נא להכיר |

"הגוף היחיד בישראל שמוקדש לאנרגיה מתחדשת"

מה מחפשות רפאל, אלביט, אורמת וביטוח ישיר בבניין ישן בקיבוץ יטבתה, ששימש בעבר מרכז מבקרים לחי-בר? התשובה נעוצה ב-120 מיליון שקל שגייסו החברות כדי להביא לקפיצת מדרגה בענף האנרגיות המתחדשות

איתי טרילניק
איתי טרילניק

את הקיץ האחרון הצליחה חברת החשמל לעבור בשלום, בין היתר, בזכות 250 מגה-ואט שסיפקו לרשת החשמל מתקנים לייצור חשמל באנרגיה סולארית, ונהפכו מקוריוז תקשורתי לכלי עזר בחילוץ המשק ממצוקת חשמל.

בשנים הבאות יגבר חלקה של האנרגיה המתחדשת בתמהיל ייצור החשמל. אך קודם לכך, תידרש הטכנולוגיה לעבור כברת דרך בפיתוח, כך שמתקנים סולאריים גדולים לא יידרשו לשטח כה רב, ושעלות הקמתם תוזל; כך שמתקני אנרגיית רוח יוכלו לספק חשמל גם בשעות של רוח חלשה; וכדי שייצור הדלקים הביולוגיים לא יתחרה עם החקלאות על שטחים ומקורות מים. במלים אחרות, כדי להתקדם מעבר לאספקה של 2% במשק החשמל הישראלי, נדרשת עדיין קפיצת מדרגה טכנולוגית בייצור החשמל באנרגיות מתחדשות, באגירתו ובניהול האנרגיה.

אירגיה סולרית

כדי לעודד את הפיתוח הטכנולוגי, יזם לפני שנתיים משרד התמ"ת מכרז להקמת חממה טכנולוגית לאנרגיות מתחדשות, שבה תשתתף המדינה במחצית ההשקעות של זכיין פרטי נבחר. במכרז זכתה קבוצת קפיטל נייצ'ר, שעם המשקיעים בה נמנים רפאל, אלביט מערכות, אורמת, קרן פרוסיד, ביטוח ישיר השקעות, וקונסנזוס (קרן בריטית בבעלות משפחה יהודית) - המחזיקים כל אחד 7%-22% מהמניות. לצדם, צירפו המשקיעים קבוצת בעלים נוספת, שלא יידרשו בהשקעה כספית: אוניברסיטת בן גוריון, מכון הערבה ללימודי סביבה, עיריית אילת, מועצה אזורית חבל אילות, משרד עו"ד שיבולת וחברת הייעוץ מודולה.

בשנתיים האחרונות גייסה הקבוצה כ-120 מיליון שקל, ואנשיה בחנו מאות מיזמים שונים בתחום האנרגיות המתחדשות. "אנחנו הגוף היחיד בישראל שמקדיש את פעילותו לאנרגיה מתחדשת", אומר המנכ"ל, אבי פלדמן. "יש מעט מאוד גופים שמתחרים בנו, כי בדרך כלל הם מוכוונים לקלינטק. שלא כמו בתחומים אחרים, שבהם הצבא והתעשיות מהווים בית גידול טבעי לפיתוח ולעובדים, לתחום הזה אין חממה טבעית. לכן הוא נשען על מחקר אקדמי".

שלוש השקעות באנרגיית שמש ורוח

הכסף הגדול - בייצור חשמל

המודל העסקי שעליו נשענת פעילות קפיטל נייצ'ר מתחיל בשלב מוקדם יחסית. הקבוצה סוקרת מחקרים אקדמיים ובוחנת את ישימותם ואת סיכוייהם להגיע לבשלות מסחרית. לאחר מכן היא מבצעת השקעה שעשויה להגיע עד כ-150 אלף דולר, תוך שהיא מסכמת עם האוניברסיטה, למשל, על זכויותיה הקנייניות אם הפרויקט אכן יבשיל. בשלב הבא כבר מוקמת חברת הזנק קטנה, שאותה עשויה הקרן לתקצב בסכום ראשוני של 2.5-3 מיליון שקל. כחלק משיתוף הפעולה עם מועצת חבל אילות, הפיתוח מתבצע בבניין ישן בקיבוץ יטבתה, ששימש בעבר מרכז מבקרים של החי-בר.

החברה הראשונה שבה השקיעה קפיטל נייצ'ר 3 מיליון שקל, היא סולאריפיי, שעוסקת בתחום הגדלת הניצולת של התאים הסולאריים והחלה את דרכה במסגרת הטכניון. "תא סולארי קולט ומייצר אנרגיה רק מאור נראה, אך ספקטרום קרינת השמש רחב הרבה יותר מאור זה", מסביר פלדמן. "הטכנולוגיה מציעה 'קיפול' של הקרינה במטרה להפוך אותה לאור נראה שבו יוכל להשתמש הפאנל".

חברה נוספת בחממה היא חברת GEM Solar, המפתחת טכנולוגיה חדשנית לייצור פרוסות סיליקון לתאים פוטו-וולטאיים, תוך חיסכון של כ-50% בחומר. "עלות הסיליקון היא עדיין 40% מעלות הפאנל. חיסכון של 50% יוזיל את הפאנל ב-20%", אומר פלדמן.

חברה שלישית שבה השקיעה הקרן היא חברת AUG Solar, האוגרת אנרגיית רוח באופן מכני.

על אף האופטימיות, גם טכנולוגיה מצוינת יכולה להביא למפח נפש, כפי שמוכיחה שורת הקריסות הפיננסיות של חברות האנרגיה המתחדשת בשנתיים האחרונות בעולם. "מי שמסתכל על נתוני בורסה לפי שעה הוא ספקולנט", תוקף פלדמן. "לפי דו"ח סוכנות האנרגיה, עד 2050 מחצית מייצור החשמל בעולם יהיה באנרגיות מתחדשות. כשמסתכלים על הפערים הקיימים בטכנולוגיה ועל רמת הנצילות במתקנים, מבינים עד כמה אנחנו לא מדגדגים את הפוטנציאל הטכנולוגי. בעקומה זו, אנחנו רק בראשיתו של הגל".

מלבד פיתוח החברות, מבקשים בקפיטל נייצ'ר להקים בערבה שדה ניסויים לטכנולוגיות באנרגיה מתחדשת, שיוכל לשרת גם חברות אחרות בתחום. כבר כיום מתבצעים שם ניסויים של חברות כמו סאנטק, יצרנית הפאנלים הגדולה בעולם. בהמשך ינסה פלדמן להשיג הסמכה של מעבדות תקינה בינלאומיות, כדי שיצרניות עולמיות יוכלו לבחון את הטכנולוגיה ולקבל הכרה מסחרית בתוצאות.

"מחצית מהצי בארה"ב ישוט על דלק ביולוגי"

קפיטל נייצ'ר מוחזקת כאמור בידי חברות טכנולוגיה ופיננסים, שהמעורבות של חלקן בפרויקט מעוררת הרמת גבה. כמו למשל, מעורבותה של חברת הטכנולוגיה הביטחונית אלביט מערכות.

"אנחנו חושבים שלאנרגיה המתחדשת יש נישות רבות שמתאימות לעולם ההיי-טק", אומר חיים רוסו, סגן נשיא למצוינות הנדסית וטכנולוגית באלביט, המשמש יו"ר קפיטל נייצ'ר. "אנחנו מופתעים לראות כמה יזמים, שפעם רצו לתחומים כמו תקשורת ותוכנה, רצים עכשיו לתחום האנרגיה. את החדשנות, שהתפעלנו ממנה בתחומים אחרים, רואים עכשיו גם כאן. אני לא מכיר שום חממה בישראל שיש מאחוריה גב כזה של חברות עם שנות ניסיון בתחום, שיזמים בחממה צריכים".

"יש מגמה שמתפתחת בעולם מזה עשור, שלפיה פיתוחים באנרגיה זולגים מהעולם האזרחי לצבאי, בעוד שבעבר המסלול היה הפוך, והטכנולוגיות עברו מהצבא לאזרחות", מוסיף רוסו. "הפיתוח של הסוללות למשל, נדחף על ידי הסמארטפונים. משם מגיעים המוטיבציה והכסף. אך גם במכשירים צבאיים, שמנסים לייצר אותם קומפקטיים, וכל גרם בהם הוא קריטי, מקור האנרגיה הוא תמיד בעיה".

דוגמה נוספת שנותן רוסו היא רשת חשמל חכמה. "בעולם האזרחי, תפקידה הוא לבנות רשת חשמל שיודעת להשתמש בכל מיני מקורות אנרגיה ולשלוט בהם ביעילות. יחידות צבאיות, בייחוד יחידות פרושות, יכולות להשתמש גם הן ברשת חכמה. להסתמך על רשת החשמל המקומית זה לא תמיד בטוח, ולהוביל גלונים של דלק לגנרטורים לא תמיד יעיל ובטוח. לכן יש קונספט של מיקרו-גריד צבאי, שאמור לשרת בסיסים, כוחות פורשים, ומקטין גם את כמות הדלק שצריך לשנע".

את הפן הביטחוני מדגיש גם בני ק', מהנדס ראשי אנרגיות מתחדשות ברפאל. "מקורות האנרגיה הפוסיליים יספיקו רק לעוד כמה עשרות שנים. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שלא נוכל להרים מטוס לאוויר כי אין דלק. צריך לזכור גם שרוב מקורות הדלק נמצאים כיום במדינות עוינות.

"יש תוכניות גדולות בחו"ל להשתחרר מהתלות של גורמים צבאיים מדלקים פוסיליים. למשל, תוכנית גרין נייבי (צי ירוק) של הצי האמריקאי. בתוך כמה שנים, מחצית מהצי ישוט על דלקים ביולוגיים. אלה דלקים שלא יתחרו במזון, אלא דלקים שעשויים משמנים משומשים וביומסה שלא מתחרה במזון. בעתיד המעט יותר רחוק, הדלק יופק מאצות".

על אף דבריו של בני ק', לא כל השותפים בקפיטל נייצ'ר פסימיים לגבי תפקידם של הדלקים הפוסיליים בעתיד. אחת מבעלי המניות בקפיטל נייצ'ר היא קרן פרוסיד, שמוחזקת בידי משפחות לנדאו ורוטלוי, השולטות בשותפות רציו, שמחזיקה ב-15% ממאגר הגז לווייתן.

יו"ר רציו, ליגד רוטלוי, המשמש גם דירקטור בקפיטל נייצ'ר, לא חושש שהטכנולוגיות בחממה יפגעו בעסקי הגז של המשפחה. "האנרגיה המתחדשת בחיתוליה. זה מסוג הדברים שאורכים זמן רב מאוד עד שהם קורים", הוא אומר. "כשיצאנו לדרך עם רציו לפני 20 שנה, גם נושא הגז לא היה באג'נדה של אף אחד, וכיום הוא נהפך להיות אחד מרכיבי האנרגיה הגדולים והמשמעותיים ביותר. עד סוף העשור, 70% מתחנות הכוח יפעלו בגז טבעי. אך בתחום האנרגיה יש כל הזמן את האנרגיה הבאה, וחשוב לי להיות שם ולתרום. בוודאי שכל ניצולת לא מתחרה, אלא משלימה. אנחנו מסתכלים על פרוסיד כפלטפורמת ההמשך לרציו".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker