העליון: חוק חובת המכרזים אינו חל על מכרזי אוטובוסים

בהחלטה זו הכריע בית המשפט במחלוקת בין משרדי הממשלה שנמשכה יותר משנתיים ■ חוסר הסכמתם של הצדדים לפשרה עיכבה את רכישתם של יותר מ-2,000 אוטובוסים חדשים, במקום אוטובוסים ישנים ומזהמים

אבי וקסמן
אסנת ניר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
אוטובוס חשמלי מורכב במפעל מרכבים
אוטובוס חשמלי מורכב במפעל מרכביםצילום: עופר וקנין

בית המשפט העליון, בראשות הנשיאה, השופטת אסתר חיות, הכריע היום פה אחד כי חוק חובת המכרזים (המחייב העדפת תוצרת הארץ ורכש גומלין במכרזים) לא חל על מכרזי האוטובוסים.

הכרעה זו אמורה לסיים מחלוקת של יותר משנתיים בין משרדי האוצר והכלכלה, שבה מעורבים גם יבואני האוטובוסים, חברות הרכבת האוטובוסים הישראליות (מרכבים והארגז) וחברות האוטובוסים אגד ודן. ההחלטה תאפשר לרכוש יותר מ-2,000 אוטובוסים חדשים, שיחליפו דגמים ישנים ומזהמים שנמצאים כיום בשימוש אגד ודן, ולשפר באופן ניכר את שירותי האוטובוסים.

בית המשפט קיבל היום את ערעור המדינה וביטל את פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים מיולי האחרון. העליון קיבל את החלטת ועדת המכרזים המשותפת למשרדי התחבורה והאוצר, שקבעה כי במכרזי התחבורה הציבורית תינתן העדפה למציעים שיתחייבו לרכוש אוטובוסים המורכבים בישראל. כלומר, לא תהיה חובה לבצע רכש גומלין והעדפת תוצרת הארץ במכרזי האוטובוסים (כפי שמחייב חוק חובת המכרזים).

החלטת הוועדה, שניתנה באפריל לפני שנה, התבססה על חוות דעת משפטית שחיברה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, דינה זילבר. סלע המחלוקת בין הצדדים הוא השאלה אם חוק חובת המכרזים חל גם על מכרזי התחבורה ציבורית.

נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות
נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיותצילום: מארק ישראל סלם

אם יחויבו ברכש גומלין, יבואני אוטובוסים יידרשו לרכוש או להשקיע בשוק המקומי בשיעור 35%-20% מעלות האוטובוסים.

התאחדות התעשיינים הגיבה בביקורת להחלטת בית המשפט מהיום: "דווקא כשהאבטלה עולה והקורונה מוליכה את המשק למיתון, בית המשפט שולח היום אלפי מובטלים נוספים ללשכות העבודה. דווקא בימים אלה כשכל הציבור מבין את חשיבות התעשייה הישראלית והעצמאות היצרנית, בית המשפט מטיל מכה אנושה עליה ומייצר תקדים שיעלים באופן שיטתי את היכולת לייצר בישראל. בזמן שבכל העולם מבינים שהקורונה ממחישה את הצורך בעצמאות יצרנית, בית המשפט מתעלם מהמציאות, וקובע שעדיף להיות תלויים במדינות זרות, לייבא בזול מחו"ל ולייצר אבטלה וחוסר ודאות בזמני משבר".

המחלוקות העמוקות סביב חובת רכש הגומלין במכרזי התחבורה הציבורית הובילה לכך שבשנתיים האחרונות לא חלה שום התקדמות במכרזי אוטובוסים שנועדו לשפר את שירות התחבורה הציבורית בישראל.

מדובר בשבעה מכרזים לתוספות קווים ותדירויות לאוטובוסים, שאמורים להגדיל את היקף התחבורה הציבורית ב-40% ברחבי הארץ, נוסף על המכרזים להחלפת יותר מ-800 אוטובוסים ישנים של אגד ושל דן. בסך הכל, מדובר בכ-2,100 אוטובוסים.

בשנתיים האחרונות עלתה המחלוקת בדיונים שונים בין משרדי הממשלה (האוצר, הכלכלה והתחבורה), שבהם עורבה גם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד דינה זילבר. דיונים אלו התקיימו בוועדת המכרזים, בבית המשפט המחוזי בירושלים ובבית המשפט העליון, בוועדת הכלכלה בכנסת ובדיונים במשרד התחבורה.

בסוף ינואר הורה בית המשפט העליון למשרד התחבורה לקיים הליך גישור של שבועיים בין הצדדים, במטרה להגיע להסכמות ההכרחיות לשחרור המכרזים התקועים.

המגשר פרש תשעה ימים לאחר מינויו

לפני כשלושה שבועות פורסם ב-TheMarker כי המגשר שמינה משרד התחבורה בהוראת בית המשפט העליון לפתור את המחלוקות בין הצדדים, אילן קרני, הודיע על פרישתו. בעקבות התנגדותו של יצחק קויפמן, יבואן צ'יינה מוטורס בישראל ודמות בולטת במרכז הליכוד, לכל הצעות הפשרה שעלו בהליכי הגישור, הגיע קרני למסקנה כי לא יוכל להביא את הצדדים לכלל הסכמה, תשעה ימים בלבד לאחר שמונה למגשר.

חובת רכש גומלין קובעת כי ספק זר שזכה במכרז של גוף ציבורי בישראל צריך לבצע בתמורה רכש והשקעות מקומיות חוזרות בשיעור של 20%–35%. המחלוקת היא אם חובה זו תקפה גם על מכרזי אוטובוסים — האם מדובר ברכש של מוצרים (אוטובוסים) או של שירות?

לפי עמדת משרד האוצר, שבה תומכים יבואני האוטובוסים, התחבורה הציבורית אינה רווחית והדרישה לרכש גומלין תפגע בתחרות. מנגד, במשרד הכלכלה טוענים כי יש לחייב רכש גומלין כדי להגן על מפעלי התעשייה הישראליים – הארגז ומרכבים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker