רכב גדולים להתחייב להסבה. "בלי מדיניות מיסוי לא יקום פה כלום," אמר זילברמן בכנס. "אנשים ראו מה קרה עם שינוי הבלו על הסולר. צריכה להיות החלטה של המדינה, שתתן וודאות לגבי הבלו למשך 10 שנים. אם עוד חמש שנים לא יתפתח הענף בכל זאת, המדינה לא הפסידה כלום. אם כן, המדינה תרוויח את ההנחה בבלו במקומות אחרים. צריך וודאות בנושא מסי הייבוא על כלי רכב. רכבי CNG ו-FFV (דלק גמיש, שאותם ניתן לתדלק בכמה תערובות דלק נוזלי שונות) עולה יותר כסף, ועל ההפרש הזה אסור להשית מס ייבוא נוסף", אמר.

סוגיה נוספת, ייחודית כמעט לישראל, היא בעיית הביטחון. החשש הוא מאירוע חבלני שיגרום לפגיעה במכלי גז דחוס. בישראל, למודת הפיגועים באוטובוסים, נעשה בעבר ניסוי לפיצוץ מטען חבלה באוטובוס עם מכלי גז דחוס, שלא עלה יפה. בעוד כחודשיים ייערך ניסוי שני, מסודר יותר, ומסקנותיו ישליכו על הנכונות לאמץ את ה-CNG בתחבורה הציבורית. קושי נוסף הוא תכנון התשתיות, ושכנוע ועדות התכנון המקומיות בבטיחות מתקני הדחיסה והתדלוק. "יש לגז תדמית לא טובה, גם בעיני הלקוח וגם בעיני גופי התכנון" אמר זילברמן בכנס. "לבוא לוועדת תכנון מחוזית עם מתקן CNG, שומו שמים. חושבים שפצצת אטום מונחת בחצר האחורית שלהם, מה שכל המהנדסים שוללים". למעשה, טוענים בשוק, נחשב ה-CNG לבטוח יחסית, למרות הלחץ הגבוה.

"גז טבעי הוא נדיף, קל מהאוויר ומשתחרר לאטמוספירה", אומר מקור בשוק. "בניגוד לדלקים אחרים שנשפכים לקרקע, אם הוא נדלק, זה לגובה - לא לרוחב. אם נפגע מיכל דחוס, אין שום סיכוי שהגז הפורץ יידלק. הזרם שמשתחרר חזק מדי, וזה כמו לנשוף על נר או מצית. גם ריכוז ההצתה של גז טבעי גבוה יותר מדלקים אחרים, לכן הסכנה להצתה או פיצוץ יותר נמוכה".

לגבי החשש הביטחוני מוסיף המקור כי "יש סרטונים באינטרנט, שבהם יורים במכלי CNG והם לא נדלקים. המכלים הרבה יותר חזקים ממשאית גפ"מ רגילה שנוסעת בכביש. למרות הלחץ הגבוה, זה עסק פחות מסוכן מכלי תחבורה עם דלק רגיל מכל סוג שהוא".

הממשלה הורתה לסייע למתקני פיילוט, רשות החשמל מתעלמת

סטארט-אפים בתחום האנרגיה המתחדשת פנו ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין, בטענה כי רשות החשמל קיבלה החלטה המנוגדת להחלטת הממשלה מ-2011 בדבר סבסוד מתקני חלוץ (פיילוט) באנרגיות מתחדשות.

החברות טוענות כי מתקנים ניסיוניים יזכו לתנאים המקפחים אותם מול מיזמים סולאריים בטכנולוגיה שנרכשה מחו"ל. זאת, חרף החלטת הממשלה להקצות מכסה של 50 מגה-ואט להקמת מתקני חלוץ בתנאים דומים לטכנולוגיות דומות ומוכחות.

לפי פניית ארגון חברות אנרגיה מתחדשת, הרשות תתחייב לרכוש את החשמל שייצרו מתקני החלוץ ל-10 שנים, במקום 20 שנה במתקנים רגילים. כמו כן, תעניק להם תעריף של 45 אגורות לכל קוט"ש שימכרו לרשת - לעומת תעריף של 65 אגורות לפחות שמובטח למכסות של פאנלים סולאריים רגילים. מרשות החשמל נמסר בתגובה כי "פרסום ההחלטה טרם הושלם".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#