בלי נאמנות - אין רווחיות

עוד לפני לנדאו היה מי שדאג למרווח שיווק שעשק את הנהגים - קוראים לו ליברמן

אבי בר-אלי
אבי בר-אלי
אבי בר-אלי
אבי בר-אלי

עם כל הכבוד לפתרונות הקוסמטיים של הגדלת קרטון חלב ב-10% והוזלת חומוס ב-20% עד הפסח - ההישג המהותי היחיד של המחאה הציבורית עד כה נרשם שלשום, עם תיקון העוול המתמשך של חברות הדלק בגביית הרכיב הקרוי "מרווח השיווק".

צמד המלים הזה רק נשמע מורכב. למעשה, הוא פשוט מאוד. לחברות הדלק הקמעוניות יש הוצאות הכרוכות ביבוא הדלק לישראל, אחסונו וניפוקו לצרכנים. משום שמחיר הבנזין מפוקח - הוא צריך לכסות את סל ההוצאות הזה, כדי שחברות הדלק לא יפסידו.

איך מחושב הסל הזה? ב-2002 קבע משרד התשתיות את בסיס מרווח השיווק הנהוג כיום, בהליך הזוי שזכה לביקורת חריפה פרי עטו של מבקר המדינה דאז, אליעזר גולדברג. המבקר מצא שמרווח השיווק חושב מבלי שחברות הדלק מסכימות למסור את נתוניהן, גובש בניגוד לעמדת יועצים מקצועיים ששכר משרד התשתיות עצמו - ונקבע לבסוף במעין "שקשוקה", שהניבה לחברות הדלק מתנה בסך 150 מיליון שקל מדי שנה, על חשבון כיסם של הנהגים.

אם לא די היה בכך, הרי שבמקום להצמיד את מרווח השיווק למדד המחירים לצרכן - הוצמד המרווח לסל אירופי לא ברור. סל זה זינק מאז ב-42% - בעוד שהמדד עלה מאז ב-16.5% בלבד.

על ההסדר השערורייתי הזה היה חתום ב-2002 שר התשתיות דאז, אביגדור ליברמן. אין זו הפעם הראשונה השנה שבה הקדנציה "המעניינת" של ליברמן במשרד התשתיות מוזכרת בהקשרים אקטואליים רגישים. כך, ליברמן היה זה שסיכל ב-2002 את ניסיונות מדינת ישראל להגדיל את חלקה ברווחי חברות הגז, ומנע את חקיקת החוק שהיה חוסך לנו השנה את מלחמות ששינסקי. ליברמן היה גם זה שהתעלם מחוות דעת כלכליות וממצבה של חברת החשמל, ואישר לוועד העובדים שלה להקים תחנת כוח פחמית נוספת באשקלון. ליברמן, כאמור, היה זה שאישר לחברות הדלק לגרוף לכיסן מאות מיליוני שקלים מציבור הנהגים הישראלי במשך כמעט תשע שנים.

בקדנציה הנוכחית שלו כבר בחר ליברמן בשכל להפקיד את המשבצת העוצמתית שבמשרד התשתיות בידי החבר הבכיר היחיד במפלגתו, ישראל ביתנו, שלא מזוהה עמו, עוזי לנדאו. כך, לנדאו הוא שפעל השנה לסיכול ניסיונות ממשלת ישראל להגדיל את חלקה ברווחי חברות הגז. לנדאו היה זה שדחף אשתקד לאישרורה של אותה תחנת כוח פחמית נוספת באשקלון בידי חברת החשמל - ואף ניסה במחטף לאשר לעובדיה שתי תחנות נוספות בגז. וכן, לנדאו היה גם זה שנמנע השבוע מלחתום על תיקון מרווח השיווק שגובות חברות הדלק מאז נקבע בידי מנהיג מפלגתו ב-2002, מחשש שהתיקון יפגע ברווחיותן של החברות.

האם זהו רק צירוף מקרים נדיר? האם ייתכן שליברמן ולנדאו פשוט חולקים אותה לוגיקה נסתרת לציבור, אך ברורה מאליה לשניהם? או שמא הידיים הם ידי לנדאו, אך הקול, קולו של פטרונו. שהרי בשביל מה צריך הבן אדם ללכלך את ידיו בקטטות מול שוכני אוהלים ברוטשילד, אם יש באמתחתו נסיך ליכוד צחור כפיים שנרתם לעבודה שחורה?

"אין כאן טייקונים"

"צריך לדאוג שלא נבצע מהלך אגרסיבי ודורסני", נימק השבוע לנדאו את התנגדותו להפחתת מרווח השיווק, בדיוק כפי שהזהיר ממהלך אגרסיבי ודורסני שבחלוקה מאוזנת יותר של רווחי חברות הגז לפני חצי שנה. "ביקשתי לקבל הבהרות כדי להבין מה יהיו השלכות ההחלטה על חברות הדלק הקטנות", הוסיף לנדאו במקום לדאוג לאזרח הקטן. "הרווחיות התפעולית של חברות הדלק היא רק 4%", הסביר לנדאו, כפי שהלין אשתקד שחברות הגז לא יוכלו לממן את קידוח תמר. "אני נמצא בפגישות שוטפות עם כל המגזרים למיניהם: בעלי התחנות וחברות הדלק" - תיאר עבור מי באמת כרויות אוזניו. "זה לא המקרה הסלולרי, אין כאן טייקונים", תירץ לנדאו מדוע אין מקום לאפקט כחלון בענף הדלק, ושכח מקיומם של צדיק בינו (פז), יצחק תשובה (דלק), דוד עזריאלי (סונול), דודי וייסמן (דור אלון) ואליעזר פישמן (טן).

באופן פלאי, התברך לנדאו במנגנון תדמיתי שאף כתם של שחיתות לא יכול להידבק בו, ואף אבן תקשורתית לא מסוגלת לסדוק. לנדאו באמת לא מושחת. זה פשוט גורלו הפוליטי אשר נכרך לפי שעה בעתידה של ישראל ביתנו. אל הליכוד הרי כבר לא יוכל לחזור. מאידך, מדוע שירצה בכלל לחזור לשם? שהרי ישראל ביתנו היא העתיד, ועם קצת עזרה מהיועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין, המתמהמה בגיבוש כתב האישום נגד ליברמן, היא גם תכבוש את מחנה הימין בבחירות הקרבות.

רק השבוע פורסם באוניברסיטת תל אביב סקר על דפוסי ההצבעה בקרב בני הנוער בישראל, שבו זכה ליברמן לשיעור התמיכה הגבוה ביותר מבין התלמידים במרוץ לראשות הממשלה. בזכות האינתיפאדה השלישית שעשויה לפרוץ בעוד שלושה שבועות, לנדאו עוד יכול לגמור את הקדנציה הבאה כשר חוץ. מי ידע שנאמנות יכולה להיות גם עסק משתלם?

אז נכון, הפחתת המרווח קיזזה רק 19 אגורות ממחיר הדלק. נכון, המיסוי המוטל על הדלק עדיין גובה 3.86 שקלים מכל ליטר נמכר. ונכון, הרווחיות של חברות הדלק שהן לא פז - תיפגע יותר. אבל הלקח העקרוני שנלמד שוב ושוב הוא שככל שיהיה תיקון כלכלי נדרש וזועק לשמים, ככל שתהיה מחאה ציבורית המונית וחזקה וככל שתעלה דרישה הגיונית לשינוי סדר העדיפויות החברתי-כלכלי - הכל טמון עדיין באנשים, ותמיד יהיו אלה בעלי השררה הפוליטית אשר יכריעו בהתאם לצרכים הפוליטיים שלהם ברגע הנתון. שהרי גם שר האוצר, יובל שטייניץ, נזעק החודש להגן בגופו על ציבור הנהגים - רק משום שבחודש שעבר הושפל כשחוייב להפחית את הבלו, ורק אז "נזכר" שלנדאו ממסמס לו את הפחתת מרווח השיווק כבר חודשים.

שינוי פוליטי מתחיל אולי ברחוב - אבל במדינה דמוקרטית הוא מתבצע בקלפי. הפגנת רבבות תצמיח המון בלונים כלכליים אסטרטגיים, שיתפוצצו בגשם הרקטות הראשון. בבוא היום, יידרשו האזרחים, בהם גם אנשי תקשורת מסוימים, להבחין בין אלה שמשרתים את הציבור לבין אלה שמחפשים היכן שירתת בצבא, ולברור בין אלה שבוחרים בנאמנות למדינתם, לבין אלה שנבחרים לפי נאמנותם.

אביגדור ליברמןצילום: תומר אפלבאום

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

עומסים בנתב"ג

מבחינת חברות התעופה, השאלה אם תגיעו ליעד עם המזוודה היא "בעדיפות אחרונה"

נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין

רוסיה הגיעה לחדלות פירעון — לראשונה מ-1918

כספומט ביטקוין ברומניה. רשתות בלוקצ'יין שיצליחו לשרוד את התקופה הנוכחית - ייתכן שיזכו בכל הקופה

המשבר בקריפטו נכנס לשלב הבא: מלחמת כל בכל

גילה פימה. "בשיא הקושי שלי ראיתי שאני יכולה להעלות חיוך למישהו אחר שקשה לו"

"לעבודה שלי יש סטיגמות, היא לא נחשקת. אבל לא אכפת לי מה חושבים"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אילו מניות עשויות לשרוד טלטלות קשות?

"שגר ושכח": האם יש מניה ששווה להשקיע בה ל-20 שנה?

ארוחה של מקדונלד'ס. המגמה הכללית של השמנה לא יכולה להיות מיוחסת רק להתנהגות של הפרט, אלא גם לסביבה שבה כולנו חיים

בשקט בשקט, העלימה מקדונלד'ס אופציה מהתפריט – והיא יודעת בדיוק למה