כאן לא חונים: ההנחיות החדשות לקורקינטים בת"א - רכב ותחבורה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כאן לא חונים: ההנחיות החדשות לקורקינטים בת"א

ההנחיות ייכנסו לתוקף בתחילת אוגוסט, והן כוללות הגבלה על מספר הכלים המקסימליים של כל מפעיל והתרת חניה רק במקומות ייעודיים

8תגובות
קורקינט חשמלי בירד
ינאי מנחם

חניה מותרת רק במקומות ייעודיים, הגברת האכיפה נגד רכיבה על המדרכות והגבלת מספר הכלים שמותר לכל מפעילה להציב בעיר — אלה רק חלק מההנחיות החדשות שפירסמה היום עיריית תל אביב־יפו לחברות המפעילות שירות השכרה שיתופי של קורקינטים חשמליים. ההנחיות ייכנסו לתוקף ב–1 באוגוסט ויבוצעו כפיילוט עד סוף דצמבר 2019, והמפעילות יידרשו להגיש בקשה לקבלת היתר זמני לפעילותן.

כיום פועלים בתל אביב כ–3,000 קורקינטים שיתופיים לצד כ–2,000 אופניים שיתופיים (לא כולל תל־אופן של עיריית תל אביב). בעיר מתבצעות מדי יום 15 אלף נסיעות בכלים שיתופיים. כיום מספר הכלים בתל אביב טומן בחובו פוטנציאל ל–30 אלף נסיעות ביום.
אלה הכללים שבהם יידרשו לעמוד חברות קורקינטים ואופניים שיתופיים כדי לקבל היתר מהעירייה לפעילות בתחומי תל אביב־יפו. 

1. סוף לקורקינטים הזרוקים על המדרכה?
הנחיה משמעותית במיוחד, הנוגעת לא רק לרוכבים אלא גם להולכי הרגל בעיר, היא הגבלת החניה של הכלים השיתופיים למקומות ייעודיים ומסומנים. עמדות החניה ייקבעו במרחק של 100 מטר בממוצע זו מזו, וימוקמו רק על מדרכות רחבות או בשולי כבישים. בשלב זה, יוקצו מקומות חניה כאלה רק בשכונות מרכז תל אביב, שבהן פעילות הכלים השיתופיים היא העמוסה ביותר.

הנחיה זו נובעת מתלונות רבות מצד תושבים על הכלים הזרוקים על המדרכות, מפריעים לנוסעי התחבורה הציבורית לרדת ולעלות בבטחה מאוטובוסים ומהווים מכשול קבוע להולכי רגל. בעקבות התלונות החלו שתי המפעילות הבולטות בתל אביב, בירד וליים, לנקוט שיטות לצמצום חסימת המדרכות, בין היתר באמצעות חיוב המשתמשים לצלם בסיום הנסיעה את האופן שבו החנו את הכלים; והרחבת ההסברה למשתמשים בנושא השארת הכלים במרחב הציבורי. ואולם בעירייה מבינים כי אין להותיר את הנושא בידי החברות עצמן — וכי נדרשת אכיפה פעילה.

בשלב הראשון של יישום ההנחיות, עד סוף דצמבר 2019, אכיפת החניה במקומות ייעודיים תתבצע באזור מרכז העיר בלבד, בקטע שבין רחוב אבן גבירול ממזרח, חוף הים ממערב, והרחובות בוגרשוב, שדרות בן ציון ומרמורק מדרום, ופארק הירקון מצפון. 
בהמשך יורחבו ההגבלות לשאר חלקי העיר, אך בינתיים בשכונות אחרות יידרשו המשתמשים רק להציב את הכלים באופן שאינו חוסם או גורם הפרעה במרחב הציבורי, תוך הקפדה על מעבר חופשי ברוחב שני מטרים לפחות, וחניה בסמוך לאבני השפה או בצמוד לבניין. בנוסף, תיאסר חסימת תחנות אוטובוס וכניסות לבניינים ולבתי עסק.
 

2. עד 2,500 כלים לכל מפעילה
כל חברה המפעילה שירות קורקינטים או אופניים שיתופיים תורשה להפעיל בכל זמן נתון עד 2,500 כלים בתחומי תל אביב — הנחיה שמעוררת התנגדות בקרב המפעילות, הטוענות כי הדבר פוגע ברווחיותן.

העיר פורטלנד שבאורגון, ארה"ב, קבעה כי בשטחה יפעלו 3–4 מפעילות בלבד; ואולם בישראל אין לעירייה סמכות חוקית להגביל את מספר המפעילות אלא רק את מספר הכלים שכל מפעילה מציבה בתחומה. 
בעמותת "ישראל בשביל אופניים", הפועלת לעידוד השימוש בכלים דו־גלגליים, אמרו בעקבות פרסום ההנחיות כי "הגבלת כמות החניות ומספר הכלים היא שגיאה חמורה, שעומדת בניגוד גמור לשימוש ההולך והגובר בהם. אנו שבים  וקוראים לעירייה להסדיר בדחיפות את תשתיות הרכיבה בעיר, שהן הבסיס לסביבה בטוחה ומעודדת רכיבה. העמותה תומכת בשימוש בקורקינטים השיתופיים, ומאמינה שהם חלק חשוב בפתרון למשברי התחבורה והאקלים".

3. חובת זמינות גם בשכונות המרוחקות
המפעילות יחויבו לדאוג לזמינות הכלים השיתופיים גם בשכונות שבהן הביקוש להם נמוך יותר, כמו שכונות מזרח תל אביב ודרומה. העירייה גם תגדיר שיעור מכלל הכלים שאותו יחויבו המפעילות להציב באזורים שיוגדרו מועדפים — כמו אזור שדרות ירושלים ביפו, שסגירתן עקב עבודות הרכבת הקלה גורמות לעומסי תנועה כבדים.


4. הצגת תוכנית להגברת בטיחות הרוכבים
חברות הקורקינטים יידרשו להכין וליישם תוכנית להגברת השמירה על חוקי התעבורה. התוכנית תכלול חבישת קסדה, כפי שמחייב החוק מאז ינואר 2019. בנוסף, תיאסר רכיבה של יותר מאדם אחד על קורקינט שיתופי; תיאסר הרכיבה על המדרכות; וייאסר השימוש בכלים השיתופיים על ידי קטינים. 
עם זאת, יש לציין כי עדיין לא הוגדרו סמכויות האכיפה בעבירות אלה, ולכן קשה לדעת עד כמה ישפיעו התקנות החדשות על המצב הקיים, שבו זוגות רבים נוסעים יחד על כלי שיתופי אחד, רוב מוחץ של הרוכבים נוסעים ללא קסדה, ואין כל מניעה ממשית בפני קטינים המעוניינים להשתמש בשירות.

5. העירייה תאסוף מידע ולא תתערב במחירים
ההנחיות החדשות קובעות גם כי המפעילות יחויבו להעביר לעירייה מידע ונתונים על היקף ואופן השימוש בשירותיהן, לצורך מחקר וניתוח.

בתוך כך, העירייה החליטה לא להתערב באופן קביעת תעריפי השימוש של המפעילות השונות. כיום, התשלום עבור שימוש בקורקינטים השיתופיים הוא 5 שקלים לתחילת נסיעה וחצי שקל לכל דקת נסיעה נוספת (10–15 שקל לנסיעה ממוצעת של 10–20 דקות). 
בעוד שבעיריית תל אביב־יפו מבינים את הבעיות הנלוות להגברת השימוש בכלים השיתופיים, ובהן חסימת מדרכות וגידול במספר התאונות בהשתתפות רוכבים, נראה כי הוחלט לקבל את קיומם כעובדה מוגמרת ואף נחוצה לסיוע במצוקת התחבורה בעיר.
לפי העירייה, ערים שנקטו הסדרה אגרסיבית מדי מול מפעילות הקורקינטים, כמו סן פרנסיסקו שאסרה עליהן לפעול בשטחה, גרמו לירידה חדה בשימוש בהם ולחזרה לכלי תחבורה "רגילים". כיום, ערים שונות באירופה מנסות להחיל כללי הסדרה "רכים", תוך למידה של השוק.

"השתלבות הכלים השיתופיים בעיר מבורכת. זו תחבורה אלטרנטיבית וירוקה שחוסכת גודש וזיהום אוויר ומביאה לצמצום התלות ברכב", אומרת מיטל להבי, סגנית ראש עיריית תל אביב ומחזיקת תיק התחבורה בעיר, שמובילה את תחום הסדרת הכלים בעיר. "הכלים השיתופיים מאפשרים התניידות שוויונית יותר, מצמצמים פערי מרחק ומסייעים להורדת יוקר המחיה". עם זאת, מוסיפה להבי, כי "נוצרו גם אתגרים, בעיקר בתחום השמירה על הסדר הציבורי ואנו נדרשים לתת מענה שיאזן בין שלל הצרכים ובראשם של הולכי הרגל".

מחברת בירד נמסר: "אנחנו מבססים את ההיצע אך ורק על הביקוש, כך שהטלת מכסות תגרום להורדת הביטחון בשרות לטווח הארוך. יש לציין כי כבר עכשיו הביקוש גובר על ההיצע. מניסיוננו הרב בעולם, אנו בטוחים שהדבר יבוא לידי ביטוי בתקופת הפיילוט עד לקביעת האסדרה הקבועה. הרגולציה שגיבשה עיריית תל אביב היא מאוזנת ברובה". 

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#