מסכמים שנה |

"התחרות בשוק החשמל היא טיל שנורה"

שבע שנים לקחו לדליה אנרגיות כדי לסכם על הקמת תחנת הכוח הפרטית הגדולה בישראל ■ המנכ"ל איתן מאיר מספר למה החשמל שימכור יהיה זול משל חברת החשמל ומדוע יצחק תשובה נסוג מרכישת התחנה

אבי בר-אלי
אבי בר-אלי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אבי בר-אלי
אבי בר-אלי

"אחד הבעלים של דליה אנרגיות אמר לי: 'אם הייתי יודע את כל מה שאני יודע היום על שוק החשמל הפרטי, לא הייתי נכנס לפרויקט הזה'. ואני אומר לך: טוב שלא ידענו" - במלים אלה מסכם איתן מאיר, מנכ"ל יזמית החשמל הפרטי דליה אנרגיות, את שבע השנים שנדרשו לחברה כדי להגיע, לפני שבועיים, למשיכה הראשונה של המימון להקמת תחנת הכוח הפרטית הגדולה בישראל.

התחנה, שעל בעליה כיום נמנים משקי הקיבוצים (47.7%), סיגמא-אפסילון של ד"ר עלי ברנע, משה לסרי ויגאל פורת (6.7%), שותפות חירם-אפסילון שלהם ושל משפחת לנדאו (25.6%) וקרן תשתיות ישראל (20%) - תוקם בעוד שלוש שנים בהשקעה של כ-4 מיליארד שקל באתר תל צפית הסמוך לקריית מלאכי, במימון בנק לאומי ושמונה גופים מוסדיים.

בשבע השנים האחרונות דומה כי יזמי התחנה חוו על בשרם את כל קשיי ותחלואי משק החשמל בישראל - החל בשינוי מיקום התחנה, שתוכנן תחילה סמוך למוצא נחל דליה (ליד זיכרון יעקב), אך נפסל בידי המשרד להגנת הסביבה, ועתירה לבג"ץ שהגישו תושבים נגד מיקומה החדש; דרך שינוי הרגולציה בענף החשמל חדשות לבקרים, שינוי הקונפיגורציה של התחנה, ועדת ששינסקי שהקפיאה את המשא ומתן שניהלה לרכישת גז משותפות תמר, ופתיחת החוזה שנחתם לבסוף, בהוראת רשויות החשמל וההגבלים העסקיים; וכלה בביקורת שעיכבה את אישור המודל המימוני החדש שהגתה דליה, מבלי לערוך פרה רולינג, ואיומי המוסדיים לנטוש את מימון התחנה בעקבות מגבלות חדשות שפרסמה רשות החשמל נגד מעורבות צולבת של גופי מימון בפרויקטי חשמל וגז.

איתן מאיר, מנכ"ל דליה אנרגיות

זאת, אגב, בעוד שבאחרונה פירסם מבקר המדינה דו"ח חריף, שבו הוא תקף את התמריצים הגבוהים מדי שהובטחו לטענתו ליזמי החשמל הפרטי, שעשויים להסתכם בהשתת עלויות עודפות במיליארדי שקלים על ציבור צרכני החשמל.

"כשרוצים לפתוח שוק חדש בתחום שיש בו הרבה מאוד סיכונים, שהדרך בו לא סלולה, שפועל בו מונופול ושהמדינה רוצה להקים לו תחרות - אני לא רואה פסול בתמריצים", משיב מאיר בראיון ל-TheMarker. "התפקיד של המדינה הוא לעודד יזמים פרטיים באמצעות רשת ביטחון, וגם יזמי הרכבת הקלה בירושלים קיבלו כזו. אז מה קיבלנו פה יותר מדי?"

"ככל שיש יותר תחרות - יש יותר יעילות"

דליה אנרגיות תהיה לא רק תחנת הכוח הפרטית הגדולה ביותר במשק (870 מגה-וואט), אלא גם הראשונה שמוקמת במתווה זמינות קבועה. כלומר, יצרן חשמל פרטי אשר מוכן להעמיד את מרבית החשמל שהוא מייצר לטובת חברת החשמל, וזוכה להבטחה כי תעריף החשמל שישולם לו בידי צרכני החשמל יכסה 100% מעלות ההקמה של תחנת הכוח, ואף יקנה לו הגנה בשיעור של 90% על רכישת הגז הטבעי שלה הוא מחוייב (Take or Pay).

-למעשה, אתם קבלן של חברת החשמל. מדוע שחברת החשמל לא תקים את התחנה?

מממני החוב של דליה אנרגיות

"המחיר של מה שאתה מציע הוא שחברת החשמל תישאר מונופול ושלא תהיה תחרות בשוק הזה. בסופו של יום, ידוע לכל כי ככל שיש יותר תחרות - יש יותר יעילות. אותן שאלות ואותם ויכוחים היו לפני היציאה לתחרות בשוקי התקשורת והתחבורה הציבורית. היום אין כבר שאלות.

"צריך להסתכל כך גם על שוק החשמל. התחרות בשוק הזה היא טיל שנורה - וזו רק שאלה של זמן ושל נחישות עד שנגיע לשם. העתיד יאפשר לעבור מספק חשמל אחד לשני, ליצור תחרות ביניהם, ולייצר עבור הצרכן מקסימום הנחה באפס השקעה. מה הצרכן צריך יותר משוק משוכלל?"

-עד כמה אתם יעילים יותר מחברת החשמל?

"דליה אנרגיות זו חברה של שבעה אנשים: מנכ"ל, סמנכ"ל כספים, מהנדס ואנשי היתרים, מודל פיננסי ורגולציה. כל היתר הם יועצים חיצוניים. לך תבדוק מה כוח האדם של חברת החשמל בפרויקטים להקמת תחנות כוח. אנחנו מקימים בזול יותר, ולא צריך לרדת למספרים".

-איך היתה ההתמודדות עם חברת החשמל?

"אוהבים לסנוט במונופולים גדולים. במונופול יש אמנם בעיות אינהרנטיות של חוסר יעילות - ולא בגלל שאנשים שם רעים, אלא פשוט משום שככה זה בכל מונופול בעולם. ואולם, חברת החשמל היא סופר מקצועית - ובאמת ובתמים, היא הפנימה ששוק החשמל יופרט ויילך. מבחינתם זו עובדה. הם מנהלים את המאבק שלהם מול המדינה רק בשאלה כמה המדינה תשלם כדי לשנות את המצב".

-יש להוציא מידי החברה את ניהול מערכת החשמל?

"חד משמעית, וזו סוגייה שהמדינה הייתה צריכה ליישם כבר מזמן. גם אם חברת החשמל תהיה המעולה שבמעולות, מי שמנהל את רשת ההולכה של ישראל צריך להיות מנותק מכל ארגון שמייצר חשמל. הרגולציה קובעת שההפעלה של תחנות הכוח היא בהתאם לשיקול כלכלי של יעילות התחנה וטיב הסכם הגז שלה, ומבחינה זו חברת החשמל היא חלק מהתחרות. לא יכול להיות שניהול המערכת יהיה בידיה".

"הגעתי להסכם גז שמאפשר לי לחיות"

למעשה, דליה אנרגיות התמודדה עם שני מונופולים - לרבות זה של השותפות במאגר הגז תמר. מונופול זה ידע למנף את החוזה שעליו חתם מול דליה למכירת גז ב-5 מיליארד דולר במשך 17 שנים, כדי להפעיל לחץ על הממשלה לאישור החוזים ללקוחותיו הפרטיים.

"מונופול הגז של תמר זמני, לפחות לפי פוטנציאל מרבצי הגז שאנו מתבשרים אודותיו", מגיב מאיר. "עובדת היותם מונופול לא השפיעה על המשא ומתן, מתוך הבנה שהם יעמדו תחת זכוכית מגדלת של כל עין אפשרית. לכן הם ניהלו אתנו משא ומתן כאילו יש להם מתחרים, ובסופו של דבר הגעתי להסכם שמאפשר לי לחיות".

-כלומר, התערבות הרגולטור בחוזי הגז, לרבות שלך, וקיצורם - היתה מיותרת?

"אם יהיה לי ספק גז מתחרה בעוד חמש שנים, שיגיש לי הצעה טובה - אני קם וזז. חייבת להיות תחרות בגז, כמו באנרגיה. אבל תמר הוא מונופול בעל כורחו, והממונה על ההגבלים העסקיים היה צריך להתערב - כשהשאלה היא בכמה להתערב ומתי".

-כמה הייתם רחוקים מכניסה של דלק לבעלות בתחנה?

"זה היה ממש גישוש אלמנטרי, כי מה שעמד ברקע היה החשש מאחזקה צולבת של ספק גז ביצרן חשמל. התשובה לשאלה זו אינה פשוטה. מצד אחד, יכולים לטעון שיש פוטנציאל לניגוד עניינים. מצד שני - המשק קטן, ואם אתה רוצה לפתח פרויקטים באמצעות הסקטור הפרטי, האפשרויות מוגבלות. לדעתי האישית, במשק כזה קטן, אם אתה רוצה שהסקטור הפרטי ישקיע - צריך לייצר רגולציה שלא תביא משקיע להמתין שבע שנים למימוש שלה".

למען האמת, גם דליה נהנתה מהרגולציה הלא מגובשת. למשל, במתווה המימוני "היצירתי" שהגתה, ולפיו הומר ההון העצמי שנדרשה להפקיד במסגרת רישיון יצור החשמל (20% משווי הפרויקט) - בהנפקת מניות בכורה למוסדיים.

"יש הבדל עצום בין מדינה שבונה רגולציה תוך כדי הקמת מיזמים, כשהמשמעות היא הטלת עלויות נוספות על היזם, לבין יזם שבמסגרת הרגולציה הקיימת מציע פתרון כזה או אחר, וכל מה שנותר לרגולטור לעשות זה לבדוק אם הפתרון לגיטימי או לא", מגיב מאיר. "אי אפשר היה להגיד דבר נגד מניות הבכורה - למעט העובדה שהפתרון הזה לא היה מוכר".

אז למה לא פניתם לפרה רולינג, שהיה חוסך מכם גם את העיכוב שנולד בעקבות המגבלות על השקעות צולבות של מוסדיים?

"זו שאלה של חוכמה בדיעבד, ויכול להיות שאם הייתי יודע שאתקל בהתנגדות, שלא לומר חשדנות, הייתי עושה פרה רולינג. לגבי המוסדיים, כל הזמן תוקפים אותם על כך שהם משקיעים את הכסף במקומות מסוכנים תוך פגיעה בעמיתים, ואילו פה יש השקעה בפרויקט לאומי, עם תשואה מובטחת ל-20 שנה, מעל מרווח של אג"ח ממשלתי".

"נתמודד על הפרטת תחנות חברת החשמל"

למזלם, השכילו בעלי המניות של דליה אנרגיות שלא לחכות להסכם המימון, וכבר במארס החלו בעבודות העפר והביסוס של תחנת הכוח. עד כה, הם השקיעו כ-5 מיליון יורו. זאת, כדי שלא לחרוג יתר על המידה מלוחות הזמנים שעליהם סיכמו עם אלסטום הצרפתית - קבלן ההקמה של הפרויקט.

"אף שהבעלים הם לא חלק מהקבוצות החזקות במשק, בסופו של יום, לאחר שבע שנים, הם הצליחו להגיע בנחישות ובניהול נכון לסגירה פיננסית, ואפילו להיות פורצי דרך בנושא דרך מימון ההון העצמי", משבח מאיר.

דליה אנרגיות כבר מכרה 15 מגה-וואט מכושר הייצור העתידי שלה לשני לקוחות מקרב התעשייה הקיבוצית, ומתכוונת למכור 30% מכושר ייצור החשמל שלה ללקוחות פרטיים. "יש בערך 5,000 מגה-וואט שנצרכים בידי לקוחות כבדים בתעו"ז (תעריפי עומס וזמן), לעומת 2,100 מגה-וואט שמתוכננים לקום בידי יצרנים פרטיים. כלומר, זהו שוק של קונים", מסביר מאיר. "ככל שאתקדם בבנייה, כך יהיה לי יותר קל לחתום על חוזים עם צרכנים פרטיים".

אלא שדליה אנרגיות לא מסתפקת בהקמת תחנת הכוח הראשונה, ומתעתדת להכפיל את כושר הייצור באתר בצפית ל-1,700 מגה-וואט, ואף להיכנס למיזמי ייצור אנרגיה נוספים - לאו דווקא בגז. "החזון של דליה הוא להיות חברת חשמל קטנה, ובמידה שמקטע הייצור של חברת החשמל יופרט, מבחינתנו זוהי בהחלט אופציה להתמודד על רכישה של תחנות כוח", מצהיר מאיר.

-כמה זמן תארך ההקמה של תחנת הכוח הפרטית הבאה?

"אני מפחד שזה ייקח אותו זמן, ויהיה רע אם לא יחול שינוי - מה עוד שלא תהיה יותר רשת ביטחון. מדינה אחרת שהיא אי אנרגטי וצריכה חשמל באופן כה חיוני, היתה דואגת ליזם לקרקע ולא מחכה שהוא ירוץ לחפש אותה בעצמו. מה עוד שאין כמעט קרקעות שניתנות לחיבור לצינור הגז ולקווי מתח עליון - למעט הקרקע שבאתרי חברת החשמל".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

יאיר לפידות

"ל-95% מהציבור אין מספיק הון עצמי כדי לרכוש דירה בישראל"

ראם רייזנר ומשפחתו

"עברנו לאחד המקומות היפים בארץ — ולרגע לא הסתכלנו לאחור"