"מיקרוסופט מארגנת לנו הסעות – ואנחנו עדיין מעדיפים להגיע באוטו"

תדירות נמוכה של קווי אוטובוסים, הליכה ארוכה מתחנת הרכבת, שבילי אופניים בדרך ללא מוצא ותמריצים לבעלי מכוניות הם הקוקטייל שמרחיק את עובדי הרצליה פיתוח מהתחבורה הציבורית באזור ■ כיצד משפיעה הנגישות התחבורתית על מוקדי תעסוקה מרכזיים? כתבה שנייה בסדרה

אסנת ניר
אסנת ניר
אסנת ניר
אסנת ניר

בתחנת האוטובוס שברחוב משכית בהרצליה, אחד הצירים הראשיים באזור, ממתינה נוסעת אחת בתחנה, בשעה 18:00 בערב. "אני גרה בתל אביב ועבדתי שם עד לא מזמן. להרצליה הגעתי במסגרת פרויקט שאני מובילה בחצי השנה הקרובה באחד הסטארט-אפים פה, רגע לפני רילוקיישן לחו"ל", היא מספרת. "יש לי שלושה סוגים של זוגות אופניים ואף פעם לא הייתי צריכה אוטו, ולא אקנה רק בשביל התקופה הזאת, אבל אין ספק שלא ממש אפשרי להגיע לכאן עם האופניים. כשעבדתי בתל אביב רוב העובדים היו מגיעים באוטובוס, אבל בהרצליה זה אחרת".

תגובות