מכוניות השרד של המנהיגים: מהקאדילק של בן גוריון ועד למזראטי של ברלוסקוני

>> מה כבר צריכה מכונית של ראש הממשלה? עיצוב מרשים, ואולי גם מקום לשני דגלונים בחזית. כך לפחות היה במשך שנים ארוכות. אבל המכונית החדשה שיקבל בנימין נתניהו בשבועות הקרובים קצת יותר מתוחכמת. מדובר באאודי A8 משוריינת - לימוזינה מהודרת חסינה מירי מקלעים, רימוני יד ומטענים מאולתרים - אחת משש שתרכוש הממשלה ב-2.6 מיליון שקל כל אחת.

אף שגם כיום נוסע ראש הממשלה במכונית משוריינת, כמה מאביזרי הפאר במכונית החדשה עוררו ביקורת על ההוצאה הגדולה. ואולם סקירה של המכוניות שבהן נוסעים מנהיגים בעולם מגלה כי הבחירה של נתניהו שגרתית למדי - ממש "מאזדה 3" של ראשי ממשלה. גם בארגנטינה, אוסטריה, לטוויה ואפילו בסין נוסעים בכירי הממשל באאודי A8. ויש גם בחירות אחרות, מפתיעות יותר. יצאנו לבדוק במה נוהגים המנהיגים.

המלכותיות

>> מלכים וקיסרים אינם מסתפקים בעוד ב.מ.וו או אאודי משוריינות, ורוכשים מכוניות אצולה של אחד ממותגי היוקרה - רולס רויס, בנטלי או מייבאך. רולס רויס היא הבחירה של משפחות המלוכה בספרד, דנמרק והולנד; במלזיה משתמשים בבנטלי; ובתאילנד ובעומאן מעדיפים מייבאך.

לסולטן העומאני יש ארבע מכוניות מייבאך 62, לצד אוסף מכובד של מכוניות מתוצרת למבורגיני, אסטון מרטין, פרארי ואחרות. מלכת בריטניה אליזבת השנייה נוסעת בבנטלי שתוכננה במיוחד עבורה. המכונית, שמזכירה מונית לונדונית, נושאת בחזיתה את סמל בית המלוכה, וגובהה הרב מיועד לאפשר למלכה לעמוד בתוכה.

אבל יש רק מכונית אחת שיוצרה במיוחד עבור מלכים: בוגאטי רויאל, מכונית פאר יוצאת דופן שהוצגה ב-1927. אטורה בוגאטי, המייסד של חברת היוקרה, תיכנן מכונית באורך 6.4 מטרים, שנפח המנוע שלה הוא 12.7 ליטר. תא הנוסעים של המכונית דמה לקרון מגורים מהודר ברכבת - והמנוע שלה אכן שימש גם להנעת קטרים.

אלא שהמיתון הגדול הקשה על מכירת המכונית, ואף לא אחת משש המכוניות נמכרה לבני מלוכה. בשלב מסוים ביקש מלך רומניה לרכוש מכונית, אך בשל מלחמת העולם השנייה אי אפשר היה להעביר לו אותה.

בשל היותה נדירה כל כך, נהפכה הרויאל לאחת מהמכוניות היקרות בקרב אספני המכוניות. בפעם האחרונה שבה נמכרה המכוניות במכירה פומבית, ב-1990, היה מחירה 10 מיליון ליש"ט.

הפטריוטיות

>> מכונית שרד צריכה לייצג את המדינה, וכדאי שתהיה מתוצרתה. בארה"ב, בריטניה או גרמניה - המתהדרות ביצרניות רכבי יוקרה מקומיות - זה עניין פשוט למדי. אך כשאין תעשיית רכב נרחבת צריך למצוא פתרונות יצירתיים.

באיטליה, נוסעים הנשיא ג'ורג'ו נפוליטנו וראש הממשלה סילוויו ברלוסקוני במזראטי קווטרופורטה ספורטיבית; בצרפת נהנה הנשיא ניקולא סרקוזי מצי כלי רכב, הכולל מכוניות כמו פיז'ו 607 ורנו ואל-סטיס שכבר אינן מיוצרות.

יושבי הראש של המפלגה הקומוניסטית בבריה"מ נהגו לנסוע בזיל 41047, שנבנתה במיוחד עבורם ונראתה כמו חיקוי של לינקולן אמריקאית; כיום נוסעים מנהיגי רוסיה דמיטרי מדוודב וולדימיר פוטין במרצדס S קלאס, משוריינת.

קיסר יפן אקיהיטו מתנייע בטויוטה סנצ'ורי רויאל, שהותאמה בשבילו, ונשיא סין צ'ן שוי-ביין נהנה ממכונית מקומית בשם FAW Honqi HQE, שיוצרה בעבורו גם כן. נשיא ונצאולה הוגו צ'אווס נוסע במשפחתית קטנה בשם סנטאורו המיוצרת במדינתו - גרסה של המכונית האיראנית סמנד.

יש גם מנהיגים שיכולים לרכוש מכוניות מתוצרת מקומית, אבל מעדיפים זרות. ראש ממשלת שוודיה פרידריק ריינפלדט, נוסע במרצדס S קלאס - ולא בוולבו או בסאאב המקומיות (אם כי מלך שוודיה נוסע בוולבו); נשיא דרום קוריאה לי מיונג-באק מתנייד בב.מ.וו סדרה 7, ולא ביונדאי מפוארת. מנגד דווקא נשיאת קוסטה ריקה לאורה צ'ינצ'ילה בחרה ביונדאי אקווס כמכונית רשמית.

הישראליות

>> "לבן גוריון יש קאדילק, ולנו יש קדחת" - אלה היו מלותיו של שיר מחאה עממי בראשית שנות ה-50, אף שהקאדילק היתה שייכת דווקא למשה שרת. בן גוריון, כמו הנשיא חיים ויצמן, נסע דווקא בלינקולן. הנרי פורד השני, נשיא חברת פורד, העניק את המכוניות לשרי ישראל כחלק מעסקה של אספקת משאיות לצה"ל.

במשך שנות ה-50 הוחלפו המכוניות האמריקאיות בכאלה המיוצרות בישראל. אפרים אילין, מראשוני התעשיינים במדינה הצעירה, הרכיב מכוניות של קייזר-פרייזר האמריקאית - ובהן נסעו שועי המדינה.

הפטריוטיות הישראלית הפכה את קייזר-פרייזר למכונית השרד של שגרירי ישראל בעולם. דגמי הקייזר למיניהם הוחלפו בשנות ה-60 על ידי מכונית אמריקאית-ישראלית אחרת - סטודבייקר לארק - שהורכבה אף היא במפעלי אילין.

ייצור המכוניות במפעלי אילין נפסק בהדרגה בראשית שנות ה-70, ומנהיגי המדינה עברו לוולבו. הנימוק העיקרי לבחירה במכונית השוודית היה שהיא אינה גרמנית.

המנהיגים שמרו אמונים לוולבו עד לראשית העשור הנוכחי, עם דגמים כמו 740, S70 ו-S80, אף שראשי ממשלה ונשיאים צוידו בלימוזינות אמריקאיות כמו קאדילק (יצחק רבין נסע בשברולט קאפריס, דגם ששימש אז את המוניות הצהובות של ניו יורק).

רק במכרז השרים האחרון, שנערך ב-2008, זכתה לראשונה מכונית גרמנית - אאודי A6 - וכעת גם ראש הממשלה בנימין נתניהו יחל להתנייד במכונית שרד מתוצרת גרמנית.

הצנועות

>> למרבה ההפתעה, יש בעולם גם מנהיגים שאינם מסתנוורים מהמיגון והאבזור היוקרתי - ובוחרים לנסוע במכוניות המייצגות ערכים שבהם הם מאמינים, ואולי אף לשמש דוגמה לבני עמם.

כך למשל, הדאגה לאיכות הסביבה הביאה את נסיך מונקו, נשיא איסלנד, ראש ממשלת נורווגיה ומושל הונג קונג לבחור בלקסוס LS600h היברידית. הנסיך אלברט השני ממונקו מחזיק גם בטויוטה פריוס היברידית לנסיעות עירוניות, ובב.מ.וו סדרה 7 המונעת באמצעות מימן.

דוגמה מסוג אחר נותן נשיא בוליוויה, איוו מוראלס, שנוהג בטויוטה קורולה פשוטה. בלוב שומרים למזכרת את החיפושית של פולקסווגן, שבה נסע מועמר קדאפי בימי המהפכה שהעלתה אותו לשלטון.

הפתוחות

>> לא תמיד היו ראשי מדינות מוגנים מאחורי לוחות פלדה וזכוכיות מחוסמות. בעבר הלא מאוד רחוק היו המנהיגים משתתפים במצעדים כשהם יושבים (או עומדים) במכוניות פתוחות ומנופפים לקהל - מעין גרסה ניידת של מרפסת הארמון. הלימוזינות הגדולות והפתוחות האלה שימשו בעיקר מנהיגים פאשיסטים, וכבר כמעט שלא קיימות כיום.

היטלר ובכירי הממשל הנאצי נסעו במצעדים במרצדס 770 שחורה, ובאיטליה העדיף בניטו מוסולוני את הלנצ'יה אסטורה. אבל גם מלכי בריטניה נופפו לקהל ממכוניות פתוחות - במקרה שלהם היו אלה רולס רויס.

מכוניות המצעדים עברו מן העולם כמעט לגמרי לאחר ההתנקשות בנשיא ארה"ב ג'ון קנדי, עת נסע עם אשתו בלינקולן פתוחה ברחובות דאלאס. אחד המנהיגים היחידים בעולם שמקפיד עדיין להופיע בפני קהל כשהוא יושב במכונית הוא האפיפיור - ובוותיקן מצאו פתרון מקורי כדי להגן עליו כשהוא עושה זאת: רכב שטח מדגם מרצדס M קלאס, שחלקו העליון מוגבה ומוקף זכוכית חסינת כדורים. כך נוצרת מעין תיבת תצוגה גדולה שבה יושב האפיפיור ונראה לקהל.

המשוריינות

>> אם שאלתם את עצמכם מדוע צריך בנימין נתניהו שש מכוניות חדשות, התשובה היא זו: כמה מהן ייסעו יחד בשיירה, כדי להקשות על זיהוי המכונית שבתוכה יושב ראש הממשלה.

לשלוש יצרניות רכבי היוקרה הגדולות בגרמניה - מרצדס, ב.מ.וו ואאודי - יש מחלקות מיוחדות המייצרות מכוניות משוריינות, המבוססות על מכוניות נוסעים ורכבי שטח מתוצרתן. המכוניות מוצעות בשלוש רמות הגנה: B4, המגנה מפני אקדחים, ומיועדת בעיקר לאנשים אמידים במדינות שבהן מתרחשים מעשי שוד מזוינים ברמזורים; B6 עם רמת מיגון כבדה יותר, ו-B7 - המספקת הגנה מפני כדורי מקלעים ורימונים, ובמקרים מסוימים גם מפני מיקוש.

בישראל נוהג גם הרמטכ"ל במכונית משוריינת, מדגם ב.מ.וו סדרה 7. עם זאת, החוק מתיר למכור מכוניות משוריינות רק לגופים הפועלים מטעם המדינה.

לדברי ישראל בן-חיים, מנכ"ל קמור, יבואנית ב.מ.וו, במשרד לביטחון פנים החליטו, במידה רבה של צדק, לאסור על מכירה ללקוחות פרטיים. "כמה מהאנשים שקנו מכוניות כאלה היו עבריינים, ובמשטרה שמו לב שככל שרמת המיגון שלהם עולה - כך עולה גם עוצמת האש, והאזרחים נתונים בסכנה", הוא מסביר.

מדוע רק הדגמים היקרים והגדולים זוכים למיגון? בן-חיים מסביר כי רוב הלקוחות הם אנשים עשירים מאוד או חשובים מאוד - אבל הסיבה העיקרית היא שקל יותר למגן מכוניות גדולות. "המיגון שוקל הרבה", אומר בן-חיים, "ולכן המכונית זקוקה למנוע גדול. למעשה, זה לא תענוג גדול לנסוע במכונית. בגלל המשקל (שלושה טונות), המתלים נוקשים והנסיעה פחות נוחה".

במכונית המשוריינת המפורסמת בעולם נוסע נשיא ארה"ב ברק אובמה. בארה"ב מקובל שכל נשיא נבחר זוכה ללימוזינה משלו. המכונית, המכונה קדילאק 1, מאופיינת ברמת מיגון גבוהה (אפילו הצמיגים שלה משוריינים), מערכת לסינון אוויר במקרה של התקפה כימית, ומערכת כריזה שבה יכול הנשיא לדבר מבלי לצאת.

אבל מסתבר שלא תמיד צריך מכונית משוריינת כדי להציל את חיי המנהיגים. מכונית הסאלון הצרפתית סיטרואן DS זכתה לשבחים מנשיא צרפת לשעבר שארל דה-גול, לאחר שסייעה לו להימלט מניסיון התנקשות. המתלים הפניאומאטיים שלה איפשרו לה לנסוע במהירות גבוהה גם עם שני צמיגים מנוקבים - ולהרחיק את דה-גול מסכנה.