כך הנציחה המדינה את מונופול הגז - אנרגיה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כך הנציחה המדינה את מונופול הגז

במהלך מקצועי, מתואם ונדיר, הצליחו רשות החשמל ורשות ההגבלים העסקיים לכפות על שותפות תמר לפתוח את כל חוזי הגז שנחתמו ■ ואולם, בין השורות, הודו הרשויות כי למעשה נכנעו למונופול הגז

40תגובות

>> אי אפשר היה בחודשים האחרונים שלא להשתאות. באמת. שתי רשויות רגולטוריות - רשות החשמל ורשות ההגבלים העסקיים - חרגו מאפרוריותן, אזרו אומץ, עצרו את חוזי רכש הגז ממאגר תמר, סרקו אותם במהירות אך בדקדקנות, עמדו בלחץ אדיר שהופעל עליהן מצד חברות עסקיות, שרים ושכירי עט שניסו למנוע את הבדיקה או להטות את תוצאותיה; פירסמו לשימוע נייר שמציע פתרון מחוכם לסוגיה סבוכה ורגישה, ניהלו שימוע מזורז, ובתום הליך שקט ומתואם - החליטו בסוף השבוע לכפות על שותפות תמר לשנות את מנגנון ההצמדה בחוזה הגז של חברת החשמל ולהעניק ללקוחות הפרטיים של הגז אופציה לקיצוץ החוזים שחתמו מולן - בחצי. אין ספק, הרגולטורים שלנו שיחקו אותה הפעם. שאפו. אז איפה הקאצ'?

הפעולה המתואמת, המקצועית והמהירה של רשות החשמל ושל רשות ההגבלים העסקיים - אחת מהבודדות בשנים האחרונות במשקלה המאקרו-כלכלי - נועדה בסופו של יום לשרוט, להסוות, להמתיק או לשכך את כתב הכניעה של מדינת ישראל למונופול הגז של תמר.

מבלי להיכנס כעת לנסיבות, המוצדקות או לא, הבלתי נמנעות או לא - מדובר קודם כל בכניעה. מדוע? משום שבשורה התחתונה, אזרחי ישראל ישלמו בעבור הגז שלהם מחיר כפול מזה שיכלו לשלם; משום שבהחלטת הרגולטורים, נטמנו למעשה זרעי הנצחת המונופול גם לעשור הבא; ובעיקר, משום שבקרב שניהל הריבון מול אלה המתיימרים להחזיק במשאביו - דווקא הוא מיצמץ ראשון. וכל שנותר לו, הוא רק לנסות ולתחום בזמן את הרכנת הראש.

מיכל פתאל

הממשלה מדברת - תמר עושה

המחלוקת סביב חוזי הגז פשוטה למעשה, ונסובה סביב שני כשלי שוק מהותיים: האחד הוא עובדת היותו של תמר מאגר הגז היחיד שעומד כיום לרשות המשק; השני נעוץ בהזרמת הגז מהמאגר לחוף אשדוד דרך צינור בודד, שקיבולתו מצומצמת מדי עבור צורכי המשק. כפועל יוצא, לא זו בלבד שהמונופול קובע את תנאי אספקת הגז ללקוחות ואת מחירו - הוא אף יכול למנף את הקיבולת המוגבלת כדי להחליט מי יקבל גז ומי לא.

וכך אמנם נעשה. השותפות המחזיקות במאגר תמר: נובל אנרג'י האמריקאית (36%), קבוצת דלק (31.25%), ישראמקו (28.75%) ואלון גז (4%) - ניסו בשנתיים האחרונות, פעמיים, לכפות על חברת החשמל מחיר גז מפלצתי. המחשבה מאחורי הניסיון היתה שאם יצליחו להוריד את לקוח העוגן בשוק על הברכיים - יסללו למעשה את הדרך לקביעת מחיר רצפה גבוה עבור כלל השוק, תוך קביעת מחירים נורמטיוויים גבוהים גם עבור העשורים הבאים. זאת, כאשר כבילת לקוח העוגן בחוזה ארוך טווח תחסום בעתיד את הדרך לכניסת ספקי גז מתחרים לשוק, תמלא את מרבית קיבולת צינור הגז לחוף, תאפשר גיוס מימון מזורז של הון - וכבונוס, תאפשר לבצע התמחרות בין הלקוחות הפרטיים על יתרת המקום המצומצמת בצינור, ולגרוף הון עתק על גבם.

פעמיים הצליחו משרד האוצר ורשות החשמל לבלום את המהלך - אך הסתפקו בפתרון טלאי שלא ירד לשורשם של כשלי השוק. נוכח הרפיון הממשלתי, המשיכו שותפות תמר וחברת החשמל בסבב שיחות שלישי, שבסיכומו הניחו על השולחן חוזה מוגמר - מופרז, אבל פחות - וביקשו מהרגולטורים לאשרו. הפעם, שיחקו כבר הנסיבות לטובתן.

בעוד המשא ומתן מתנהל, הופסקה הזרמת הגז ממצרים, בארות המאגר הקיים של נובל ודלק (ים תטיס) קרסו והפחיתו בכ-80% את תפוקתם - והמשק נקלע למשבר אנרגיה חריף. זאת, בדיוק כשהוא נתון תחת לחץ חברתי-כלכלי מצד הציבור, סובל מאי יציבות פוליטית, מתמודד עם שוק אשראי דפנסיבי ומביט החוצה בשווקים שעל סף קריסה.

כלומר, בעוד שחוזה הגז המופרך לכאורה של חברת החשמל ושותפות תמר מונח לפתחם של הרגולטורים - דומה כאילו כל הנסיבות האפשריות לאשרו ויהי מה, חברו להן בעת ובעונה אחת: הציבור נאלץ לספוג זינוק של 25% בתעריף החשמל - ויבלע כעת כל ספין שימכרו לו נגד "מעכבי הגז"; הממשלה חוששת מגל מחאה ציבורית נוסף; חברת החשמל נקלעה למשבר תזרימי משום שנדרשה לממן מיידית רכש סולר יקר וחלופי; ואילו השותפות הישראליות בתמר קצרות במזומנים, דלק נתונה בכלל בהליך של הסדר חוב - ודילול אחזקותיהן במאגר הרי לא בא בחשבון.

עופר וקנין

שותפות תמר, שבניגוד לממשלה (ולעומד בראשה), היו הראשונות באמת לזהות את הסנטימנט המשברי הקרב, מיהרו ליצור לחץ נוסף כדי שיטה את הכף לטובתן. כך, מיד לאחר שחתמו על חוזה הגז עם חברת החשמל, אצו לחתום על חוזי גז מזורזים מול יצרני חשמל נוספים במשק - על בסיס המחיר שנקבע עם חברת החשמל. זאת, כזכור, תחת האיום המרחף ממעל, שלפיו מי שלא תופס מקום טוב בתור - יישאר מחוץ לצינור.

בעוד שמשרדי האוצר והתשתיות מתמהמהים לטפל בכשל שנוצר, נכשלים בחיוב שותפות תמר להניח צינור גז נוסף ומסתפקים בהודעות לעיתונות על "מחירים מפוקחים", מיהרו יצרני החשמל הפרטיים לחתום בזה אחר זה על חוזים מופרזים, כמעט בלי להתמקח - ולו כדי לשריין לעצמם גז בצינור הבודד. מוטב הרי גז יקר, גם אם יסופק בתנאים דרקוניים, מאשר סולר ומזוט - אמרו כולם.

הדילמה שנפתרה מראש

נוכח מפת אינטרסים זו התיישבו רשות החשמל ורשות ההגבלים כדי לבחון את חוזי הגז של תמר. תוצאות הבדיקה, בסיוע חוות הדעת שהוזמנו, אימתו את כל החששות: מחיר הגז שהסכימה חברת החשמל לשלם לתמר קרוב לרף העליון של מרווח הסבירות, יכול היה לרדת ב-20% לפחות ולחסוך לציבור תשלום מיותר של כמיליארד שקל כל שנה בחשבונות החשמל (5%), למשך 15 השנים הבאות; דו"ח שהזמינה ועדת הפיקוח על המחירים מידי חברת הלוי-דוויק מצא כי המחיר המפוקח יכול להיות נמוך אף ב-40% ולחסוך לציבור תשלום כפול בסך 30 מיליארד שקל; מנגנון ההצמדה שלו הסכימה חברת החשמל - שערורייתי, וצפוי לייקר עוד יותר את הגז; מחיר הגז שעליו חתמו בעקבות זאת הלקוחות הפרטיים - שערורייתי עוד יותר; ותנאי החוזים כולם מבטיחים למעשה לשותפות תמר את הנצחת המונופול שלהן לשנים ארוכות, תוך חסימת כל מתחרה עתידי אפשרי.

מנגד, הונחו על כף המאזניים הנגדית שלושה איומים נלווים להחלטה לפתוח את חוזי הגז: איום חוזר, ערטילאי ואנונימי, שלפיו הפתיחה תגרור עיכוב באספקת הגז למשק ולא תביא רק לדילול מניות דלק וישראמקו בתמר לטובת נובל; איום רציני יותר, שלפיו פתיחת חוזים תביא להקפאת אספקת הגז ליצרני חשמל פרטי - תוך הרס התחרות בשוק החשמל, ובניית תחנות הכוח הבאות במסגרת עוד תוכנית חירום שתמומן עבור חברת החשמל; ואיום ממשי שלפיו דחיית החוזים תביא, לכל הפחות, לסיכול פתרון מיידי לבעיית הקיבולת של הצינור הבודד.

אז מה עושים? כשהביטו לימינן, חזו הרשויות במטמורפוזה שעבר בשבועות האחרונים שר האוצר יובל שטייניץ, שנוכח החבל המתהדק סביב צווארו הפוליטי והמקצועי במשרדי מבקר המדינה ובמרכז הליכוד, החל מצ'פר טייקונים וסונט במעמד הביניים. כשהביטו לשמאלן, ראו את שר האנרגיה עוזי לנדאו, ואין טעם להכביר כאן במלים. על פגישתם הבהולה של ראש הממשלה בנימין נתניהו עם נשיא נובל אנרג'י צ'אק דייוידסון, ועל קריאתו הכללית של נתניהו להביא את הגז מהר ככל הניתן הן קראו בעיתון. משם הן גם למדו על חוות הדעת שהוגשה לוועדת הפיקוח על המחירים והוסתרה. הפור לפיכך נפל. הגלולה המרה הוכנה, וכל שנותר הוא לנסות ולצפותה במרקם מתוק, אשר יקל על בליעתה.

עופר וקנין

להיכנע - אבל בסטייל

רשויות החשמל וההגבלים החליטו לפיכך שלא להתערב במחיר הבסיס שעליו סיכמו חברת החשמל ושותפות תמר, 5.04 דולר למיליון - BTU אף שזה גבוה יותר ממחיר הבסיס שעליו סיכמו הצדדים בהסכם העקרונות לפני שנתיים, וגבוה יותר גם ממחיר הגז שלפיו חישבה ועדת ששינסקי את נתח המדינה בתגליות (בשקלול הצמדה). מה שכן החליטה רשות החשמל, הוא להורות על ביטול מנגנון ההצמדה שעליו סיכמו הצדדים - או ליתר דיוק, על קיזוז עלויות היתר שגילם המנגנון מעלות רכש עתידי של גז מתמר.

חברת החשמל התחייבה לרכוש מתמר בחמש השנים הבאות 3.5 מיליארד מ"ק (BCM) גז בשנה (Take or Pay). ואולם לחברה ניתנה אופציה שעל מימושה תוכל להודיע עד אפריל 2013, להגדלת מחויבות הרכישה לכ-5 BCM בשנה (ועד 6.5 BCM בסך הכל). כדי שלא לגעת בתנאי עסקת הבסיס שעליה חתמו הצדדים - ובכך לגרור פגיעה אפשרית בהסכמי המימון של השותפות הישראליות, החליטה הרשות להותיר חוזה זה כפי שהוא. תחת זאת, קבעה כי לגבי מחיר הגז שיירכש באופציה, יבוטל מנגנון ההצמדה שנבחר: תוספת 1% למדד האמריקאי בשמונה השנים הראשונות - וגריעת 1% בשמונה השנים הבאות. תחתיו, יופחת שיעור ההצמדה למדד האמריקאי ל-30% בלבד, באופן שמנכה מסכום הרכישה את העלות העודפת שנוצרה בחוזה הבסיס (כחצי מיליארד דולר).

יעל צור

בנוסף, פוצלה האופציה לשניים. תחולת האופציה שעל מימושה תודיע כצפוי חברת החשמל בשנה הבאה תסתיים בסוף 2019. לחברה תינתן האפשרות להאריך את הרכישה המוגדלת עד סוף ההסכם - בהודעה שתימסר לשותפות, עד אפריל 2015. במלים אחרות, הציבור ימשיך לשאת בעלות העודפת של מחיר הגז המופרז בכל מקרה, ימשיך לממן גם את מנגנון ההצמדה הבעייתי - ויזכה להחזר, רק אם חברת החשמל תסכים לרכוש מתמר כמויות גז נוספות, לפחות עד 2020. גם תיקוני עוול, כך נראה, לא נעשים בחינם.

באשר לחוזי יצרני החשמל הפרטי, גם כאן ויתרו הרשויות על התערבות במחיר הגבוה שנקבע בעסקות - והסתפקו בשיפור ובשיפוץ תנאיהן. רשות החשמל אף הסכימה להכיר ליצרנים במחיר גבוה ב-16% (!) משל חברת החשמל - כך שיגולם בתעריף החשמל שבו יישא כלל הציבור. מדובר במחיר של 5.85 דולר למיליון BTU, שאותו תשלם למשל תחנת הכוח של דליה אנרגיות לתמר. תמורת הסכמה למחיר מופרז זה, קבעה הרשות כי ללקוחות הפרטיים תינתן אפשרות לבחור: קיצור חוזה הגז מ-15 ל-7 שנים, או להודיע לתמר החל בשנה ה-5 לאספקה (ועד סוף השנה השביעית) על רצונן להפחית ב-50% את הגז שירכשו מהספקית.

באשר לסוגיה מי יזכה לקבל בכלל גז, נוכח קיבולת הצינור המוגבלת - זו הועברה לפתחה של רשות ההגבלים. בפני רשות ההגבלים הונחו שלוש בקשות בלבד מצד ששת לקוחות תמר, לאישור פטור מהסדר כובל - שיאפשר להן את תפיסת המקום בצינור. מדובר בחברת החשמל, דליה אנרגיות ויזמית תחנות הכוח אדלטק. בקשות מצד פז, נייר חדרה ונשר - עדיין לא התקבלו ברשות.

דליה חתמה עם תמר על חוזה אספקה של 1.23 BCM בשנה למשך 17 שנה, במחיר גבוה כאמור של 5.85 דולרים למיליון BTU, עם מנגנון Take Or Pay בשיעור 60%-65% בלבד - כלומר טוב יותר מזה של חברת החשמל (!). כבילתו של לקוח כמו דליה לחוזה ארוך טווח שכזה נושאת שלושה סיכונים: מימון הסכם גז יקר לתקופה ממושכת (דליה מתעתדת למכור את החשמל לרשת), מניעה מספקי גז עתידיים להתקשר עם הלקוח הגדול לשם מימון פיתוח מאגריהם - ובעיקר, חסימת הצינור בידי חוזה דליה, עבור השימוש בו בידי תחנות כוח מתחרות.

בקרב הרשויות, שורר קונצנזוס באשר לשלילת האפשרות לחלוקת הצינור לפי גודלם היחסי של החוזים (פרו ראטה). אלא שרצה הגורל, ודליה מתעתדת להפעיל את התחנה שלה רק ב-2015 - שנתיים לאחר מועד ההפעלה המתוכנן של המתחרות OPC ודוראד. במסמך ההחלטה של הממונה על ההגבלים ציין זה כי שותפות תמר "התחייבה לפעול בהקדם האפשרי להרחיב את קיבולת התשתית", וכן ציין את הסעיף שכללה דווקא חברת החשמל בחוזה שלה מול תמר, ולפיו תנאי למימוש האופציה יהיה הנחת צינור גז נוסף בידי שותפות תמר (בתוך פרק זמן לא ידוע).

די היה באלה כדי לפתור עבור הממונה על ההגבלים את הטיפול בסוגיה כבר כעת - ולדחות אותו לפחות בשנתיים. כך, תמר תחויב לספק גז ל-OPC ולדוראד עד 2015. זאת, בתקווה כי עד כניסתה של דליה לפעילות, יימצא כבר הפתרון למצוקת הקיבולת בצנרת. למשל, תוך הגדלתה באמצעות התקנת מדחסים נוספים בצינור (תוספת של 10%) ושימוש במאגר ים תטיס המתרוקן לאחסון גז ולהזרמתו (10%) - פתרון משולב שנדון כיום בין תמר לבין משרד האנרגיה.

בונים על זיכרון קצר

בשורה התחתונה, הצליחה המדינה להעביר באופן נדיר החלטה על פתיחת שורת חוזים מסחריים במשק - אך בה בעת, ובאופן נדיר, השלימה עם כיפוף ידו של השוק בידי מונופול. כל שניסו הרשויות, היה לתחום את כניעתן זו בזמן - כדי להתירה ביום מן הימים, לכשתתפתח תחרות. מחיר הגז לחברת החשמל וליצרנים הפרטיים נותר הרי מופקע. תנאי האספקה, החשובים לא פחות, ימשיכו להיקבע חד-צדדית בידי המונופול.

הליך השימוע שניהלו בשלושת השבועות האחרונים היה למעשה מיותר. תוצאותיו נקבעו פחות או יותר מראש - והוסכמו על כולם. כך, שותפות תמר אפילו לא חשו צורך להתייצב ביום שני שעבר לשימועים בעל פה שנערכו ברשות החשמל - שכן ממילא הכל נתפר בימים שלפני כן, במסגרת המפגשים שקיימו עם משרד האוצר ועם רשות ההגבלים.

יש להודות, כי הרשויות רשמו בכל זאת הצלחה מסוימת בכך שרמזו כי בשוק יש בעל בית, גם אם מנומנם, ויש קווים אדומים - גם אם הם גמישים כרגע. וכל זאת, מבלי להרגיז יתר על המידה את המונופול. אלא שניסיונן לתחום את כניעתן בזמן לא בהכרח הצליח.

פתיחת חוזי הגז בידי לקוחות תמר תתאפשר לפי החלטת הרשויות רק בחלוף 7 עד 9 שנים מיום אספקת הגז - כלומר לא לפני 2019-2020. זאת, כשאותן רשויות מצהירות כי אספקת גז מתחרה למשק עשויה להתחיל ב-2017. מאגרי גז, אם יתגלו, בשרה ומירה, או מאגר לוויתן למשל, אם יפוצל בין השותפות בו - לא יוכלו למכור גז ללקוחות העוגן במשק עד 2020.

כך, הבטיחו למעשה הרשויות לתמר חסינות מפני תחרות למשך 3 שנים נוספות. על הדרך, אגב, חסמו את האפשרות לרכישת גז מצרי, אם ישוב בכלל לזרום. ואם לא די בכך, התעלמו הרשויות מהתשואה שצפויות שותפות תמר לגרוף במהלך שנות חסינות אלה - ומהשלכותיה על מעמדן בשוק תחרותי. באותו דו"ח שהכינה חברת הלוי-דוויק עבור ועדת הפיקוח על המחירים, נבנה מודל אשר חישב את תשואת הפרויקט השנתית של תמר לפי מחיר גז משתנה ולפי שיעור ההון העצמי שיעמידו. בחירה במחיר של 4.5 דולרים בלבד, לצד הון עצמי של 30% - הצביעה על תשואה מדהימה של 54.5%. כלומר, במחיר גז של 5.4 דולרים (כיום) - התשואה מזנקת אף מעבר לכך.

משמעות התשואה העודפת היא שבתוך שש שנים בלבד עשויות שותפות תמר לכסות את החוב שנטלו למימון הפרויקט, ולהגיע ליום התחרות בשוק הגז עם יכולת למכור גז בדולר אחד בלבד. זאת, לאחר שתמר כבר זכה בהקלות מוועדת ששינסקי - שהעניקו לו כבר אז יתרון על פני כל ספק. בין היתר, זכה תמר בדחייה של כשנתיים בגביית "היטל ששינסקי" (עד לכיסוי 280% מהוצאותיו) ובפחת מואץ של 15%. את שווי הטבות אלה, שניתנו רק לפני שנה בהיקף כולל של 1.5 מיליארד שקל - לא זכר איש לגבות השבוע בחזרה. מי יזכור לפיכך לגבות מתמר את רווחי-היתר המונופוליסטיים בעוד שמונה שנים?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#