ערן אזרן

רשות התחרות, בראשות עו"ד מיכל הלפרין, דחתה את טיוטת ההסכם שגובשה בין השותפות בתמר, בראשותן של ישראמקו ותמר פטרוליום, לבין נובל אנרג'י ודלק קידוחים. טיוטת ההסכם עסקה בשלילת זכות הווטו של נובל ודלק על הסכמי מכר של גז מתמר מחשש לפגיעה בתחרות. הדחייה נובעת מכך שלשיטת הרשות, ההסכם כלל סעיפים אנטי־תחרותיים - שעוסקים בסבסוד שנותנות השותפות בתמר לנובל ולדלק, אם ימכרו גז בנפרד.

עיקר המחלוקת נגעה לסעיף שעסק במחיר רצפה. בטיוטת ההסכם נובל ודלק דרשו וקיבלו סעיף המבטיח מחיר מינימום במכירה של גז מתמר. לפי ההסכם, אם ישראמקו ותמר פטרוליום ימכרו גז במחיר שיהיה מתחת למחיר המינימום, נובל ודלק יקבלו פיצוי משאר השותפות במאגר - ובכך למעשה יעניקו להן סבסוד. ברשות תחרות סבורים כי סעיף זה אינו עולה בקנה אחד עם קידום התחרות ותכלית המהלך, והחליטו לשלוח את השותפות בתמר למקצה שיפורים.

עד כה, ישראמקו ותמר פטרוליום לא הצליחו להגיע להסכמות עם נובל ודלק לגבי תיקון ההסכם. על רקע זה, ברשות התחרות התקבלה החלטה - באיחור רב, לאחר חודשים שהנושא בבחינה - שלפיה יכפו על נובל ודלק הסרה של זכות הווטו בשיווק גז מתמר, בלי להמתין לתיקון. ברשות פועלים כעת להשיג את הסכמותיהם של משרדי המשפטים, האנרגיה והאוצר למהלך האקטיבי, במטרה ליצור חזית רגולטורית אחידה מצד המדינה.

פלטפורמת הפקת הגז ממאגר תמר בנמל אשדוד
פלטפורמת הפקת הגז ממאגר תמר בנמל אשדודצילום: תומר אפלבאום

ההחלטה מונחת כעת על שולחנו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, מאיר לוין. הסוגיה שניצבת כרגע לפתח משרד המשפטים היא אם הסרת זכות הווטו מנובל בכפייה, בעיתוי הנוכחי, מהווה הפרה של מתווה הגז? המתווה קבע כי נובל לא תוכל להחזיק בזכות וטו בתמר אם אחזקותיה יירדו ל–25%, מה שאכן קרה.

ואולם, במשרד המשפטים חוששים מפרשנות של המתווה (סעיפים 12 א' ו־ב'), שלפיה תמר פטרוליום - הגוף שרכש חלק מאחזקות נובל ודלק במאגר - עדיין נחשבת צד קשור לנובל (משום שדלק קידוחים מחזיקה בחברה), ולכן נובל אינה נחשבת, לכאורה, כמי שירדה באחזקותיה. פרשנות זאת, שעדיין נבחנת, עלולה להוביל לדחיית יישומו של המהלך עד שדלק תמכור את אחזקותיה בתמר, כולל האחזקה המנייתית בתמר פטרוליום. ממשרד המשפטים נמסר: "הנושא מצוי עדיין בבחינה".

ברשות התחרות החליטו לא לכפות על החברות השותפות במאגרים שיווק נפרד של גז - כלומר, כל חברה תוכל למכור גז, בהתאם לחלקה במאגרים — בטענה כי הוראה כזו תפר את מתווה הגז ועלולה לסכן את המדינה בהליכים משפטיים. בנוסף, ברשות העריכו שמכירה נפרדת של גז היא מורכבת וקשה ליישום, וסברו ששיווק נפרד לא יהיה אפקטיבי מאחר שנובל היא הגוף היחיד שמפעיל את המאגרים, ותוכל לשיטתם להקשות על שאר השותפות בשיווק נפרד.

שוק הגז

השותפות מתלוננות

לפני כשנה, רשות התחרות והמשנה ליועץ המשפטי פתחו במהלך להגבלת מעורבותן של דלק ונובל בשיווק הגז מתמר - לאחר שהשותפות במאגר, שאינן מחזיקות בלווייתן (ישראמקו, תמר פטרוליום, אלון גז ושותפות אוורסט), פנו לממונה על התחרות בטענה שדלק ונובל עושות שימוש פסול בזכות הווטו שלהן במשא ומתן לשיווק גז, כדי למנוע מתמר לספק גז במחירים תחרותיים ללווייתן.

הפנייה לרשות התחרות נעשתה לאחר שמאגר תמר הפסיד ללווייתן את החוזה הארעי עם חברת החשמל ל–2020–2021. לאחר ההפסד, השותפות בתמר שאינן דלק ונובל החלו במשא ומתן עם חברת החשמל במטרה לקבל חזרה חלק מהחוזה, ואף הציעו מחיר נמוך ביחס למחיר של לווייתן (4.3 דולרים ליחידת חום במקום 4.8 דולרים). אלא שדלק ונובל לא היו מרוצות מעצמאות השותפות בתמר - והפעילו את זכות הווטו שלהן, ובכך חסמו בפועל תחרות.

מבנה האחזקות תשובה

בתגובה, ישראמקו ותמר פטרוליום התלוננו בפני הרשות על התנהלות נובל ודלק. ואכן, ברשות סברו שהתנהלות נובל ודלק מנוגדת לשתי הוראות. הראשונה, שנוגעת לנובל, היא שמתווה הגז קבע כי נובל לא תוכל להחזיק בזכות וטו בתמר כשהחזקותיה יירדו ל–25%; השנייה, שנוגעת לדלק, היא שבפטור מהסדר כובל שהעניקה רשות התחרות לדלק באוגוסט 2006, נקבע שדלק לא תוכל למנוע קבלת החלטות בתמר.

לאחר דיונים הודיעו נציגי רשות התחרות ומשרד המשפטים לשותפות בתמר, כי לפני שיעבירו את חוות דעתם הסופית, הם מאפשרים לצדדים להגיע להסכמות שייתרו את הצורך של המדינה לנקוט עמדה רשמית בעניין. בעקבות ההוראה, ישראמקו ותמר פטרוליום פתחו במשא ומתן עם דלק ונובל, והגיעו להסכמות, שאותן הגישו לאישור הרשות ומשרדי הממשלה. החברות, כמו גם רשות התחרות, לא פירסמו עד כה לציבור או למשקיעים בבורסה את הנוסח המלא של ההסכמות.

ככל הידוע, במסגרת ההסכמות בין דלק ונובל לשאר השותפות בתמר נקבע מנגנון שיווק משותף לכל השותפות - אבל ההסכם קובע כי המלה האחרונה בעניין התמחור תתקבל בידי תמר פטרוליום וישראמקו, וכי ההחלטה הסופית על הצעות מחיר תתקבל בלי שדלק ונובל נמצאות בחדר. בנוסף, כאמור, ההסכם כלל מחיר רצפה שמתחתיו שאר השותפות ייאלצו לשפות את דלק ונובל. ככל הנראה, ההסכם גם כלל העברה לחלק מהרכש של חברת החשמל שהוסט ללווייתן, חזרה לתמר.

הצניחה במחיר הגז לא הגיעה לישראל

שוק הגז בישראל מתאפיין במחירים גבוהים מאוד, בשעה שמחירי הגז בעולם ירדו בעקבות משבר הקורונה והירידה במחירי האנרגיה. חברת החשמל רוכשת גז מתמר ב–6.3 דולרים ליחידת חום, וגז מלווייתן ב–4.8 דולרים ליחידה, וגם יתר הצרכנים במשק משלמים יותר מ–4.8 דולרים - בשעה שהמחירים בחוזי ספוט באירופה וארה"ב ירדו ל–1.7 דולרים.

המחירים הגבוהים בישראל נובעים ממבנה השוק הריכוזי ומהמונופול של דלק ונובל - חרף כניסתה של אנרג'יאן וחמש שנים לאחר החתימה על מתווה הגז. וכל זאת, בלי שרשות התחרות תפעל באופן חד וברור להחלשת המונופול והגברת התחרות.

ההתמחרות שנערכה ב–2019 בין תמר ולווייתן על אספקת גז לחברת החשמל סיפקה הוכחה לכך: שני המאגרים הגישו הצעות מחיר זהות, כשהמציע מטעם שני המאגרים היה אותו אדם - מנהל השיווק של נובל. גם המחיר שנקבע בחוזה לווייתן־חברת החשמל מצביע על קיומו של שוק ריכוזי: זהו חוזה קצר מאוד, שבו המחיר היה אמור לשקף את הירידה במחירי הגז בעולם - מה שלא קרה.

הוכחה נוספת וטרייה לעוצמת המונופול הגיעה ביוני. חברת החשמל החלה באחרונה לרכוש גז נוזלי מחו"ל ב–3 דולרים ליחידת חום, ואף בפחות מכך. ואולם, דלק ונובל הבהירו לחברה כי המשך הרכישות מהווה הפרה של החוזה עם לווייתן, ובכך העבירו איום מרומז כי רכישה של גז זול בחו"ל עלולה להוביל להליכים משפטיים.

ניתן היה לצפות שבמצב הקיים במשק האנרגיה המקומי והירידה החדה במחירי הגז בעולם, המדינה תפעל בדחיפות ובהחלטיות כדי לשחרר, ולו במעט, את אחיזת המונופול בשוק הגז. במקום להטיל את האחריות על המונופול והחברות, בתקווה שיפטרו את המדינה מהצורך להתערב, מוטב היה שרשות התחרות תעשה את המוטל עליה ממילא: קידום תחרות והטבה עם הצרכן.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker