החברה הסולארית חטפה מכת שמש - אנרגיה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
אנרגיה ירוקה

החברה הסולארית חטפה מכת שמש

שלוש שנים וחצי לאחר שהושקה בקול תרועה ביקשה השבוע חברת האנרגיה הסולארית את הגנת בית המשפט בשל חובות של 41 מיליון שקל ■ בשוק חלוקים אם זו תוצאת התנהלות כושלת או אות להתנפצות הבועה הירוקה

18תגובות

בקיץ 2008 עוררה סקרנות חברה מסתורית בשם סאנדיי (Sunday), לאחר שבמשך חודש שלם רכשה עמודי מודעות בעיתונים הכלכליים, והבטיחה לקוראים יקיצה לבוקר חדש  בלי לציין כל פרט מזהה נוסף. את חרושת השמועות שיצרה פתרה החברה במסיבת עיתונאים מיוחצ"נת ומושקעת שערכה באחד מבתי הקפה היוקרתיים בנוה צדק שבתל אביב.

במהלכה, חשף מייסד החברה והמנכ"ל שלה, קובי דינר, את תוכניתו לכבוש 50% משוק ייצור החשמל באנרגיה סולארית, שנוסד רק כמה שבועות לפני כן. למרבה אכזבתו, ההשקה החגיגית נתקלה בעיקר בגבות מורמות, בחיוכים ספקניים ובתהיות באשר למקורות המימון של החברה ולמודל העסקי היומרני שלה.

במשך שלוש שנים וחצי עשתה סאנדיי הכל כדי להוכיח את קוצר הראות של מבקריה, רשמה הישגים מרשימים, אף שחלקם נותרו על הנייר - אך כשם שנכנסה לשוק בסערה כך היא מוצאת את דרכה החוצה ממנו.

בלומברג

בתחילת השבוע מיהרה סאנדיי אנרג'י לבית המשפט המחוזי בפתח תקוה בבקשה להקפאת הליכים, בטענה כי נקלעה לחובות בסך 41.3 מיליון שקל, שאותם היא אינה יכולה לשרת. יש התולים את הסיבות להתרסקות בביורוקרטיה הממשלתית ההרסנית בענף ובהתנפצות מתבקשת של הבועה הסולארית, אך גם בדפוס בעייתי של התנהלות עסקית, שעתיד להפיל חברות נוספות בענף.

"מקרה טראגי של טעות בניווט"

דינר הוא יוצא אחד האקזיטים של ימי תור הזהב בהייטק הישראלי. ב-1999 הוא ייסד את חברת ההשמה המקוונת jobinfo - ומכר אותה לפני התפוצצות הבועה במיליוני דולרים. את המודל של חברת סטארט-אפ זריזה, רזה, איכותית וממוצבת הוא ביקש ליישם בענף הצעיר של ייצור חשמל מסובסד באנרגיות מתחדשות.

סאנדיי עסקה במכירת מערכות סולאריות ללקוחות וכן בהקמת מערכות על גגות פרטיים או ציבוריים - או על גגות ששכרה בעצמה. ואולם ההילה שסבבה את הצטרפות ישראל לעידן הירוק, פינתה עד מהרה מקומה להכרה כי מדובר למעשה בענף לואו-טק, מוטה רגולציה, המתאפיין בתחרות פרועה סביב רכיב מרכזי אחד - המחיר.

תומר אפלבאום

סאנדיי השקיעה מיליוני שקלים ביחסי ציבור ובקידום מכירות, חתמה בסיטונות על חוזים להשכרת גגות מכל סוג ועל מכירת מערכות סולאריות פוטו-וולטאיות (P.V.) לכל לקוח - ופמפמה ללא הרף את הישגיה הזמניים לתקשורת. "הם הסכימו לשלם מחירים מנופחים וחסרי בסיס במכרזים, יצרו אינפלציה אדירה במחירי הנדל"ן - וגרמו לכל הענף נזק, מתוך מחשבה שיעשו אקזיט כמו בהיי-טק", אמר השבוע אחד הפעילים בענף הסולארי. "זה מקרה טראגי של טעות בניווט", הוסיף.

ואולם דינר לא שעה לביקורת בענף ושעט קדימה. בסוף 2009 נכנסה סאנדיי למגרש של הגדולים, וחתמה על הסכם לשיתוף פעולה עם חלוצת האנרגיות המתחדשות אורמת הציבורית של משפחת ברוניצקי, אשר חזרה לענף הסולארי 26 שנים לאחר שעזבה אותו. סאנדיי הודיעה בשנתיים האחרונות כי תקים עם אורמת פרויקטים בלא פחות מכמיליארד שקל.

"אנו רואים בבחירתה של אורמת בסאנדיי כשותפה הבעת האמון ביכולתנו ובתוואי הדרך שלנו", התפאר אז דינר, והבטיח להפוך את ישראל למרכז הסולארי של המזרח התיכון.

כדי לממן את חלקה בפרויקטים השונים, חתמה סאנדיי על הסכם מסגרת אשראי עם חברת הביטוח מגדל - שאף קיבלה תמורתו אופציה לאחזקה של 10% במניות סאנדיי. בדיון השבוע בבית המשפט, התברר כי גם מנכ"ל מגדל שוקי הון לשעבר, דן ללוז, נמנה עם בעלי המניות בסאנדיי (4%).

ואכן, פרסום מכסות נוספות לסבסוד מערכות סולאריות בינוניות (עד 12 מגה-ואט) ואף לשדות סולאריים שעלותם מוערכת במאות מיליוני דולרים ¬ משכה אל הענף החדש את הטייקונים הגדולים במשק דוגמת שרי אריסון, נוחי דנקנר, צדיק בינו, דוד עזריאלי, דודי ויסמן, יוסי מימן ואליעזר פישמן. עם העלייה במספרם של השחקנים בענף הסולארי, וצמיחתו המהירה הודות למכסות המתרבות, התדפקו על דלתו של דינר חברות "הגל השני" של המתענינות בענף. אלה חיפשו אחר פלטפורמה מנוסה שדרכה יוכלו להתחיל בייזום ובהשקעות בהיקף גדול. סאנדיי המיוחצ"נת נהפכה למחוזרת.

ואולם למרות ההתעניינות הגוברת, דינר סירב למכור את החברה בקלות. הוא נקב במחירים גבוהים אשר לדברי כמה מהמתעניינים, נועדו לרמוז כי אינו מעוניין כלל במכירה. תחת זאת, המשיכה סאנדיי לצבור עוד ועוד חוזים שחתמה להקמת מערכות סולאריות על גגות פרטיים, שרפה כסף רב בקידום הסיזיפי של פרויקטים על קרקעות, נכנסה להתחייבות גבוהות - וזאת עוד לפני שיצרה די מזומנים.

"דינר קיבל הצעות מצוינות מהרבה פראיירים שמסתובבים", אומר המקור בענף. "היו לו הצעות מעולות - אבל תמיד ביקש פי שניים מהשווי. הוא רצה להקים חברת חשמל (utility), שאותה יוכל להנפיק בבורסה, מכיוון שלא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שהציבור יאמין ויזרים כסף". אלא שהמהלך שאליו כיוון דינר הלך והתברר כהימור.

"מפזרים כספים בלי חשבון"

אייל טואג

את סאנדיי ליוו כאמור ספקות למן היום שבו הושקה, אבל הקולות נגדה הוסו בהדי פעילותה הרוגשת ושורת החוזים שעליהם חתמה ומיהרה ליחצ"ן. נורות אזהרה ראשונות נדלקו עוד ב-2009. כמה חברות שביצעו בדיקות נאותות לפרויקטים של סאנדיי, הצביעו על בעייתיות בחוזים שעליהם חתמה מול הלקוחות. חששות אלה תודלקו בסוף 2009, אז נסוגה חברת גילץ של רוני בירם וגיל דויטש מעסקה לרכישת 50 גגות סולאריים של סאנדיי תמורת 50 מיליון שקל.

שתי החברות מיהרו להזים את השמועות, ותלו את פיצוץ העסקה בסיום הדרמטי של המכסה שפירסמה המדינה לסבסוד מערכות סולאריות קטנות. "אנו קוראים לחברת החשמל ולרשות הציבורית לחשמל להפשיר באופן מיידי את המכסות להתקנות", נמסר אז מסאנדיי.

ואולם הרגולציה בענף המשיכה לקרטע תוך זריעת בהלה וחוסר אונים בקרב העסקים הפועלים בענף. הגדלת המכסות הפכה במה להתקוטטות פוליטית בין משרדי ממשלה, מתן רישיונות לפרויקטים עוכב חודשים, הביורוקרטיה בוועדות התכנון האריכה את הקמתם - ובשנה החולפת כבר החלה רשות החשמל בקיצוץ רטרואקטיבי של התמריצים ליזמים, לנוכח הוזלה משמעותית במחירי המערכות בעולם.

"הבעיה הגדולה של קובי דינר, וכמו של רבים אחרים שאינם מגיעים מתחום מוטי רגולציה כמו מהנדל"ן, היא שהם מאמינים במודל של איסוף כמה שיותר פרויקטים, כך שיוכלו לעשות על גבם כסף בשוק ההון", אומר מקור אחר בענף הסולארי. "הם מפזרים כספים בלי חשבון, אבל לא מביאים בחשבון שרגולציה לוקחת זמן, הפרויקטים הם לטווח ארוך - ואז די בהקפאת שוק לתקופה מסוימת או במשבר פיננסי כדי לחשוף את הבועה, והם מוצאים את עצמם עם המכנסיים למטה".

גיר רייביץ

בסאנדיי התחוללו שני תרחישי הקיצון הללו יחדיו. רגע האמת של דינר הגיע השנה, אז יצא סוף סוף למהלך שאליו כיוון שנים. זאת, תוך שהוא מנסה לרכוב על גל ההנפקות בענף שבו החלו סאנפלאואר (גילץ) ואנלייט של שאול אלוביץ'. כבר בחודש מארס החלו צצות בתקשורת ידיעות עלומות על כוונת סאנדיי לצאת בהנפקה לפי שווי של מיליארד שקל, או לגייס עשרות מיליונים בהנפקת אג"ח. חודשיים לאחר מכן הסתכם השווי המבוקש ב-140 מיליון שקל, ובחודש מאי הוציאה החברה לבורסה תשקיף לקראת גיוס לפי שווי של 112 מיליון שקל בלבד.

התשקיף חשף כי סאנדיי החלה לצבור הכנסות ממכירת החשמל במתקניה שהסתכמו ב-2010 בכ-21 מיליון שקל, לצד הפסד תפעולי של 3.6 מיליון שקל וגירעון תזרימי של 4.5 מיליון שקל בשנה זו. בשלוש שנות קיומה הפסידה החברה 8.4 מיליון שקל, והגיעה לגירעון של 7 מיליון שקל בהון.

ביוני יצאה החברה להנפקת מניות שאותה הוביל (80%) צחי סולטן באמצעות כלל חיתום וכלל פיננסים (20%). זאת, כשבמקביל מתברר כי סולטן הוא הלקוח הגדול של החברה (30 מיליון שקל) באמצעות אחת מהחברות הפרטיות שלו. שווי ההנפקה נחתך ב-22% עד שהחברה הסתפקה בגיוס 43 מיליון שקל לפי שווי של כ-70 מיליון שקל בלבד - אבל המשבר שהכה באותה עת בשוק ההנפקות אילץ את סאנדיי לבטל את ההנפקה.

כך, נותרה למעשה סאנדיי קירחת מכאן ומכאן. עם הפסדים במיליוני שקלים, מול צבר התחייבויות חוזי בסכומים עצומים לאחר הנפקה כושלת וללא משקיע שיזרים הון לחברה.

המדינה מקצצת את הסובסידיה

אם לא די בכך, רשות החשמל החלה בחודשים האחרונים בקיצוץ רטרואקטיבי של גובה התמריצים שהבטיחה ליזמים בתחום הסולארי - ובכך קרס גם האופק העסקי שעליו ביססה החברה את תזרים ההכנסות שלה. הנפילה הכואבת של סאנדיי היתה, לפיכך, עניין של זמן.

בחודש שעבר הודיעה סאנדיי לשליש (22) מעובדיה על פיטוריהם. במקביל, החלה במסע מימושים מהיר של נכסיה. לפני חודשיים סיכמה עם חברת אדומים על מכירת 38 מערכות סולאריות קיימות ומתוכננות תמורת כמה מיליוני שקלים ¬ אשר יצמחו בעתיד ל-25 מיליון שקל, אם הפרויקטים אמנם יוקמו.

ביום שבת שעבר סיכמה עם חברת אנרג'יקס, הזרוע הסולארית של קבוצת אמות שבבעלות נתן חץ, על מכירת 51 חוזים להקמת מערכות סולאריות בינוניות וגדולות תמורת 4 מיליון שקל ביד - ו-17 מיליון שקל שיוזרמו לכיסה בשלוש-חמש השנים הבאות, אם הפרויקטים אכן ייצאו לפועל.

"סאנדיי היתה לחוצה למזומן", אמר גורם אשר בחן את העסקה. "לא בטוח שכל הפרויקטים שלהם יקבלו בעתיד רשיונות - אבל לחברה בסדר גודל שכזה מותר לקחת הימור בארבעה מיליון שקל, שבצדו פוטנציאל לרווח גדול הרבה יותר".

אלא שגם עסקה זו, ומנת החמצן שבצדה, הוקפאו ביום שלישי השבוע. זאת, בעקבות בקשה בהולה שהגישה קרן המזנין מוסטנג (ראו מסגרת) לבית המשפט, בבקשה לכינוס נכסיה של סאנדיי מחשש להברחת נכסים. בקשה זו אילצה את סאנדיי לחשוף את מצבה הפיננסי הקשה, ולפנות לבית המשפט בבקשה להקפאת הליכים. זאת, תוך שהיא פורסת את חובותיה הנאמדים ב-41 מיליון שקל, שמתוכם היא נדרשה לשלם עד היום 17 מיליון שקל.

דודו בכר

סאנדיי הביעה חשש כי הודעה על כינוס נכסים תגרור ביטול הזמנות בסך 4.7 מיליון שקל, ביטול אוטומטי של כלל הרישיונות שקיבלה עד כה מרשות החשמל לייצור חשמל, ותמנע מעשרות הבקשות שהגישה לקבלת רישיונות להתאשר. ביום ראשון יפסוק בית המשפט המחוזי בפתח תקווה בבקשת הצדדים - ויכריע למעשה באיזו צורה תגיע סאנדיי לסוף דרכה.

מסאנדיי נמסר בתגובה כי "בקשת החברה לצו הקפאת הליכים הוגשה כצעד אחרון ובלית ברירה - לאחר שמוסטנג הניפה את חרב כינוס הנכסים. עקב פער בין צפי מועד קבלת הרישיונות לבין מועד קבלתם בפועל, נקלעה החברה לתזרים שלילי, שהלך והתעצם עקב דרישתה הפתאומית של קרן מוסטנג. אנו מצרים על הצעד ומאמינים שצו הקפאה יאפשר לחברה לעבור תהליך מבוקר של הבראת החברה, באופן שיאפשר לה לייצר הכנסות ולפרוע את חובותיה לנושיה".

קרן מוסטנג: "האינטרס של בעלי החוב צריך להיות כינוס נכסים"

>> מי שהציף את קריסתה הפיננסית של סאנדיי היתה קרן מוסטנג - קרן מזנין, העוסקת במימון ביניים תמורת אופציות על מניות וריבית גבוהה. את הקרן, בניהולו של צחי קינן, הקימו ב-2008 דן טהורי ויאיר סרוסי לאחר גיוס של 90 מיליון דולר אשר מומן בעיקר בידי קבוצת אי.די.בי של נוחי דנקנר, באמצעות כלל ביטוח וכור תעשיות.

חברת הניהול של הקרן נהנתה מדמי ניהול של 2% ומתגמול נוסף באמצעות נוסחת השתתפות ברווחים. הקרן הלוותה לסאנדיי במארס 4 מיליון דולר, כדי לספק לה מזומנים עד להנפקה המיוחלת (שנכשלה). לצורך זה שיעבדה סאנדיי את נכסיה. הבעלים, קובי דינר, שיעבד עבור ההלוואה גם חשבון פרטי שהחזיק. בעקבות קריסת ההנפקה, נקלעה סאנדיי למצוקה תזרימית קשה שבגינה השיבה לקרן רק את מחצית הסכום ונותרה חייבת 5.1 מיליון שקל.

על פי הערכות, בעקבות העסקה למכירת מרבית נכסיה של סאנדיי לאמות תמורת 4 מיליון שקל בלבד (בשלב הראשון) חוששת מוסטנג כי התמורה לא תוזרם אליה במלואה. לפיכך מעדיפה הקרן להיכנס להליך של כינוס נכסים, שבו יישמר מעמדה כנושה מובטח. בתחילת השבוע נפגשו נציגי הקרן עם דינר, שניסה לשכנעם להסכים להקפאת הליכים, אך לשווא.

בא כוחה של מוסטנג, עו"ד דוד פורר ממשרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות' מסר בתגובה: "כינוס הנכסים טוב יותר עבור כלל נושי החברה, מכיוון שגם ישמור על זכויותיהם וגם יהיה פשוט ומהיר יותר מאשר הליך הקפאת הליכים. לכן הכינוס צריך להיות האינטרס שלנגד עיניהם". בא כוחו של דינר, אגב, הוא עו"ד שלמה נס, המכונה "המפרק הלאומי".
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#