שנה נוראית בדרכים: 349 נהרגו בתאונות - עלייה של 10% לעומת 2018

זינוק גם במספר התאונות הקטלניות - 314 ב-2019 לעומת 286 ב-2018 ■ האוכלוסיות החלשות מעורבות ביותר תאונות דרכים ומספר הנפגעים מקרבן גבוה יותר

אסנת ניר
אסנת ניר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
תאונת דרכים בכביש 90
תאונת דרכים בכביש 90צילום: אורן בן חקון

עלייה משמעותית במספר ההרוגים בתאונות דרכים בשנת 2019 - כך עולה  מנתוני סיכום שנה שפירסמה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים הבוקר (ג'). על פי הנתונים, ב-2019 נהרגו 349 איש ואישה בתאונות דרכים בישראל - עלייה של 33 הרוגים לעומת 2018. ההחמרה מתבטאת גם בעלייה של 10% במספר התאונות הקטלניות - 314 ב-2019, לעומת 286 ב-2018. 

שנת 2018 אופיינה בצמצום במספר ההרוגים, צמצום שכלל הגורמים הממשלתיים וביניהם הרלב"ד ומשרד התחבורה נזהרו בלהתהדר בו, מתוך ידיעה כי מדובר בירידה שאינה יציבה מספיק. מספר ההרוגים נמצא במגמת עלייה החל מ-2013.

העלייה במספר ההרוגים אינה מתבטאת באופן שווה בכל המגזרים. גם בסוגיית הבטיחות בדרכים, אוכלוסיות הסובלות ממשאבים מוגבלים יותר ומציאות יומיומית כלכלית חברתית קשה ביתר התחומים, מעורבות ביותר תאונות דרכים ומספר הנפגעים מקרבן גבוה יותר.

כך למשל חלה עלייה של 19% במספר ההרוגים בחברה הערבית (111 הרוגים בשנת 2019 לעומת 93 בשנת 2018). אלו מהווים כשליש מההרוגים על אף שיחסם באוכלוסיה הוא כ-20%. זאת ביחס לעלייה של 3%, עלייה שאין להתייחס אליה בביטול גם כן, במספר ההרוגים בקרב קבוצת אוכלוסיית יהודים ואחרים (214 הרוגים בשנת 2019 לעומת 208 בשנת 2018).

תאונת דרכים קטלנית
תאונת דרכים בצומת חספיןצילום: גיל אליהו

דעות רווחות בשיח מייחסות פער זה לתרבות נהיגה אחרת באוכלוסיה הערבית. אמירות אלו מתעלמות מצעדים משמעותיים שניתן לעשות להגברת הבטיחות באוכלוסיה הערבית, על ידי הקצאת משאבים לתשתיות, חינוך ואכיפה.

אוכלוסייה פגיעה נוספת מכונה בנתוני הרלב"ד "זרים", הכוונה היא לכל מי שאינו מחזיק תעודת זהות כחולה, בעיקר פליטים ומהגרי עבודה, שמתוכם נהרגו 24 בני אדם- עלייה של 60% לעומת שנה לפני כן (15). הסבר אפשרי לעלייה המשמעותית נבע מכך שרבים מ"הזרים" נפגעו בנסיעה על אופניים חשמליים בדרכים בינעירוניות.

מהגרי עבודה ופליטים נאלצים לנסוע בדרך זו, על אף שפגיעותם בכלי זה גבוהה מאוד, בשל אילוץ שהמדינה אחראית עליו - העדר יכולתם לקבל רישיון לכלים אחרים. אופניים חשמליים אינם דורשים רישיון, מדובר בכלי ניוד זול למרחקים ארוכים שאינם מוסדר מספיק בישראל. זאת על אף תקנות חדשות שנקבעו בוועדת הכלכלה לפני כשנה, ועדיין לא נאכפות מספיק.

אופניים וקורקינטים מקבלים בשנה האחרונה בולטות בשיח על תאונות דרכים. מספר התאונות הקטלניות שבהן היו מעורבים אופניים חשמליים אמנם ירד מעט ועמד על 15 (לעומת 19 בשנה שעברה), אך מדובר עדיין במספר גבוה לעומת מספר המשתמשים. סוגיה שאינה מקבלת מספיק בולטות היא אופנועים. בתאונות שבהן היו מעורבים אופנועים נהרגו 68 בני אדם - כמעט חמישית מההרוגים. מדובר בעלייה משמעותית לעומת 2018 (44).

תאונת דרכים באשקלון
תאונת דרכים באשקלוןצילום: אילן אסייג

מספר ההרוגים בתאונות שבהן מעורב היה רכב כבד היה 98 השנה לעומת 91 ב-2018.

על אף שמספר התאונות בתוך הערים גבוה מזה שמחוץ להם, מספר ההרוגים בדרכים הבינעירוניות גבוה הרבה יותר בשל חומרת התאונות. כך מספר ההרוגים בדרכים העירוניות היה 135, לעומת 214 בדרכים הבינעירוניות. ב-2018 נהרגו 131 בדרכים העירוניות, לעומת 185 בדרכים הבינעירוניות.

כבכל שנה, מרבית ההרוגים הם זקנים וילדים, אוכלוסיות פגיעות יותר. כך היו השנה 12 הרוגים מתחת לגיל 14 (לעומת 16 ב-2018) ו-30 הרוגים מעל גיל 65 (לעומת 46 ב-2018). עם זאת, בקרב האוכלוסיה שמעל גיל 65 חלה ירידה מבחינת שיעור ההרוגים ביחס לאוכלוסיות גיל אחרות. ירידה יחסית זו יכולה להיות מוסברת בהתמקדות של פעולות חינוך והסברה באוכלוסיות אלו בשנתיים האחרונות מצד הרלב"ד.

"העלייה במספר ההרוגים השנה (10% לעומת 2018) - מדאיגה", אומרת מנכ"לית הרלב"ד, עו"ד רחלי טבת ויזל. "ההשוואה לשנה שעברה מלמדת על שלוש אוכלוסיות מרכזיות, בהן באה עלייה משמעותית במספר ההרוגים: אוכלוסיית רוכבי האופנוע (עלייה של 55%) הרוגים מהחברה הערבית (עלייה של %19) ואוכלוסיית הזרים. הורדה משמעותית של תאונות דרכים במדינת ישראל, מחייבת השקעת משאבים ושיתוף פעולה של כלל משרדי הממשלה והגופים העוסקים בעקיפין או במישרין", הוסיפה טבת ויזל. 

"לא ניתן ליצור שינוי אמיתי ללא הקצאת משאבים שתואמים את מספר ההרוגים בשנה. תקציב הרלב"ד נשחק מדי שנה, דבר המקשה להמשיך ולפעול באוכלוסיות ממוקדות כפי שנדרש וכפי שהנתונים מראים". 

"עם זאת, ומבלי להוריד מאחריות המדינה ולפעולות הנדרשות מהגופים השונים, בכדי להילחם באופן מלא בתאונות הדרכים יש לקחת אחריות אישית ולשפר את תרבות הנהיגה בישראל", אמרהטבת ויזל. "הגורם האנושי הוא קטליזטור מכריע במלחמה הזו, הרוב המוחלט של התאונות מתרחש בשל התנהגות משתמש הדרך. יש להפנים זאת ברמה האישית ולהבין כי כמעט כל אחד מאתנו חוטא בהתנהגות שאינה אחראית בדרכים".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker