"להגיד שהמכונית האוטונומית תפתור את בעיית התאונות בעוד 15 שנה - זה רוע לב"

אבי נאור, יו"ר עמותת אור ירוק: "לא יקרה הרבה אם שר התחבורה יפחד מדעת הקהל; מצלמות מהירות ומצלמות רמזור הן אמצעים שהופעלו בהרבה ממדינות העולם בהצלחה אדירה"

אבי וקסמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יו"ר אור ירוק, אבי נאורצילום: שאולי לנדנר
אבי וקסמן

"השקעתי יותר מ-100 מיליון דולר בנושא הבטיחות בדרכים מאז שהתחלתי לעסוק בנושא לפני 24 שנים וחצי" - כך אמר יו"ר ומייסד עמותת אור ירוק, אבי נאור, בוועידת ישראל השנייה לבטיחות בדרכים, שעורכים TheMarker והרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (רלב"ד).הוועידה נערכת היום (שני) בהיכל התרבות בתל אביב. נאור דיבר בשיחה עם עורך TheMarker, אבי בר-אלי, על פתרונות אפשריים לצמצום תאונות הדרכים. 

איך אתה מסכם את ההשקעה הזאת?

"ההשקעה הכי מוצלחת בחיי".

אבל אנחנו רואים את הגרף עולה, ועדיין יש הרוגים.

"אפשר להסתכל ב-12-10 השנים האחרונות, ולבדוק מה היה המצב אילו לא נעשה דבר, וקצב ההרוגים היה ממשיך כתוצאה מהגידול הטבעי. כשמשווים זאת למה שהיה בפועל, רואים שגם אם התרומה של אור ירוק היתה קטנה בלבד, זה מצדיק את ההשקעה".

יו"ר אור ירוק, אבי נאור (משמאל), ועורך TheMarker, אבי בר-אלי צילום: שאולי לנדנר

אז למה התאונות נמשכות?

"המצב בישראל גרוע מאוד. כשהתחלתי לפעול בנושא תאונות הדרכים, החלטתי להקדיש שנתיים-שלוש כדי ללמוד לעומק מה קורה בכל אחת מהמדינות שהצליחו להוריד את שיעור תאונות הדרכים. ראינו שיש שני נושאים דומים בכל המדינות האלה. ראשית, חומש אחרי חומש ועשור אחרי עשור, הן השכילו לפתח תוכניות רב-תחומיות ורב-שנתיות עם יעדים שפורסמו לציבור, והממשלה עמדה מאחוריהן ונתנה דין לציבור היכן היא הצליחה והיכן לא.

"שנית, היתה מחויבות אישית של מי שעמד בראש המערכת, והוא קשר את הנושא בעתידו הפוליטי. הוא אמר: אלה היעדים, כך נשיג אותם, ואתם תשפטו אותי. לפני שנים רבות נסענו לאנגליה לראות מה הם עושים שם, והם היו לקראת סיום גיבוש תוכנית עשר שנתית שהיתה אמורה להוריד את מספר ההרוגים בתאונות הדרכים במחצית. לפי התוכנית, היו שלושה שרים אחראים, והוחלט שמדי שלוש שנים וחצי יפורסם דיווח לציבור על העמידה ביעדים. כעבור שלוש שנים וחצי השרים התחלפו, אבל המחויבות של הממשלה לתוכנית שאישרה הממשלה הקודמת היתה מוחלטת. ולראיה - הם עמדו בתוכנית".

מה צריך להיכלל בתוכנית הרב-שנתית שהרלב"ד רוצה להגיש לממשלה?

"כל הנושאים הקשורים בתאונות דרכים - תשתיות, אכיפה, משפט, חינוך, חילוץ ופינוי, התנהגות של משתמשי הדרך, יעדים ואמצעים".

הפגנה של אור ירוקצילום: אמיל סלמן/ג'יני

היכן יהיו הסמכויות?

"ועדת שיינין קבעה שני דברים: היא אישררה את הסמכות, היכולת המקצועית והתקציב של הרשות הלאומית כגוף מקצועי המתכלל את פעילויות הממשלה; והציעה לשנות את התואר של שר התחבורה לשר התחבורה והבטיחות בדרכים, ולקבוע שהוא האחראי לכל הפעילות. מה שקרה בפועל הוא שתקציבי התקציב צומצמו בהדרגה, ובלי תקציב אי-אפשר לבנות תוכניות ולהביא את האנשים המצטיינים הדרושים כדי שיהיו הסמכות המקצועית שתנחה את מדינת ישראל.

"בהמשך לכך, נשמעה האמירה שלפיה אם אין סמכויות אז אין אחריות, ולכן מחלקים את התקציב בנפרד למשטרה, למשרד החינוך ועוד - במקום ההמלצה שלפיה לרשות יהיה תקציב בסך 500 מיליון שקל בשנה, שאמנם חלק נכבד ממנו ילך לגופי הביצוע, אבל לרשות תהיה יכולת להוביל ולפקח עליו. כשעמותת אור ירוק נתנה למשטרה בעבר 150 ניידות, הוחלט שתהיה לנו יכולת לעקוב אחר ביצוע התוכנית שגובשה לניידות האלה. הסמכות שצריכה להיות בידי השר - והרצון להתאבד על הנושא הזה - לא היו קיימים. זה בן חורג לעשייה, וראו מהן התוצאות".

אמרת לי שסיירת אתמול בערד. כמה ניידות ראית בדרך?

"חוץ משתי ניידות של משטרת ערד שסייעו לנו לעבור את הכביש - לא ראיתי ולו ניידת אחת לאכיפה. אני נוסע בכבישי הארץ ולא רואה ניידות. אני חושב שלמשטרה אין מספיק אמצעים, ושהמבחן הגדול הוא ההרתעה התודעתית - באיזו מידה הנהג הסביר מאמין שיש לו סיכוי להיתפס או להיבדק. בישראל, הגורם הזה הוא מהנמוכים ביותר שיש.

באיזו מידה אנו מצליחים ליצור תחושה שיש דין ויש דיין?

"הנפח התקשורתי שמקבלים הקורקינטים החשמליים גדול יותר מחלקם במספר הנפגעים, אבל אם עומדים בתל אביב, אפשר לראות רוכבי קורקינט עוברים על החוק. דרושה משאית אחת שתעמוד עם סמכות לעצור אותם, ולזרוק את הקורקינטים למשאית - ובתוך שבוע כל זה יעבור. השאלה היא כמה אנו רוצים באמת לטפל בבעיה. עוד ידיעה בעיתון ועוד ראיון לא יעזרו - ולא יקרה הרבה אם שר התחבורה והבטיחות בדרכים יפחד מדעת הקהל.

"למשל, מצלמות מהירות ומצלמות רמזור הן אמצעים יעילים שהופעלו בהרבה ממדינות העולם בהצלחה אדירה. הן צימצמו תאונות דרכים ב-30% וב-40%. בישראל, אנחנו מתקשקשים עם זה. בצד אחד, שר התחבורה אומר שזה באחריות המשרד לביטחון פנים. מצד שני, לא סגרו את כל העסק מול בתי המשפט. מצד שלישי, מתחילים לדבר על כך שהמצלמות הן מחלבת כסף. זה שטויות - מובן שיש קנסות, אבל אם המצלמות יאכפו את החוק בתורה הנכונה, תראו איזו תוצאה תהיה לזה".

בתוכנית הרלב"ד מדברים על הפחתה של 50% בתאונות הדרכים עד 2030. זה יעד מספק, לדעתך?

"פחות או יותר כן. אנחנו דיברנו על הפחתה בסדר גודל של 6% בשנה. אני מוכן להתפשר על תוכנית שתצמצם את התאונות ב-50%, בתנאי שזו תהיה תוכנית שבנויה נכון, מפוקחת נכון, ומקבל גיבוי ותקציבים. אומרים שאין תקציב - אלה שטויות. התקציב שהיה אמור לרשות הוא לכל היותר 500 מיליון שקל בשנה. זו טיפה בים התקציבים של משרד התחבורה ומשרדים אחרים - וזה יכול לצמצם את מספר ההרוגים ל-200-150 בשנה. כשאני שומע שמישהו אומר שרק בעוד 15 שנה נגיע לתוצאות בנושא הבטיחות בדרכים - זה כמו להגיד שרק בעוד מאות הרוגים נצליח לעשות משהו".

שמענו את פרופ' צבי אקשטיין, שדיבר בוועידה, אומר שהטכנולוגיה ממילא תפתור את הבעיה בתוך 15 שנים.

"לא לעשות דברים שאפשר לעשות כדי לחסוך את ההרוג מחר, ולדבר על מכוניות אוטונומיות בעוד 15 שנה - זה רוע לב. אלה דיבורים של אקדמיה. אנחנו לא במחקר אקדמי. אנחנו לא מדברים על משהו שולי בחברה הישראלית. איך אפשר להגדיר בכלל דיבורים בקור רוח כזה על תוכנית לעוד 15 שנה, ובינתיים מי שמת - מת?"

בדיונים על בטיחות בדרכים אנחנו לא שומעים הרבה על הסטת הביקוש מרכב פרטי לתחבורה ציבורית. זה משהו שאתם באור ירוק חושבים עליו?

"כן. אבל לשנות את מערך התחבורה בישראל - זה ודאי עניין שבו התרומה של עמותה שולית לעומת תפקיד המדינה, וזה גם עניין ארוך טווח. אנו צועקים מדם לבנו כדי לצמצם כבר בשנה הקרובה את מספר ההרוגים והפצועים בישראל. אני מאמין שזה נכון מוסרית, ערכית וכלכלית. אפשר להוכיח גם במונחים כלכליים את התועלת של הפחתת תאונות הדרכים. כל הרוג מייצג עלות למשק של כ-40 מיליון שקל, ונמצא כאן מנכ"ל מע"צ, שיגיד שהוא יכול למנוע את ההרוג ברבע מהסכום הזה".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker