תוכנית הרכבל לכותל מתעכבת; בג"ץ דורש לקבל פירוט על ההחלטות בפרויקט

שופטי בג"ץ הביעו ספקות בנוגע לנתונים שעל בסיסם הוחלט להוציא את פרויקט הרכבל בכותל המערבי לפועל ■ הם הורו למדינה להציג פירוט עד 6 בספטמבר ■ התוכנית אושרה ביוני 2019 בות"ל למרות 50 התנגדויות שהוגשו בנושא

אסנת ניר
אסנת ניר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
הדמייה של הרכבל בירושלים
הדמייה של הרכבל בירושליםצילום: הרשות לפיתוח ירוש
אסנת ניר
אסנת ניר

בג"ץ הביע היום (א') ספקנות בנוגע לנתונים שעל בסיסם הוחלט להוציא את פרויקט הרכבל בכותל המערבי לפועל - ודרש לקבל פירוט בנוגע לתהליך קבלת ההחלטות בנושא. הוא נתן למדינה ארכה עד שישה בספטמבר לשם כך. המשמעות היא שהוצאת התוכנית לפועל תתעכב. החלטת ההרכב בראשות הנשיאה אסתר חיות ניתנה בתגובה לעתירות שהוגשו על ידי ארגונים שונים נגד התוכנית שעלותה 215 מיליון שקל.

ביום חמישי פורסמה ב-TheMarker עמדתו של ד"ר גדעון שטיין, המדען הראשי של מובילאיי ואחד המתנגדים החריפים לתוכנית הרכבל (עמדותיו אינן משקפות את אלה של החברה). שטיין, המתגורר בירושלים, חקר את התוכניות ומצא בהן כשלים רבים, לרבות הסתמכות על נתוני תנועה חסרים מאוד, שנאספו במשך יומיים בלבד, לפי דו"חות מ–2013 ועל סמך נתונים מ–2012.

הדו"חות גם אינם כוללים נתונים מהותיים, כמו מהירות הנסיעה במקטע שנסקר, ניתוח סטטיסטי או מקרה פרטני של עומס תנועה. בנוסף, התוכנית לא בחנה את החלופות המוצעות: שאטלים ותגבור האוטובוסים.

כמהנדס, שביצע ניתוחי תנועה רבים בעבודתו בשוק הפרטי, ערך שטיין ניתוח לנתוני נסיעות האוטובוסים במסלול המדובר (קווים 1 ו–38 של אגד) בנובמבר ודצמבר 2019. הסטטיסטיקה, שהתבססה על 1,313 נסיעות אוטובוסים, הראתה כי 90% מהאוטובוסים לכותל (העולים בדרך העופל ומעלה השלום) מגיעים לכותל תוך פחות מ–13 דקות, ותוך 6 דקות בשעות השפל.

גדעון שטייןצילום: אמיל סלמן

שטיין אמר ל-TheMarker כי "באמצעות ניתוח הדאטה הראיתי בקלות שמעולם לא היה פקק של שעה לכותל. בדוגמה הכי חריגה, מ–19 בדצמבר 2019, היה מצב קיצוני של עומס שנמשך 30 דקות. האם שווה להוציא כמעט רבע מיליארד שקל ולהרוס את הנוף, כשב–90% מהזמן אפשר לנסוע בפחות מ–13 דקות"?

"להוציא את המכוניות הפרטיות"

במסגרת הפרויקט, שיזמה הרשות לפיתוח ירושלים (הרל"י) ונמצא באחריות משרד התיירות, מתוכנן לקום רכבל ככלי תחבורתי משלים לאגן הדרומי של העיר העתיקה. התוכנית כוללת מסדרון לתנועת הרכבל, בתוואי שאורכו כ–1,400 מטר ורוחבו כ–30 מטר. הרכבל יעצור בשלוש תחנות נוסעים — מתחם תחנת הרכבת הישנה, חניון הר ציון ומבנה קדם — ותחנת תפעול בגן לעיוור בשכונת אבו תור.

התוכנית להקמת הרכבל אושרה ביוני 2019 בוועדה הלאומית לתשתיות (ות"ל) של מינהל התכנון — למרות 50 התנגדויות שהוגשו בעניינה על ידי ארגונים כמו המרכז הבין תרבותי, התאחדות האדריכלים, ארגון עמק שווה, המועצה לשימור אתרים, אדם טבע ודין, ארגון מורי הדרך ועמותת 15 דקות לקידום התחבורה הציבורית.

תושבי שכונות סילוואן, ואדי חילווה ואבו תור, סוחרי העיר העתיקה, עמותת במקום והמועצה הדתית לענייני מוסלמים הגישו גם הם התנגדויות לתוכנית, כמו גם המינהלות הקהילתיות של השכונות בקעה, צפון תלפיות וגינות העיר, שהתנגדו בטענה כי התוכנית סותרת את תוכניות המתאר האזוריות. כ–370 אדריכלים, אנשי תכנון ואקדמאים התנגדו לתוכנית בשל הפגיעה הצפויה בנוף.

לפי התוכנית, בשעת השיא ינועו לאורך קו הרכבל 73 קרוניות. הקיבולת המרבית תהיה כ–3,000 נוסעים בשעה לכל כיוון. השימוש הצפוי בפועל הוא כ–1,000 נוסעים בשעה, ויותר מכך באירועים המוניים.

בעמותת 15 דקות מתריעים מפני מצוקה תחבורתית נוספת, שתיווצר מהעברת נקודת העצירה של האוטובוסים לתיירים ממקומה הנוכחי בשער האשפות למתחם תחנת הרכבת הישנה. הדבר צפוי ליצור עומסי תנועה נוספים באזור הצפוף ממילא. יוסי סעידוב, ממקימי 15 דקות, אמר כי "אין כל הצדקה לפרויקט הרכבל ומימושו יעביר 300 תיירים מדי שעה לציר תחבורה ציבורית מרכזי בירושלים ויעכב הגעה מהשכונות למרכז העיר ואזורי תעסוקה. כדי לקצר את זמני הנסיעה לעיר העתיקה יש לבטל את החניון ברחבת הכותל המערבי, להוציא את המכוניות הפרטיות מהחומות ולסמן נת״צ מסביב החומות".

עו"ד אלי בן ארי, היועץ המשפטי של אדם טבע ודין, הוסיף כי "בהתאם לבדיקת תנועה יסודית שנערכה על ידי ד"ר שטיין, עולה שהרכבל, פרט לפגיעתו הקשה בנופי מורשת בעלי חשיבות עולמית, גם לא יתרום לפיתרון בעיות התנועה בעיר ולכן אישורו נעשה על בסיס מידע מטעה ויש לבטלו".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

עובדי בניין מסייעים בהכוונת התנועה במנהטן, ניו יורק, בתחילת החודש

האם הראלי בשווקים מסמן את התחתית — או שהגרוע מכל עוד לפנינו?

מבט משטח המריבה אל הים. כל דונם שווה מיליונים, ומחירי הבתים בסביבה מגיעים לעשרות מיליוני שקלים

"פתאום הבנו שיש בעיות עם הקיבוץ": השקיעו 30 מיליון שקל בשכונה חדשה ליד שפיים, אבל אז הכל השתבש

אם אחת הסיבות לתוספות השכר המתכוננות למגזר הציבורי היא העלייה החדה בשכר בהיי־טק, הגיע הרגע להכניס להסכמי השכר במגזר הציבורי עוד אלמנטים היי־טקיים

העובדים שהמשכורות שלהם זינקו - ומה אפשר ללמוד מהסכמי השכר בהיי-טק

סופיה, בירת בולגריה. לגור באחת הערים העתיקות באירופה עבור 3,200 שקל בחודש

עשר ערים בעולם שאפשר לחיות בהן בפחות מ-4,000 שקל בחודש – כולל שכר דירה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אישה בטלפון

מטעינים את הטלפון כשהסוללה כמעט גמורה? תשכחו מהלוואה

שיעור באוניברסיטה. באקדמיה מצופה מהסטודנטים להתמודד עם בעיות שלא ראו קודם

הסטודנטים באקדמיה נדרשים לראשונה לחשיבה מעמיקה - והתוצאות עגומות