קובי אמסלם, שאיבד את בנו אילון בתאונת דרכים: "תסתכלו עלי ועל אשתי - ותעשו הכל שזה לא יקרה יותר" - רכב ותחבורה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

קובי אמסלם, שאיבד את בנו אילון בתאונת דרכים: "תסתכלו עלי ועל אשתי - ותעשו הכל שזה לא יקרה יותר"

הממונה על השכר לשעבר, שאיבד את בנו אילון שלו-אמסלם ז"ל בתאונת דרכים לפני כ-3 חודשים: "טלטלה עזה פוקדת אותנו, הכאב הוא אינסופי. באתי לבקש מכם לפעול בכל הכוח כדי לשנות את תמונת המצב הבלתי נסבלת"

89תגובות
קובי אמסלם, היום בוועידה לבטיחות בדרכים
תומר אפלבאום

לפני כשלושה חודשים נהרג בתאונת הדרכים בתל אביב הנער אילון שלו-אמסלם ז"ל, בן 13 וחצי במותו. אילון, בנו של קובי אמסלם, הממונה על השכר לשעבר באוצר, נדרס למוות כשעמד עם חברו על אי תנועה בצומת הרחובות ש"י עגנון ואבן גבירול בעיר. 

הבוקר, נאום מרגש וכשדמעות בעיניו, דיבר קובי אמסלם בוועידה לבטיחות בדרכים של הרלב"ד ו-TheMarker: 

"אילון היה בן 13 שנים, שלושה חודשים ועשרים ושניים ימים כשהוא נדרס למוות. בט"ו באב, כשהוא עומד על מדרכה בצומת מואר, עם אור ירוק להולכי רגל בליל קיץ עם ראות מעולה. הנהג הדורס, נהג שיכור, כינה את עצמו 'מסטול מת', ציין בפניי חבריו שהוא פירק בקבוק וודקה לפני שעלה על הרכב שהסתיים בהריגתו של אילון.

"רצה הגורל שלאילון היתה אפליקציה להקלטת שיחות בטלפון - וכך התוודענו לדברים שאמר ועשה לפני התאונה.

קובי אמסלם, שאיבד את בנו אילון בתאונת דרכים - דלג

"אנחנו יחד על הספינה הזו. אסון כזה יכול לקרות לכל אחד ואחת מכם, יום-יום שעה-שעה. אין מקום בטוח. לא בכביש ולא במעבר חציה ולא במדרכה. נהגים שיכורים, נהגים פרועים, שבטוחים שהם מלכי הכביש ושלא יקרה להם כלום. יש אולי גם עניין של בורות, הם לא מבינים את הסכנות.

"אילוני היה ילד מדהים, מרתק, האדם המעניין ביותר שפגשתי בחיי, מצחיק, שנון וחכם, אהוב על הסובבים אותו, עם לב ענק. רודף צדק, יפה תואר, עם חיוך ממיס, בעל עומקי חשיבה ורגש אדירים. חסרונו מורגש וכל כך וכואב. הכאב הוא אינסופי. הגעגוע אליו מפרק אותנו לרסיסים. אין שנייה ביום שהוא איננו נוכח. הוא חסר כל כך.

"אחיותיו ואשתי חשות את האובדן, ומנסות להתמודד איתו. עברו שלושה חודשים. טלטלה עזה פוקדת אותנו, כאב האובדן וצער הגעגוע. באתי לבקש מכם לפעול בכל הכוח כדי לשנות את תמונת המצב הבלתי נסבלת. 

אילון שלו-אמסלם

"בשנת 2017 נפצעו לפי הלמ"ס יותר מ-24 אלף בני אדם בתאונות דרכים. בשנה אחת. היו 365 הרוגים, הרוג בכל יום. ולמעלה מ-2,200 פצועים קשה. אילון היה עם חבר שלו דניאל, שניהם עמדו על המדרכה וחיכו לאור הירוק. לדניאל יש עדיין דרך ארוכה.

"בשנה שעברה רשמה משטרת ישראל 1.2 מיליון דו"חות. אומרים לנו שזו לא העבריינות הקלאסית. אם מחלקים 1.2 מיליון דו"חות כל שנה - איך מדברים על נהגים נורמטיוויים? אם כך הם פני הדברים - איך ייתכן שמספר הדו"חות, מספר הפצועים, מספר התאונות, מספר הרוגים - כל כך גבוה?".

"איך יכול להיות שאם יש לנו 4 מיליון בעלי רשיון נהיגה, בחישוב פשוט 30% בשנה מעורבים בעבירות תנועה, ותעשו את החישוב של כל מה שלא מתועד. משהו לא עובד בשיטה. כי יש תאונות ויש את מה שנעשה. כל אחד פועל, אבל אין חיבור וזה פשוט לא משנה שום דבר.

"בחודשים שעברו למדתי מה זו אהבה וכאב באובדן של ילד ומה הייתי מוכן לתת כדי להחזיר את הדברים לאחור. מוות פתאומי.

"מה זה לקבל טלפון מאדם זר שמבשר לי על מות בני. וחשבתי אחרי שזה אולי עדיף, כי לבקש מבן משפחה לעשות את זה - זו משימה בלתי אפשרית. קיבלנו המון תמיכה אבל לצד כל אלה אני לומד על בשרי - יש את הריחוק שנכפה עלינו לדעת על המוות של אילון. כל מה שאנחנו יודעים זה מאמצעי התקשורת.

"המסמך היחידי שיש לנו מעבר לתעודת הפטירה הוא כתב האישום שהוגש נגד הנהג הדורס, הנהג הרוצח אנחנו קוראים לו. מידע כזה לטעמי הוא בגדר זכות יסוד של המשפחה. הוא קודם כל שלה ואחר כך של המדינה והנאשם. אין לנו גישה לשום פרט, לא רפואי, לא חקירתי. גם בקשות שמוגשות לבית המשפט - גם בזה אנחנו חסומים. קדושת חומר החקירה פוגעת באופן בלתי מתקבל על הדעת באינטרס שלנו, ההורים של אילון, לדעת מה בדיוק קרה. מידע כזה לדעתי הוא זכות יסוד של המשפחה. יוצא  שהמשפחה אאוט, והמדינה והנאשם אין. 

"לא אדבר על מעצר עד תום ההליכים, מעצר בית. אבל היתה הקלה מסוימת ותקווה  בזה ששופטי בית המשפט כותבים שאם היו מבקשים שהוא (הנהג הדורס) יהיה עצור עד תום ההליכים אז הוא היה עצור. יש כמובן גם שחרור של שליש על התנהגות טובה. נצחיות המוות וההשפעות שלו הן אינסופיות - אבל כשהעונש קל מדי זה קשה הרבה יותר. לא כך מנצחים במערכה לצערי הרב.

"גם מספר קורבנות העבירה בתאונה אחת לא ממש משנה את רמת הענישה. ירון ברכה הרג שישה בני אדם כולל את אחיו לפני 11 שנה - וקיבל 16 שנות מאסר. זה פחות משלוש שנים לאדם. והוא נהג באור אדום, שיכור ובמהירות מופרזת.

"הקורבן בפסק הדין שבתי המשפט כותבים מקבל שם, תיאור של גילו ואולי פרט או שניים. וזהו. אין לו פנים או חיים. זה לא פלא כשאין מוחשיות של המוות והאובדן, דרכם של רוצחי הכבישים קלה לשחרור במסלול ירוק - בעוד שזה של המשפחות הוא על מסלול שחור לנצח. ודאי להורים שמאבדים ילד. זה לא יגרע מפסק הדין אם יתנו לקורבן חיים - כי היו לו חיים. ושקולו יישמע וגם צעקתו.

"אלה לא תאונות, זה משהו אחר. תאונה היא פתאומית ובלתי צפויה. אלה לא תאונות. כשאשתי ואני הבנו מאמצעי התקשורת מה באמת אירע, הבנו שמדובר ברצח. זו לא תאונה. עשרות אלפים נפגעים מדי שנה בתאונות. משפחות נאלצות לחיות עם כאב וגעגוע. מדי יום נוסף עוד קורבן, ומשפחות שלמות... הכמויות האלה פוגעות בנו יותר מכל מלחמות ישראל. אם יש מלחמה צודקת זאת מלחמה בחיים. כדי שנישאר בחיים. אסור לתת לתאונות בדרכים להמשיך לפגוע בנו.

"הייתי המון שנים בממשלה. ואני יודע שרק שיתוף פעולה של מערכת המשפט, המשטרה, התחבורה, החינוך האקדמיה וכל משרדי הממשלה... כל גורם צריך לשאוף להקטין את מספר הנפגעים ולהכין תוכנית חירום לאומית. בעבר זה הצליח עם הלבנת ההון וסחר בנשים וגניבות רכב. אין סיבה שזה לא ייעשה גם כשמדובר בחיי אדם.

"תסתכלו עלי ועל אשתי דקלה ותעשו הכל כדי שזה לא יקרה לאף אחד יותר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#