תחבורה ציבורית תחת קורונה: להמשיך בצמצום הפעילות או לבטל לגמרי?

משבר הקורונה הוביל את ישראל לצעד מחמיר ביחס לעולם ולצמצום פעילות התחבורה הציבורית באופן משמעותי ■ האם יש להרחיב את המהלך לכלל התחבורה הציבורית ולבטלה לגמרי? ■ מה נעשה בעולם ומה ההשלכות הכלכליות של ההחלטות העתידיות

אסנת ניר
אסנת ניר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
חיטוי תחנת אוטובוס
חיטוי תחנת אוטובוסצילום: גיל כהן מגן

בכל הנוגע להתמודדות עם משבר הקורונה, בתחום התחבורה הציבורית ישראל מקדימה את מרבית העולם ונחשבת למחמירה יותר. המערכת פועלת במתכונת מצומצמת של 20% פחות בהיקף קווי האוטובוס והרכבת, כשמדי יום נעשית בחינה מחודשת להמשך צמצום פעילותה. כלי התחבורה הציבוריים, על חלליהם הסגורים, משמשים כמקור הדבקה משמעותי לנגיף הקורונה האחראי למגפה העולמית.

לסגירת התחבורה הציבורית, במלואה או בחלקה, יש יתרונות אסטרטגיים לטיפול במשבר: כאיתות לציבור להישאר בבתים, כאמצעי לאכיפת סגר והגבלה משמעותית של ההתניידות. זאת, מבלי להשתמש באמצעי אכיפה פולשניים לפרטיות כמעקב וללא צורך בכוח משטרתי.

ההחלטה הדרמטית שהתקבלה ביום שלישי השבוע, לביטול קווים בין-עירוניים רבים והפסקת הפעילות בסופי שבוע ולאחר 20:00 בערב, השלכות רציניות בהיבט הכלכלי והבריאותי על הנוסעים, חברות התחבורה הציבורית, הנהגים, המשק וכלל הציבור. החל בשני הקרוב, תופחת התדירות אף יותר והקווים העירוניים בכל הארץ יירדו לשתי נסיעות בשעה לכל היותר.

אוטובוס בימי קורונה
אוטובוס בימי קורונהצילום: מוטי מילרוד

האם ההחלטה לצמצם את שירותי התחבורה הציבורית נכונה והאם יש מקום לשקול ביטול מוחלט של האוטובוסים והרכבות? סביב השאלה קיימת מחלוקת בענף ובקרב מומחים.

"צריך לוודא שלא יוצרים מלכודת"

"כל עוד המשק ממשיך לעבוד, צריך לשמור על תחבורה ציבורית בהיקף כלשהו" אומר גורם בכיר בענף האוטובוסים. "לצד זאת, אם מספקים תחבורה ציבורית צריך לוודא שאינה יוצרת מלכודת שמגבירה את ההתקהלות והצפיפות".

המציאות הנוכחית מנוגדת לכל הגישות של מומחי התחבורה וגורמי המקצוע בממשלה עד כה, שדיברו על עידוד נסיעה באמצעי תחבורה רבי קיבולת, לעומת שימוש ברכב פרטי: "המציאות מאלצת אותנו לפעול במהופך ביחס לגישת יעילות התחבורה", אומרת ד"ר גלית כהן בלנקשטיין, מרצה בכירה במחלקה לגיאוגרפיה ובבית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית. 

עוד הוסיפה כי "כעת האמצעים הדרושים הם צמצום התנועה באמצעים המוניים. מטרתנו היא למנוע התניידות באוטובוסים וקארפולים, לא לרכז אנשים באמצעי תחבורה רבי קיבולת או בכלל, וכך גם להפחית את אפקטיביות התחבורה הציבורית. כשמפסיקים את התחבורה הציבורית - מדובר בסיבוב הגלגל לאחור - לאותת לאנשים - תישארו בבית, אל תגיעו".

חיטוי תחנת אוטובוס בצפת
חיטוי תחנת אוטובוס בצפתצילום: עיריית צפת

ואולם יש הטוענים שדווקא צריך להרחיב את פעילות התחבורה הציבורית. לפי ארגון צרכני התחבורה הציבורית, 15 דקות, בחלק ממדינות מערב אירופה, כמו דנמרק, בחרו שלא לצמצם את שירותי התחבורה הציבורית ואף הגדילו את כמות הקרונות הפעילים ברכבת, כדי למנוע הידבקות, על ידי הפחתת הצפיפות. בברלין בוטל הצמצום בתחבורה ציבורית שתוכנן בגלל המשבר. לכן, לראייתם יש לשקול שלא לצמצם את השירות בקווים בהם לא חל פיחות של 50% בכמות הנוסעים.

הארגון פנה השבוע לשר התחבורה, בצלאל סמוטריץ', בבקשה שלא לצמצם את שירותי התחבורה הציבורית בקווים אלה והמליץ למצוא חלופות לתחבורה ציבורית כהסעות מאורגנות לעובדים חיוניים במימון המדינה. הסעות כאלה שיופעלו במתכונת של שירות גמיש בהזמנה, אכן צפויות להיות מיושמות בתרחיש של ביטול התחבורה הציבורית, כפי שפורסם ב-TheMarker השבוע, באמצעות ויה ומוביט. המלצה נוספת של "15 דקות" מתייחסת לציבור הנוסעים הנמצא בסיכון גבוה מהקורונה, כאוכלוסית הגיל השלישי, שנחוץ ליצור עבורם אמצעי הסעה חלופיים להגעה לקופות חולים ולבתי מרקחת. 

אף על פי שמשרד התחבורה טען כי השיקול לצמצום הקווים הוא מניעת צפיפות ולא רמת שירות, בפועל ההחלטה מנוגדת לעיקרון של משרד התחבורה עד כה, שהעדיף ביטול קווים שלמים על פני צמצום פעילות של קווים קיימים. זאת במטרה למנוע מצב שבו נוצרת התקהלות של יותר נוסעים באוטובוס. כעת ההנחיות החדשות עלולות דווקא להגביר את הצפיפות וליצור מציאות הפוכה, בה קווי האוטובוס והרכבות צפופים הרבה יותר.

ההשפעות הכלכליות להחלטה

מלבד השאלה האסטרטגית להתמודדות עם מיגור המגפה, להחלטה אם להפעיל את התחבורה הציבורית ובאיזה היקף, השפעות מרחיקות לכת על הענף בפרט והכלכלה הישראלית ככלל. פעילות האוטובוסים צומצמה רשמית ביום אחד ב-20% ופעילות הרכבות צומצמה גם כן משמעותית. במציאות בשטח, מספר הנוסעים צנח דרמטית. החשש בציבור משימוש בתחבורה ציבורית, לצד הקריאות להימנע משימוש בתחב"צ, הוביל לירידה של 80% בשיעור הנוסעים באוטובוסים וברכבות (לפי נתוני יום ד'). לירידה במספר הנוסעים השפעות משמעותיות על הפדיון של חברות האוטובוסים, שצפוי לרדת, והתקורות של חברות האוטובוסים עצמן.

נהג אוטובוס עם מסכת התגוננות
נהג אוטובוס עם מסכת התגוננות בתל אביבצילום: מוטי מילרוד

המדינה מסבסדת את התחבורה הציבורית בכ–6.5 מיליארד שקל בשנה. גורם בכיר בענף האוטובוסים מתאר לירידת מספר הנוסעים באוטובוסים בחצי בלבד (ירידה נמוכה יותר מזו שהתרחשה במציאות) לצד הורדת רבע מפעילות האוטובוסים, צפויה להביא לירידת הכנסות של כמעט 100 מיליון שקל בחודש, לכל הענף. חברות האוטובוסים הגדולות עוד יכולות להתמודד עם כך לטווח הקצר, אך בהמשך אלה יהיו מצויות בבעיה.

מעבר לירידה המשמעותית בהכנסות, להפחתה נוספת בהיקף הפעילות עלולה להביא לאיבוד אמון הנהגים ולמוטט את ענף האוטובוסים, הסובל גם כך ממחסור חמור של כ-4,000 נהגים, וליצור משבר לטווח בינוני או ארוך. גורם בענף מתאר כי בהיבט הכלכלי התפעולי, יש השלכות משמעותיות להחלטה בעת החזרה לשגרה, שצריך לחשוב עליהם: "יהיה לא פשוט, לאחר תקופה ארוכה של מחסור בנהגים במהלכה עבדו בחברות ובמשרד התחבורה באמצעים שונים לשימור נהגים ולהחזרתם למקצוע, לגשר על הפער שיווצר בענף".

במשרד התחבורה הוחלט, לאחר שיחה עם נציגי חברות האוטובוסים בשלישי האחרון, להקים צוות מצומצם שיישב עם האוצר ויבחן כיצד מסייעים לענף. נכון להיום, אין החלטה בעניין שינוי הסובסידיות לחברות, ונושא הפיצוי טרם נידון עם משרד האוצר.

מתגוננת מפני הקורונה בתחנת האוטובוס (למצולמת אין קשר לכתבה)
למצולמת אין קשר לכתבה. "גם אני התמודדתי השבוע עם חרדה ואני מעוניינת לשאול אתכם מה עוזר לכם להתמודד עם שלכם"צילום: מוטי מילרוד

גם רווחיותה של רכבת ישראל, שעיקר הכנסותיה מנוסעים, צפויה להיות מושפעת דרמטית מההחלטות הנוכחיות והעתידיות. בדיווח חברת הרכבת לבורסה השבוע התריעה החברה על "פגיעה בהכנסות החברה" כתוצאה מצמצום פעילותה לאחר הנחיות משרד התחבורה המורות על צמצום שעות פעילות הרכבות לאחר שמונה בערב.

"החברה עומדת בקשר רציף עם נציגי משרד התחבורה ומשרד האוצר בגין השפעות התפשטות נגיף הקורונה על החברה, בין היתר, במטרה לבחון את ההשפעות של הנחיות משרד התחבורה על תוצאותיה העסקיות של החברה והיקפן, ככל שתהיינה" נכתב. החברה סבלה מהפסדים משמעותיים ברווחיה, שהתבטאו בעיקר בדו"ח הכספי לשנת 2018, וצומצמו בדו"ח השנתי האחרון (2019).

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker