"ישראל מפגרת אחרי המדינות המפותחות - הפקקים הכי גרועים ב-OECD"

הארגון קבע כי תשתיות התחבורה בישראל מפגרות משמעותית ביחס למדינות ה-OECD - וכי רמתן הנוכחית אינה תואמת את הביקושים הגוברים

אסנת ניר
אסנת ניר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נתיב תחבורה ציבורית בכביש החוף
פקקים בכביש החוף. עומסי התנועה משפיעים על איכות החייםצילום: אבישג שאר-ישוב

השקעה ממשלתית מאסיבית בתחבורה הציבורית, יישום אגרות גודש בכניסה לערים בשעות העומס ומעבר למודל רשויות מטרופוליניות - אלו הפתרונות ההכרחיים העיקריים שעליהם ממליץ דו"ח ה-OECD לשיקום הכלכלה בישראל.

הדו"ח קובע כי תשתיות התחבורה בישראל מפגרות משמעותית ביחס למדינות ה-OECD. רמתן הנוכחית אינה תואמת את הביקושים הגוברים, בהתאם לכלכלה המתפתחת והגידול באוכלוסיה, שמביאים לגידול במספר המכוניות בכבישים. גם ההשקעה בתשתיות הכבישים והתחבורה הציבורית נמוכה בהרבה מהממוצע ב-OECD. התוצאה, לפי הדו"ח, היא שישראל היא אחת מהמדינות הגרועות ביותר במדד הגודש בכבישים מבין מדינות ה-OECD. לפי מדד Tomtom, ישראל ממוקמת בין ארבע המדינות הפקוקות ביותר, מה שמשליך באופן שלילי ומשמעותי על אורח החיים בה.

הדו"ח מציין כי ההשקעה בתחבורה הציבורית אמנם עלתה בשנים האחרונות, הודות לפרויקטים להסעת המונים שקודמו כמו הרכבת הקלה בירושלים ותל אביב - אך עם זאת, הפער בתשתיות נותר גבוה. המלצת מנסחי הדו"ח היא ליישם גביית אגרות גודש, ספציפית במטרופולין תל אביב, כפתרון מיידי יותר להפחתת הגודש (לעומת פיתוח תשתיות תחבורה ציבורית הנחוץ גם כן), שיהווה גם אמצעי למימון שיפור שירות התחבורה הציבורית לכלל הציבור.

מנסחי הדו"ח מדגישים את הצורך בהפחתת הפקקים גם כדי לשפר את בריאות הציבור וזיהום האוויר הנרחב המתרחש כתוצאה מהם. הפתרון שמדבר על גביית תשלום בכניסה למטרופולין תל אביב, נמצא בתכניות העבודה של משרד האוצר כבר למעלה משנתיים והיה אמור להיכלל בעבר בחוק ההסדרים.

מסוף אוטובוסים. לחברות אין קשר לכתבה
מסוף אוטובוסים. לחברות אין קשר לכתבהצילום: עופר וקנין

מודל שגובש במשרד ועיקרו פורסם ב-TheMarker לפני כשנה, דיבר על מחירים הדומים לעלויות הנסיעה בכביש 6, על פי טבעות תשלום בכניסה לעיר. הממשלה התפרקה זמן קצר לאחר מכן, ולכן התכנית לא קודמה. שר האוצר הנוכחי, ישראל כ"ץ, הביע בתקופתו כשר תחבורה, התנגדות נחרצת לרעיון, כך שהמודל אינו צפוי להיות מיושם ככל הנראה בעתיד הקרוב בישראל. בדו"ח ה-OECD הנוכחי מציין כי בערים בהן יושם הפתרון כלונדון ומילאנו, ניכרו תוצאות של הפחתת הגודש בכבישים.

המלצה נוספת העולה בדו"ח כפתרון למאבק במשבר התחבורתי בישראל, מתייחסת להכרח ביישום מודל הרשויות המטרופוליניות, שישפר את התיאום בין משרד התחבורה לרשויות המקומיות. המהלך מצריך העברת חלק מהסמכויות שכיום מצויות בידי משרד התחבורה לרשויות תחתיו.

עם זאת, מכיוון שפרויקטים תחבורתיים רבים בין ערים דורשים את הסכמת הרשויות המקומיות שהם עוברים בתחומן, יש עיכובים משמעותיים פעמים רבות. כל עיר מתמקדת בצרכיה המקומיים, ללא ראייה כוללת אזורית. רשויות מטרופוליניות, לפי הדו"ח, יאזנו בין הצרכים המקומיים לאזוריים.

הניסיון במדינות אחרות הראה כי תיאום טוב יותר הוא בעל השפעה משמעותית על הצמיחה ורמת החיים במדינה. משרד התחבורה הצהיר בפני TheMarker לפני כחודש שיפעל לקדם פתרון זה, שמצוי על שולחן תכניות הממשלה מזה כ-15 שנה.

הדו"ח מדגיש כי שיפור התחבורה הציבורית והתיאום בין הרשויות לממשלה בפרויקטי תשתית יתרמו ליכולת ההתניידות, וכי הם משמעותיים לחיבור אוכלוסיות חלשות יותר להזדמנויות תעסוקה, ולצמצום פערים סוציו-אקונומיים.

בדו"ח מציינים מהלכים נוספים, בנוסף לאגרות גודש, ההכרחיים לשיפור אורח החיים, צמצום הפקקים וזיהום האויר החמור, שמתקיימים בחלק מהמדינות המפותחות ב-OECD וטרם יושם בישראל: מס פחמן והעלאת מחירי החנייה בערים (כחול לבן). אלו מאפשרים לשקף במיסוי את הוצאות השימוש בפועל במכוניות.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום