הניסוי הגדול נגד הפקקים חוזר: המדינה תשלם אלפי שקלים לנהגים שלא ייסעו בשעות העומס

השלב השני של ניסוי נעים לירוק יוצא לדרך: כל נהג יקבל תקציב נסיעות שיעודכן לפי מסלול הנסיעה, מספר הנוסעים ברכב ורמת הזיהום שהוא יוצר

אסנת ניר
אסנת ניר
פקק בנתיבי איילון
פקק בנתיבי איילוןצילום: מוטי מילרוד
אסנת ניר
אסנת ניר

השלב השני של ניסוי "נעים לירוק", שבמסגרתו יתוגמלו כספית נהגים שמפחיתים נסיעה בשעות העומס, יוצא לדרך.

הניסוי כולל תמרוץ כלכלי שנועד לשנות את הרגלי השימוש בכלי רכב פרטיים ולהפחית את הנסיעה בערים בשעות העומס. זאת, באמצעות מנגנון מיסוי דיפרנציאלי שלילי.

לפי הניסוי, במקום תשלום זהה לכל, כפי שקיים היום באגרות שונות ובמיסוי, האגרה תהיה תלויה באופן השימוש ברכב במהלך השנה. בניגוד לאגרות גודש שבהן נגבה כסף מהנהגים במטרופולינים, ההשתתפות  בניסוי היא וולנטרית.

כל נהג מקבל לכיסו סכום מזומן, "תקציב נסיעות שנתי", ולכל נסיעה עלות אחרת, שנקבעת לפי פרמטרים שונים - ובהם מסלול הנהיגה, רמת הזיהום של הרכב ומספר הנוסעים בו. היתרה בתקציב הנסיעות של הרכב מתעדכנת לאחר כל נסיעה.

תקציר: כך התבצע ניסוי "נעים לירוק"

אחת לשנה, בעת תשלום האגרה השנתית (התקציב שניתן לנהג), מופחתת יתרת התקציב מתקרת הסכום שניתן. המטרה היא לשכנע נהגים לא לנסוע בשעות העומס, ובכך לווסת את התנועה.

פרויקט "נעים לירוק" הוא פרי יוזמתו של ניצן יוצר, בכיר לשעבר בחברת נתיבי איילון, הזרוע הביצועית של משרד התחבורה. יוצר הוביל את הניסוי המקדים לפני כמה שנים, ומעורב גם בשלב הנוכחי שלו.

בניסוי המקדים, שיצא לדרך ב-2013, השתתפו 1,200 מתנדבים. נסיעותיהם נוטרו במהלך שנתיים. במהלך חצי השנה הראשונה נסיעותיהם תועדו, והם תוגמלו בשנה וחצי הבאות. אף שהניסוי הוגדר כהצלחה והנהגים הפחיתו את השימוש ברכב, שר התחבורה ישראל כ"ץ (הליכוד) נמנע מלהוציא לפועל את הרחבת הניסוי עד כה.

גרף: תוצאות הניסוי, בקרב 395 משתתפים

תוצאות הניסוי הקודם מראות כי 45% מהנהגים שינו את הרגלי הנסיעה שלהם באופן שתרם משמעותית להפגת הפקקים. המתנדבים בניסוי הפחיתו בממוצע יותר משליש מעלויות נסיעותיהם בתקופה שבה תועד הניסוי, וכל אחד מהם הפחית בממוצע 25 ק"מ של נסיעות באזורי הגודש בשעות השיא.

מבין 395 נהגים שהשלימו את הניסוי לתקופה של שנתיים מלאות ונתוניהם נמצאו קבילים לניתוח, 34% הורידו מעט את הימצאותם בפקקים, בתמורה להכנסה של עד 80 שקל בחודש. 20% אחרים הרוויחו בממוצע 80–160 שקל, לאחר שצימצמו את השתתפותם בגודש ברמה בינונית. את הקופה הגדולה, 160–250 שקל בחודש, גרפו 20% נוספים מהנסיינים, שעשו את השינוי הגדול ביותר בהרגלי הנסיעה שלהם.

בניסוי הראשון התמריץ הכספי היה כ–2,000 שקל בממוצע לכל אדם. בנוסף, קיבל כל מתנדב מענק של 1,000 שקל תמורת ההשתתפות - בסך כמיליון שקל נוספים.

השלב השני של נעים לירוק שכולל את הרחבת הניסוי, ומקודם על ידי החברה הממשלתית נתיבי איילון )שהיא זרוע הביצוע של משרד התחבורה), מתוכנן להתחיל בתחילת מאי. עדיין מדובר בתהליך הניסוי, ולמרות הצלחת השלב הראשון שלו, הממשלה טרם פעלה לעגן את הפרויקט כמדיניות קבועה.

ממשרד התחבורה נמסר ביחס להתנגדותו של כ"ץ: "השר לא אישר בזמנו את הניסוי, כיוון שעמד על כך שהמדינה תשקיע או תקדם תשתיות של תחבורה ציבורית, ולא תפנה לדרך של אגרות גודש שהן בגדר מס על הציבור, בהעדר אלטרנטיבה של תחבורה ציבורית זמינה.

"כיום, לאחר שכל המיזמים המבוצעים יצאו לדרך ואושרו מועדים לקידום תחבורה ציבורית - רפורמה בינעירונית, עלייה מדלתות אחוריות של האוטובוס, רפורמה במוניות השירות ועוד - הניסוי ייערך במקביל. יצוין כי מדיניותו של השר כ"ץ ברורה מאוד ותואמת את מדיניות הממשלה בנושא".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ