מותה של המדרכה התל-אביבית - רכב ותחבורה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מותה של המדרכה התל-אביבית

לפני 20 שנה עבר חולדאי ברחובות תל אביב והורה להצר מדרכות, אחר כך התיר למכוניות לחנות עליהן - וכעת נמצא לו שותף צעיר חדש למבצע גירוש הולכי הרגל מרחובות עירו: קורקינטים חשמליים

96תגובות
קורקינט חשמלי ברחובות ת"א
תומר אפלבאום

עיריית תל אביב תפרסם בתחילת יוני מסמך רשמי עם הנחיות שיסדירו את השימוש בכלי רכב חשמליים ואישיים. במהלך זה צועדת תל אביב אחרי ערים רבות שקלטו את הקורקינטים והאופניים החשמליים, והחלו לחוקק וליישם תקנות הסדרה לשילובם בתנועה ברחובות. 

הקורקינטים הם מחוללי המהפכה התחבורתית הגדולה באמת: הם עקפו את האופניים החשמליים והקדימו - ויש אומרים שייתרו - את האוטונומיות, הם תופסים מעט מקום בכביש ובחניה, והם זולים לקנייה ולתחזוקה. קלות התפעול והיעדר המאמץ בנסיעה הופכים אותם לאמצעי ניידות שמתפשט כאש בשדה קוצים בכל האזורים האורבניים. כל עוד הם נעים בכביש וחונים במקום כלי רכב, הם ברכה אדירה למרכזים המטרופוליניים. כשהם נעים וחונים במקומם של הולכי הרגל - הם קללה. לכן בכל העולם מאיצים הליכי הסדרה לתיקון וארגון התנהגותם ברחובות. 

בין המסדירות הראשונות היו ערים בארה"ב: סנטה מוניקה, אוסטין, פורטלנד, אינדיאנפוליס וסיאטל. בכולן ההסדרה כוללת הסכמים קפדניים להפעלת שירות השכרה של קורקינטים ואופניים חשמליים בלי מתקני עגינה, שמגדירים מספר זכיינים מקסימלי, מכתיבים איכות מינימלית למנויים המשתמשים, ותובעים קנסות על עבירות תנועה ופגיעה בשלוותם של הולכי רגל וכן תשלומים לעירייה עבור הזכות להשתמש במרחב הציבורי.

בכל הערים, בלי יוצאת מן הכלל, נאסרה החניה של כלי רכב על מדרכות - והעמדתם במרחב הציבורי מותרת במקומות מסומנים בלבד, המוגדרים בתנאי הזיכיון בצירוף שרטוטים ממחישים. בכל הערים נקבע פיקוח על מספר כלי הרכב שכל חברה מעמידה בעיר. באינידיאנפוליס, למשל, נקבע שכמות הקורקינטים לכל חברה לא תרד מ-500 ולא תעלה על 2,500. בכל הערים נקבע כי הפעלת השירות כרוכה בתשלום שנתי קבוע עבור הזכות להעמיד את כלי הרכב בעיר. ההפעלה כרוכה גם בתשלומים בהיקף משתנה בהתאם להיקף הפעילות של כל חברה: עבור כל כלי רכב פעיל, עבור כל נסיעה - או שילוב של שניהם, בסכומים שנעים בין דולר לעשרה דולר ליחידה לחודש.

בנוסף הכתיבו העיריות תנאים הנוגעים לאיכות ולבטיחות כלי הרכב ולנגישות השימוש בהם, וקבעו שקצב הנסיעה לא יעלה על 25 קמ"ש. כדי שאפשר יהיה לפקח על הזכייניות, ולוודא שהן משרתות את כל אזורי העיר, שכלי הרכב שלהן עומדים ונוסעים במקומות המותרים ושהצי שלהן לא חורג מתנאי הרישיון – בחוזים שנחתמו עם העיריות נקבע כי הנתונים על הפעילות ייחשפו בפני הרשויות באופן מלא ומקוון, ולא כדיווח בדיעבד. חברות שלא הסכימו לשתף את המידע, לא קיבלו רישיון. משום כך, למשל, נאסרה כניסתן של החברות, בירד, ליפט וקאר2גו לעיר פורטלנד שבאורגון, הנחשבת לחוד החנית בתחבורה מתקדמת בארה"ב.

כל הערים קבעו קנסות גבוהים שיושתו על החברות במקרה של עבירות וחריגה מהוראות ההסכם, ששמירה על כללי התנועה והבטיחות היא חלק ממנו. הבה נהיה ברורים: בערי ארה"ב, החניה והנסיעה של כלי רכב על המדרכה היא עבירה על חוקי התנועה. החוק הזה קיים גם בישראל, בכל מדינת ישראל, אך מסתמן שלא כך יהיה במדינת תל אביב. 

מירב מורן - דלג

מה תדרוש עיריית תל אביב מחברות השכרת הקורקינטים?

המסמך הרשמי לא פורסם עדיין. הוא גובש מבלי לשתף את הציבור, ויתבסס על מכתב ששלחה העירייה לחברות המפעילות את השירותים בתל אביב בפברואר, שבו הן התבקשו "לשמור על הסדר הציבורי". ההסדרה המתוכננת לא תכלול הקצאה של מקומות חניה לקורקינטים ברחובות, ולא תשנה את ההנחיות המתירות לחברות המשכירות להעמיד אותם על המדרכות.

ההסדרה תכלול התחייבות לשרת את כל תחום העיר, וכדי לאכוף התחייבות כזו באופן אפקטיבי יידרשו החברות לחשוף נתוני פעילות מפורטים בזמן אמת. כמו כן תכלול ההסדרה דרישה מהחברות לעמוד בתנאים מחייבים לגבי כמות הכלים שהן מציבות בעיר. החברה הדומיננטית בתל אביב היא בירד - אותה חברה שנפסלה בפורטלנד משום שסירבה לתנאי חשיפה מלאים של נתוני פעילותה כפי שדרשה העירייה, ואשר לפני חצי שנה הפסיקה לשרת את דרום-מזרח תל אביב. בהסדרה החדשה ייכלל מתווה עונשים לחברות שלא יעמדו בכללים החדשים, ואיומים בדמות החרמת כלים, קנסות ואף ביטול ההיתר להפעיל את השירות בתל אביב.

כל זה לא יפתור את הבעיה הקשה באמת: ההסדרה בתל אביב תכלול הוראה "לא לחסום מדרכות”, ובכך העירייה מסייעת להכשיר העמדה של קורקינטים על מדרכות. "חסימת מדרכה" היא מושג מעורפל שקשה לאכוף אותו. אם קורקינטים יעמדו על המדרכה הם גם ייסעו עליה, בדיוק כפי שעושים כלי רכב אחרים שראש העיר התיר להם לעמוד על המדרכה בלי פיקוח, בלי אכיפה ובניגוד לחוקי המדינה.

 

אופניים והולכי רגל על המדרכה, תל אביב
מוטי מילרוד

המדיניות המסתמנת בתל אביב כלפי הקורקינטים ונגד הולכי הרגל, לא אמורה להפתיע איש. רון חולדאי, ראש העיר תל אביב שנבחר בפעם החמישית באוקטובר החולף, כנראה שונא הולכי רגל. מיום שהתיישב על כסאו לפני יותר מ-20 שנה הוא עושה כל שביכולתו כדי להקשות עליהם לנוע בחופשיות ובשלווה.

המדיניות התחבורתית של חולדאי היא ההוכחה הטובה ביותר לכך שהוא מעדיף שהתושבים והמבקרים בעירו ינועו ממקום למקום בכלי רכב אישיים: מכונית, אופנוע, אופניים והמושיע החדש - קורקינט. בסוף המאה שעברה, בראשית הקדנציה שלו, הכריז חולדאי על "צנתור" רחובות העיר, והתכוון בכך להרחבת הכבישים ופינוי הדרכים העירוניות לזרימה חלקה של כלי רכב. לשם כך, עבר בין רחובות המגורים והורה למחלקת התכנון וההנדסה להצר את המדרכות למינימום הנדרש בחוק - רוחב שאינו מאפשר אפילו לשני אנשים ללכת זה לצד זה בנוחות. אם על המדרכה המצטמצמת עמדו מכשולים, מתכנני המדרכות החדשות בתל אביב התעלמו מהם והצרו אותן עוד יותר. לפי אסכולת חולדאי, קופסאות תקשורת וחשמל או גזעי עצים שחסמו את הדרך להולכים נשארים במקומם. לא מרחיבים את המדרכה - אלא שולחים את הולך הרגל להתכבד ולעקוף את המחסום, גם אם לשם כך צריך לרדת אל הכביש וללכת עליו. כך ברחובות רבים, ובהם כאלה שמתחת לחלון הלשכה של ראש העיר עצמו.

הצעד הבא לסילוק ההולכים בתל אביב היה סימון "רצועת תשתיות": 40 סנטימטרים משפת המדרכות פנימה, שעליהם מאפשרים למכוניות לחנות עם שני גלגלים וכך לצמצם עוד יותר את הדרך.

השאר היסטוריה: בהשראת סגנו הצעיר אסף זמיר - היום ח"כ טרי מטעם מפלגת כחול לבן – יזם חולדאי את שיטת החניה המקורית שמאפשרת לבעלי מכוניות להשאירן על המדרכות מיום חמישי בערב ועד ליום ראשון בבוקר, ובימים ראשון עד רביעי משש בערב ועד עשר בבוקר. השלב הבא במדיניות המתגלגלת התרחש בתמיכת יו"ר סיעת מרצ בעירייה ומחזיקת תיק התחבורה, מיטל להבי, שבעידודו של חולדאי הזמינה את האופנוענים לחנות על המדרכות תמיד - בכל זמן, בכל הרחובות.

ואם חונים, גם נוסעים: כדי לקצר את הדרך ברחוב חד כיווני, חונים באמצע הבלוק כדי לעצור על יד החנות שקונים בה משהו ולהמשיך ממנה הלאה בנסיעה על המדרכה הביתה, או כמקום לחניית חינם מתחת למשרד, כי הדרך - הלוא היא המדרכה - היא נתיב פתוח לנסיעה מהירה בעירו של חולדאי. זו הנורמה שהתבססה בתל אביב בעשור האחרון, אחרי שהחלו לצייר על מדרכות סימנים לדהירת אופניים, שרוכביהם מפתיעים את היורדים מהאוטובוסים בתחנות שהם חוצים בנסיעתם - ופוגעים בהם. פלא שכל כלי הרכב נוהגים על מדרכות תל אביב כאילו היו נתיבים בכביש?  

החותמת החוקית (רק בתל אביב ולא בכל ישראל, לפחות בינתיים) לחנות את כלי הרכב החדשים על המדרכות, אשר תוביל לאישור רשמי ומעשי לנסוע עליהן, היא עוד מהלך בקבורת המדרכה העירונית. זו עוד דוגמה לפחדנות המאפיינת את ראש העיר תל אביב בכל צעד ושעל בטיפולו בענייני תחבורה עד היום: קודם בעלי המכוניות, אחר כך הולכי הרגל. כך האיש, שבכל הזדמנות מצהיר ש"תם עידן הרכב הפרטי", רומס באופן שיטתי וברגל גסה את כל מי שאין להם רכב פרטי ושאינם נוהגים, את ההולכים ואת היורדים והעולים מהאוטובוסים. האחרונים בדאגותיו והאחרונים ברשימת תושביו של חולדאי הם החלשים ביותר: זקנים, ילדים, עניים ולא בריאים, שהליכה ברגל היא אמצעי הניידות היחיד שלהם. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#