תמלוגי הגז יכלו לסייע למשק להתאושש ממשבר הקורונה — אבל הקופה כמעט ריקה

בחוק שנוגע לתגליות הגז נקבע שקרן התמלוגים תוכל לסייע למשק ב"אירוע סביבתי שהוא בעל השפעה שלילית חריגה על כלכלת ישראל" ■ התרחיש הדמיוני הגיע, אך בקרן הצטברו רק 450 מיליון שקל, ולא מיליארדי דולרים כפי שחזו ■ למעשה, ארבע שנים לא זרמו אליה כספים כלל

חגי עמית
חגי עמית
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
מאגר תמר
מאגר תמר. התחזיות של חברות האנרגיה לוקות ב"אופטימיות יתר"צילום: אבי בר-אלי

רק חמש דקות לפני סוף הדיון שהתקיים בכנסת אתמול, בוועדה המיוחדת לפיקוח על קרן היטל הנפט לניהול הכנסות המדינה מהיטל על רווחי גז ונפט, הזכיר יו"ר הוועדה, ח"כ אבי דיכטר, את התפקיד הגדול שיכלה למלא הקרן בנקודת הזמן הנוכחית שבה נמצא המשק הישראלי.

"יש לשאול אם הרעיון של ניצול כספי הקרן רק בעוד כמה שנים מתאים למציאות המשברית שבה אנו נמצאים כרגע", אמר דיכטר. החוק שעומד בבסיס הקמת קרן תמלוגי הגז, או בשמה המקוצר, "קרן העושר", מציין בבירור כי ייעודה הוא להבטיח שניהול הכנסות המדינה מתמלוגי הגז יהיה בראייה כלכלית ארוכת־טווח, מתוך מטרה לנצל את הכסף לרווחת הדורות הבאים.

ח"כ אבי דיכטר
ח"כ אבי דיכטרצילום: עופר וקנין

הקרן הוקמה מתוך חשש שכספי התמלוגים ינוצלו על ידי המערכת הפוליטית למטרות פופוליסטיות קצרות טווח, או כפי שהגדיר זאת בדיון שר האנרגיה, יובל שטייניץ, כדי להימנע מ"המחלה ההולנדית" המאפיינת מצב שבו תגליות של משאבי טבע מעשירות במהירות את קופת המדינה, מחזקות את המטבע שלה ומחלישות את כלכלתה בטווח הארוך.

ואולם אחד הסעיפים האחרונים בחוק שליווה את הקמת הקרן קבע כי "הכנסת, לפי בקשת הממשלה, רשאית לאשר מתן הלוואה מנכסי הקרן לאוצר המדינה [אם] הממשלה הכריזה על התקיימותו של אירוע חריג, לרבות אירוע סביבתי שהוא בעל השפעה שלילית חריגה במשכה או בעוצמתה על כלכלת ישראל" — סעיף שכאילו ראה את הנולד, ומתאר את המשבר הכלכלי שבפניו עומד המשק הישראלי עקב מגפת הקורונה.

אם ממשלת ישראל תתפנה אי־פעם להכנת תקציב 2020 ותשאף לסתום חלק מהבור הכלכלי שיצר משבר הקורונה באמצעות קרן העושר, היא תגלה שאין שם יותר מדי כסף. סך הכספים שעומדים לטובת הקרן, נכון לסוף 2018 (על בסיס הדו"חות הכספיים האחרונים של ישראל שפורסמו על ידי החשב הכללי) הוא 449 מיליון שקל. הקרן, וכן המוסדות שאמורים לנהל אותה, עדיין לא הוקמה. היא אמורה להתחיל לפעול רק כאשר יצטברו בה מיליארד שקל, דבר שצפוי להתרחש בסוף 2021. למעשה, מזה ארבע שנים לא נכנס לקרן כסף חדש. לפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, השנה האחרונה שבה נגבה היטל רווחי נפט היתה 2015, שבה זרמו אל הקרן 125 מיליון שקל.

קרן העושר

זו לא היתה התוכנית המקורית. ב–2013 צפה בנק ישראל כי בין 2018 ל–2022 יעברו לקרן כ–3.9 מיליארד דולר (13–14 מיליארד שקל). אם התחזית הזו היתה מתממשת, הקרן היתה כבר פועלת — וייתכן שהממשלה היתה מנצלת אותה בימים אלה, בשעת משבר. הפער העצום הזה בין התחזית שניתנה לפני שבע שנים לבין המצב כיום דורש הסבר. הסבר כזה לא ניתן על ידי בכירי משרד האנרגיה שהופיעו אתמול בוועדה.

עם זאת, לפי מסמך שהכין מרכז המחקר והמידע של הכנסת לקראת הדיון, הפער נובע בעיקר מעלויות נוספות שהוכרו למאגר תמר כהוצאות חיפוש ופיתוח, בהן הרחבת שדה תמר והנחת צינור גז טבעי נוסף בין המאגר לבין נקודת הקליטה בחוף סמוך לאשקלון. ברשות המסים מסרבים לספק מידע על דיוני המס שמנהלת הרשות עם חברות פרטיות, גם כשמדובר בסוגיות מיסוי שרלוונטיות למשק הישראלי כולו. יש רק לקוות שדיכטר ימצא לנכון לזמן גם את מנהל רשות המסים לוועדה כדי להבין את המנגנונים שעמדו מאחורי ההחלטה להכיר לחברות הגז בהוצאות נוספות בהיקף של מיליארדי דולרים, ולהביא לצניחה בתקבולי קרן העושר.

הערכות יתר

גם במבט לעתיד, ייתכן שיש מקום למתן את הציפיות מהקרן. שמעון כהן, מנהל תחום חשבונאות וכלכלה במינהל אוצרות טבע במשרד האנרגיה, הסביר בוועדה כי "התכנון היה שרק אחרי עשר שנים מס ששינסקי יתחיל להצטבר, ואנו עומדים בתחזיות הוועדה". שטייניץ אמר: "קיבלנו כבר מיליארדים ונקבל בסוף עשרות ומאות מיליארדים של שקלים מהגז". מנכ"ל משרד האנרגיה, אודי אדירי, הסביר כי "הסכומים הגדולים יגיעו ב–2023 והלאה". עם זאת, תשלום היטל על הגז תלוי ברווחי מאגר הגז הטבעי, ובעקבות משבר הקורונה היתה קריסה במחירי הנפט והגז הטבעי, שעשויה להוביל להפחתת הכנסות ורווחי החברות וכן לדחייה אפשרית בהכנסות מהמס.

יובל שטייניץ
שר האנרגיה, יובל שטייניץצילום: אוהד צויגנברג

הלובי הציבורי — לובי 99 — העביר לוועדה לפני הדיון מסמך, שבו הטיל ספק בתחזיות הרווחים מהקרן. "גם בעשור הקרוב, לא ייכנסו ל'קרן העושר' ההכנסות כפי שהן מופיעות בתחזיות הממשלתיות או בתחזיות חברות הגז", נכתב במסמך. לטענתם, התחזיות של חברות הגז (ובפרט דלק קידוחים, שבשליטת יצחק תשובה; וישראמקו, שבשליטת קובי מימון), שלפיהן סך התשלומים לקרן יהיו כ–7.1 מיליארד דולר עד סוף העשור, לוקות ב"אופטימיות יתר". "הכנסות חברות הגז צפויות להיפגע משמעותית בעשור הקרוב, לאור הגידול הצפוי בתחרות עם הכניסה של מאגר לוויתן; הכניסה המתוכננת של מאגר כריש־תנין ב–2021; קריסת מחירי האנרגיה בעולם והסיכון הגבוה בעסקות יצוא הגז לירדן ומצרים".

לטענת הארגון, המשמעות היא ירידה צפויה בהכנסותיה של קרן העושר. "תחזיות חברות הגז לעשור הקרוב מציגות מכירות של כ–4 מיליארד דולר בשנה בממוצע. להערכתנו, על בסיס ניתוח מעמיק של משק הגז בישראל, ירדן ומצרים, מדובר בהערכות יתר, וההכנסות הצפויות יהיו 2.2 מיליארד דולר בממוצע בשנה בלבד. כך, קרן רווחי הגז צפויה לגבות כ–4.2 מיליארד דולר בלבד בעשור הקרוב", נכתב במסמך.

"הממשלה טענה שמאות מיליארדי שקלים ייכנסו לקרן העושר ויושקעו בחינוך ורווחה לטובת הדורות הבאים, אבל התוצאה עד כה מעידה על שגיאה בכל התחזיות", אמרה מרב דוד, סמנכ"לית לובי 99. "בנק ישראל ומשרד האוצר טענו כי כבר ב–2018 ישולם מס ששינסקי. שר האנרגיה התנער מהתחזיות האלה בדיון היום, ולא סיפק הסבר לכך שלא נכנס שקל אחד לקרן העושר עד כה. על הוועדה המיוחדת לברר מדוע כשלו התחזיות, ולתקן את החוק כך שאזרחי המדינה יהנו גם הם מרווחי אוצרות הטבע במקום שחלק הארי יישאר בידי חברות הגז".


סמנכ"לית לובי 99, מרב דוד
סמנכ"לית לובי 99, מרב דודצילום: תומר אפלבאום

יותר ביקורתיות, פחות גאווה

בדיון שנערך אתמול בוועדה לא הקדישו זמן רב לדיון בפערים האלה, או בסכום הכסף המועט שנמצא בקרן. הדיון יוחד לסקירה של משק הגז הישראלי בחמש השנים האחרונות, שהוצגה על ידי שטייניץ. "אנו מעוניינים לנצל את הגז במהירות האפשרית", אמר שטייניץ תוך שהוא מתייחס ארוכות ליתרונות של שימוש בגז על השימוש בפחם, מספר על פורום הגז האזורי שהקים עם שר האנרגיה המצרי, ומתאר את השאיפה הישראלית לייצא גז לאירופה והודו.

"עד היום הושקעו 11 מיליארד דולר בקידוחי הגז מבלי שהמדינה שמה פרוטה", אמר שטייניץ, והציג את הכנסות המדינה בין 2012 ל–2019 בגין קידוחי הגז והנפט — תמלוגים שהסתכמו ב–5.5 מיליארד שקל והכנסות של 6 מיליארד שקל ממס חברות. מדובר בסכומים נאים, אבל אינם מיועדים לקרן אלא הועברו ישירות לתקציב המדינה. אנחנו כבר לא במערכת בחירות, האזרח הישראלי אינו זקוק לממשלה ולוועדה בכנסת כדי שיציגו בגאווה את התפתחות משק הגז — הוא זקוק לבחינה ביקורתית של הרווח וההפסד של המשק הישראלי מההסדרים שנקבעו בשוק. זאת עוד לפני שהזכרנו שאחד מיעדי משק האנרגיה הישראלי הוא השתחררות מתלות במקורות אנרגיה פוסיליים מזהמים — וגז ביניהם — ומעבר לאנרגיות מתחדשות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker