יותר מדי עובדים, לא מספיק תשתיות: הנמלים בישראל לא מוכנים לתחרות

מבקר המדינה מתריע: "ללא נקיטת צעדים משמעותיים, עולה חשש לאיתנות הפיננסית של הנמלים" ■ שוק נמלי הים בישראל עובר שינויים דרמטיים ב-15 השנים האחרונות, ששיאם צפוי ב-2021, כשייפתחו לפעילות שני נמלים חדשים שיופעלו על ידי חברות פרטיות זרות

אסנת ניר
אסנת ניר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים1
נמל אשדוד, בשנה שעברה
נמל אשדוד, בשנה שעברהצילום: אילן אסייג
אסנת ניר
אסנת ניר

"לצד קידום הקמת הנמלים החדשים, משרדי התחבורה והאוצר, חברת נמלי ישראל (חנ"י), רשות הספנות (רספ"ן) והנהלותיהן של חברות נמלי חיפה ואשדוד לא השכילו לקדם את הנמלים הקיימים בתחומים חיוניים להמשך תפקודם, ובעיקר התאמת התשתיות הנמליות והתאמת כוח האדם לקראת מועד תחילת פעילותם של הנמלים החדשים ב-2021". כך קובע מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדו"ח הביקורת שמפרסם היום (ב') משרדו. הדו"ח נערך על ידי החטיבה הכלכלית במשרד, ועוסק בהכנת נמלי הים לתחרות.

שוק הנמלים בישראל עובר שינויים דרמטיים זה 15 שנה, ששיאם צפוי להתרחש ב-2021, כאשר ייפתחו לפעילות שני נמלים חדשים - נמל הדרום ונמל מפרץ חיפה - שיופעלו על ידי חברות פרטיות זרות. משרדי התחבורה והאוצר והחברה הממשלתית נמלי ישראל הם האחראים על קידום המהלכים המקיפים, שתכליתם המוצהרת היא "מילוי צורכי המשק הנמלי לתת שירות בתחום המכולות גם לאוניות הגדולות ביותר הצפויות לפקוד את הארץ, שיתוף המגזר הפרטי בעלויות, קידום התחרות בענף הנמלים, וייעול השירות לגורמי הספנות השונים".

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן
מבקר המדינה, מתניהו אנגלמןצילום: אוהד צויגנברג

כיום פועלים בישראל ארבע נמלים, שדרכם נכנסים כ-98% מסחר החוץ של ישראל. הנמלים חיפה ואשדוד הם המרכזיים בהם: דרכם עוברים כ-90% מהמטענים, כך שהתלות בהם גבוהה. מדובר בחברות ממשלתיות הצפויות לעבור הפרטה. לצידם פועלים גם נמל אילת ונמל מספנות ישראל, המופעלים על ידי חברות פרטיות.

"לא קודמה תוכנית או מהלך משמעותי"

המבקר מציין כי להיעדרה של תחרות בענף הנמלים יש השלכות כלכליות כבדות למשק, שנאמדות בכמיליארד שקל בשנה, על פי הערכות עבר של משרד האוצר. המבקר מתריע ממצב שבו הנמלים הקיימים לא יהיו ערוכים לתחרות כשהנמלים החדשים יחלו לפעול ב-2021. זאת, בשל העיכובים בהשלמת תוכניות אסטרטגיות ועסקיות של חברות הנמל הממשלתיות הקיימות - אשדוד וחיפה. תוכניות אלה אמורות לכלול צעדים כמו צמצום כוח אדם והכנת תשתיות, לצורך התמודדות עם תנאי השוק המשתנים לקראת התחרות, כמו צמצום כוח אדם והכנת תשתיות.

"ללא נקיטת צעדים משמעותיים, עולה חשש לאיתנותן הפיננסית של חברות הנמל הקיימות", כותב המבקר, "ולפיכך יש ספק אם תתקיים בסופו של דבר תחרות אמיתית בין הנמלים השונים, ואם יושגו החיסכון בעלויות והשיפור ביעילות בענף הנמלים, שהיו מלכתחילה תכליתה העיקרית של הקמת הנמלים החדשים".

בדו"ח נכתב: "כדי להבטיח ששוק הנמלים יהיה תחרותי בכל מגזרי המטענים הקיימים, למול מפעילי הנמל החדשים שלהם יתרון בתחום המכולות, ראוי שהגורמים הרלוונטיים - הנמלים הקיימים, חנ"י, משרד התחבורה ומשרד האוצר - יוודאו שנעשות ההתאמות הנדרשות בנמלים הקיימים. ההתאמות הנדרשות לבחינה הינם בשני תחומים עיקריים: התאמת כוח אדם והתאמת תשתיות וציוד. התאמת כוח האדם - לשם צמצום הוצאות השכר ושיפור יעילותם של העובדים הנותרים, והתאמת התשתיות והציוד - כדי לאפשר לנמלים לתת שירות לכל סוגי האוניות הצפויים לפקוד את נמלי הארץ... ביצוע ההתאמות הנדרשות מגורמים אלו טעון שיפור".

נמל חיפה
נמל חיפהצילום: רמי שלוש

לצד ביקורת על משרד התחבורה וחברת נמלי ישראל, המבקר מותח גם ביקורת ספציפית על כל אחת מחברות הנמל הממשלתיות. בנוגע לנמל חיפה מציין המבקר כי לא קודמה תוכנית ארוכת טווח או מהלך משמעותי לצורך היערכות לתחרות ב-2016-2013 - לא בשיפור התשתיות ולא בייעול כוח האדם. רק ב-2016 התחילה החברה לבחון תוכנית אסטרטגית לקראת התחרות הצפויה, אך החברה לא פירטה מאז מה היא כוללת. המבקר מציין לחיוב פעולות כמו ייעול מסוים ב-2018-2017 בכוח האדם, העמקת תעלת הכניסה לנמל והכשרת נמלי הקישון,. ואולם לדבריו, "פעולות אלו לא היו תוצאה של תוכנית כוללת הנגזרת מתכנית אסטרטגית ארוכת טווח". כל אלה, לדבריו, מונעים מהחברה להיות ערוכה לתחרות ב-2021.

משרד המבקר מציין בדו"ח כי הוא רואה בחיוב את הפעולות שנקטה הנהלת נמל אשדוד ב-2018-2017, אך העיכוב בהכנת התוכנית האסטרטגית ובאימוץ החלופה לפיתוח תשתיות הנמל "עלול להביא לכך שבמועד תחילת פעולתם של הנמלים החדשים, נמל אשדוד לא יהיה ערוך לתחרות" מעיר המבקר.

"חברות הנמל נמצאות בסיכון"

בנוגע לנמלי אשדוד וחיפה מעיר המבקר כי היעדר הסכמה על מכסת הפורשים עלול להביא לכך שלא תבוצע פרישה בהיקף שיאפשר לחברות להיות איתנות פיננסית: "הסכם העקרונות שחתמה נמל חיפה מבוסס על פרישה מרצון של עובדי דור א', ובשילוב ניתנה הגנה מפיטורים למשך עשר שנים מתחילת פעילותם של הנמלים החדשים. הדבר עלול לחשוף את החברה לסיכון של אי-מימוש הפרישה, וממילא בחוסר יכולת של החברה להתייעל כנדרש, ולהביא לכך שתזרים המזומנים שלה בשנים 2034-2020 יהיה שלילי".

המבקר ממליץ לבחון הכנסה של מכסות מוסכמות של עובדים שיפרשו לתוך הסכמי התייעלות בחברות ממשלתיות: "אין הכוונה לכפות פיטורי עובדים באופן חד-צדדי, אלא שהיה על חברת נמל חיפה והגורמים שניהלו את המשא ומתן - משרד התחבורה ומשרד האוצר - לנסות ולהגיע עם העובדים להסכמות שיבטיחו את ההתייעלות הנחוצה" מבהיר המבקר.

בנוגע לנמל אשדוד נמצא כי משרדי התחבורה והאוצר וחברת נמל אשדוד טרם סיכמו את תוכנית ההתייעלות בכוח האדם הנדרשת לצורך ההיערכות לתחרות: "ללא התייעלות זו צפויים לנמל אשדוד בשנים 2028-2022 הפסדים של מאות מיליוני שקל, וצפויה פגיעה באיתנותה הפיננסית של החברה וביכולתה להתחרות".

נמל חיפה החדש, פרויקט של SIPG הסינית
נמל חיפה החדש, פרויקט של SIPG הסיניתצילום: הדמיה: סטודיו HUE CD

בתוכנית האב של חנ"י, בתחזיות של רספ"ן ובתחזיות משרד האוצר צוין כי אוניות גדולות יתפסו נתח שוק משמעותי יותר ויותר בתובלה הימית העולמית. למרות תחזיות אלו, טרם הוחלט להתאים את תשתיות נמל חיפה כך שיוכלו להכיל אוניות מכולה גדולות, ונראה שהפיתוח עלול להידחות אף לשנת 2033. "על הנהלת נמל חיפה לוודא שהחלטתה שלא להתאים את תשתיות הנמל לקליטת אוניות מכולה גדולות כבר במועד פתיחת התחרות, לא תביא לכך שהנמל ייאבד לקוחות שיעדיפו לקבל שירות מנמל שמסוגל לטפל בכל סוגי האוניות שלהם. לקוחות שאבדו בדרך זו עלולים שלא לשוב שנים רבות, ובכך עלולים להיגרם פגיעה כלכלית ואובדן הכנסות לאורך שנים", קובע המבקר.

הדו"ח מתריע מפני היווצרות של מונופול אזורי בתחום ההובלה במכולות באזור אשדוד, בזמן שהנמל נערך תשתיתית לקליטת אוניות גדולות. המבקר מזהיר כי "קיים ספק ממשי אם התאמת תשתיותיו תושלם במועד".

מתבססים על נתונים מ-2006

המבקר מתייחס גם לחנ"י הממשלתית - שמפתחת ומשכללת את נמלי הים המסחריים בחיפה, באשדוד ובאילת ומופקדת על הקמת הנמלים החדשים. הוא קובע כי פעולותיה לפיתוח נמלי הים, ובמיוחד הפעולות שננקטו לאחר ההתפתחויות ב-2013 ואילך, נעשו בשעה שבתוכנית האב נתונים ותחזיות שאינם מעודכנים, ונכונים למועד גיבושה ב-2006. המבקר קורא לחנ"י לעדכן בהקדם את תוכנית האב, ואת התחזיות והנחות היסוד שהיא התבססה עליהן.

בין השינויים המשמעותיים שעברו על ענף הספנות בעשור האחרון, ולא נלקחים בחשבון בתכניות הפיתוח לנמלים הקיימים, ניתן למנות את המעבר להובלה באוניות גדולות. בעשור האחרון, מספר המכולות בנמלים הקיימים היה נמוך בכמחצית מן הגידול השנתי הממוצע שנחזה בתוכנית האב מ-2006.

עוד מצא המבקר כי החל ב-2010 פחת משמעותית היקף ההשקעה בנמלים הקיימים. מכ-250 מיליון שקל בשנה ב-2010-2005, לכ-32 מיליון שקל ב-2018-2011.

נמל חיפה: "מודים על ההערות"

מחברת נמלי ישראל נמסר בתגובה: "הרפורמה בנמלים ויצירת תחרות בענף מתקדמות בצעדי ענק. חנ"י מחויבת להמשיך ולקדמן לטובת המשק והציבור בישראל.

בעשור האחרון ביצענו השקעה מסיבית בנמלי חיפה ואשדוד, כשהקמנו עבור כל אחד מהם את נמל הכרמל ונמל היובל בהשקעה של כמיליארד שקל כל אחד. מדובר בנקודת פתיחה משמעותית לתחרות, עבור הנמלים הקיימים. כחלק מהרפורמה, האחריות על המשך ההשקעה בפיתוח היא של הנמלים עצמם, במקביל לפעולות שמבצעת חנ"י גם כיום לשדרוג ושיפוץ מתקני הנמלים הקיימים. פעולות אלה נעשות במקביל לפיתוח הנמלים החדשים".

מנמל חיפה נמסר בתגובה: "הדירקטוריון וההנהלה של חברת נמל חיפה הצליחו להביא לחתימה של כל הגורמים בנמל ומחוצה לו על הסכם רפורמה מקיף, הכולל תוכנית להעמקת הנמל, הסכמה לפרישת עובדים, ארבעה הסכמי התייעלות והסכם להפרטה מלאה של נמל חיפה למשקיע אסטרטגי פרטי. ההסכם נחתם ב-26.1.2020.

"הסכמים אלו מהווים את לב ליבה של התוכנית האסטרטגית שהוצגה ואושרה על ידי הדירקטוריון. החתימה על הסכמי הרפורמה ואישור ההפרטה הם הישגים משמעותיים ודרמטיים השמים את נמל חיפה כמוביל בהכנה לתחרות. אנו מודים למבקר המדינה על הבחנתו בהישגים אלו המשתקפים גם בהתנהלות של נמל חיפה במשבר הקורונה והפיכתו לשער מרכזי לישראל. אנו מודים למבקר על הערותיו, שחלקן כבר יושמו, ובשאר נטפל במהלך התקופה הקרובה".

מנמל אשדוד נמסר בתגובה: ״בדו״ח מציין מבקר המדינה את נמל אשדוד לחיוב, בשל ההיערכות לקראת פתיחת התחרות. החברה עוסקת באופן עקבי בקידום תוכניותיה האסטרטגיות. כחלק משיפור המוכנות לתחרות, אישר הדירקטוריון בשנה האחרונה תקציב השקעות בתשתית בסך 2.4 מיליארד שקל. התקציב כולל את שידרוג רציף 21 כחלק מהכנת הנמל לתחרות, והתאמתו לקליטת אוניות מכולה גדולות, וכן הקמת מסוע גרעינים ברציף זה. פרויקט זה נמצא בעיצומו וצפוי לעבור לשלב הביצוע בחודש הבא״.

״חשוב לציין כי החברה הביאה לחתימה על הסכם קיבוצי המסדיר את מעבר עובדי מחלקת הים של נמל אשדוד אל החברה הקולטת שבבעלות חברת נמלי ישראל. לאור התוצאות הטובות, דירקטוריון החברה אישר העברת דיבידנד למדינה בסך 100 מיליון שקל בגין השנים 2016-2018.

ממשרד התחבורה נמסר: "בעת פתיחת התחרות יעמדו כל הנמלים בישראל ביכולת לקלוט אוניות הפוקדות את אגן הים התיכון. הפעולות הנוספות יצטרכו להתבצע כדי להביא למצב תחרותי בעתיד הרחוק יותר ולא במועד פתיחת התחרות. המשרד חולק מקצועית-עובדתית על אמירות רבות בדו"ח ואף ניסה לשקף את הדברים בצורתם הנכונה".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker