עיכוב בכל חודש: נת"ע דוחה שוב את מכרז הענק לקווי הרכבת הקלה בגוש דן

הדחייה הקודמת של המכרז, שמסתכם ב-15 מיליארד שקל, התרחשה ביוני ■ סיבת הדחייה, ככל הנראה, היא היענות לבקשת חלק מהקבוצות המתמודדות

אסנת ניר
אסנת ניר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
צילום: אייל טואג

חברת נתיבי תחבורה עירוניים (נת"ע) הודיעה שהיא דוחה שוב את מכרז הענק לביצוע הקו הירוק והקו הסגול של הרכבת הקלה בגוש דן. הדחייה מצטרפת לשורה של דחיות ועיכובים שכבר התרחשו במכרז הענק, שמסתכם ב-15 מיליארד שקל.

המכרז נמצא לקראת שלב הגשת ההצעות שתוכננה להתקיים בסוף החודש, לאחר שכבר נדחתה במספר חודשים. כעת תדחה הגשת ההצעות עד סוף אוגוסט. סיבת הדחייה, ככל הנראה, היא היענות לבקשת חלק מהקבוצות המתמודדות. 

התסריט הגרוע ביותר עבור נת"ע, שהיא החברה הממשלתית שאחראית על הרכבות הקלות, הוא מיעוט הגשת הצעות, כפי שהיה במכרז הרכבת הקלה בירושלים, שם הוגשו לפני כשנה הצעות של שתי קבוצות בלבד. מיעוט מתמודדות מצמצם את יכולת התחרותיות של הקבוצות.

הדחייה הקודמת התרחשה ביוני, אז נדחה המכרז בחודש. בתשובה לפניית TheMarker, נימקה אז נת"ע את הדחייה בבקשה של המתמודדות, לצד "זמן קורונה שנלקח בחשבון". זאת, על אף שלמשבר הקורונה לא צריכות להיות השלכות ישירות על קצב התקדמות המכרז, לטענת גורמים הבקיאים במכרז. בעיה מהותית לא פחות עבור נת"ע היא העיכובים בעבודות התשתית התחתונות, שעלולים לעכב את כל העבודות במכרז. לאלה מצטרפים כשלים ועיכובים משמעותיים אף יותר בהקמת הקו האדום.

לשלב המיון המוקדם למכרז ניגשו בפברואר 2019 שש קבוצות בינלאומיות - בהן CRRC הסינית עם שיכון ובינוי ואגד; אלסטום, אלקטרה, ג'ון לינג ודן; סימנס הגרמנית, מנרב, אלייד ופז; CREC הסינית עם בומברדייה הקנדית ושפיר הנדסה עם CAF. המכרז כולל תכנון, ביצוע ותחזוקה של המערכות והקרונות בקו הירוק ובקו הסגול, בשיטת PPP (מימון פרטי וציבורי).

העדר הובלה מצד משרד התחבורה

ריבוי הדחיות והחריגות בפרויקטים מעלה שאלות בנוגע להעדר פעולות מצד הרגולטורים הממשלתיים בשנים האחרונות, ובראשם משרד התחבורה. מנגנון הפיקוח והבקרה של משרד התחבורה למעשה כשל, והמשרד נהנה במשך שנים ממעמד של גוף שאינו משמש רגולטור מוביל לפרויקטים התחבורתיים הגדולים והחשובים, ולפיכך אינו נושא באחריות לעיכובים והסתבכויות עם קבלנים.

גם הפעם, משרד התחבורה אינו מביע עמדה. הבעיה העמוקה והמוכרת של העדר הובלה ולקיחת אחריות על פרויקטים תחבורתיים מרכזיים ועתירי תקציב אמנם התמתנה בתקופת שר התחבורה הקודם, בצלאל סמוטריץ', אבל איפיינה את המשרד בעשור האחרון. את הוואקום הניהולי הזה מילאו גופים ממשלתיים אחרים - החשב הכללי ואגף תקציבים במשרד האוצר, וכן חברות בקרה וניהול פרטיות. 

גוף בקרה נוסף שאינו ממלא את תפקידו הוא חברת הבקרה אג'יס, שמגישה דו"חות מדי חודש למשרד האוצר בנוגע להתקדמות הפרויקט, והעומד בראשה יושב גם בוועדת ההיגוי שמורכבת מנציגי החברה והממשלה. דו"חות אלה כוללים מידע על קצב ההתקדמות, עמידה בלוחות הזמנים, תשלום חשבונות וחסמים וסיכונים הקיימים בו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker