הבור של רכבת ישראל: הפסידה 340 מיליון שקל ב-2018

הסיבות העיקריות להפסדים: קנסות על איחורים וחולשה במגזר המטענים ■ מספר הנוסעים גדל ב–5% - אך הדיוק בלוח הזמנים נפגע בחברה מתכננים תוכנית התייעלות - שתכלול צמצום בכוח האדם

אסנת ניר
אסנת ניר
נסיעת בכורה בקו הרכבת המהיר לירושלים
נתניהו וכ"ץ חונכים את קו הרכבת ירושלים-נתב"גצילום: אוליבייה פיטוסי

רכבת ישראל פירסמה שלשום את דו"חותיה הכספיים השנתיים, ודיווחה על הרעה משמעותית בתוצאותיה הכספיות, עם הפסד נקי של כמעט 340 מיליון שקל ב–2018, לעומת הפסד של 42 מיליון שקל ב–2017 ורווח של 150 מיליון שקל ב–2016. הגידול בהפסדים נבע בעיקר מחולשה במגזר המטענים, ירידה ב"סובסידיה התמריצית" שמקבלת הרכבת מהמדינה כתלות בעמידתה בפרמטרים תפעוליים שונים, ומחיקת ערך של 209 מיליון שקל, שדווחה ברבעון השלישי של השנה, כתוצאה מהערכת שווי מחודשת שביצעה החברה לנכסיה, כתוצאה מירידה בתחזיות לרווחיות הפעילות.

הסובסידיה הכוללת שקיבלה הרכבת מהמדינה ב–2018 היתה 1.4 מיליארד שקל במגזר הנוסעים ו–144 מיליון שקל במגזר המטענים — ירידה של 6.5% לעומת 2017. ירידת הסובסידיה נבעה בעיקר מהשיבושים בפעילות הרכבות כתוצאה מפתיחת הקו המהיר תל אביב־ירושלים בספטמבר 2018 — לפני השלמת הקמתו.

הפתיחה המוקדמת של הקו לירושלים, לפני השלמת עבודות ההקמה, נבעה מהתעקשותו של שר התחבורה, ישראל כ"ץ, בניגוד לעמדת מנכ"ל הרכבת, והצריכה סגירה של תחנות וביטול פעילות של קווים — למשל צמצום נסיעות לנתב"ג דווקא בתקופת החגים העמוסה. הפתיחה החלקית גם הצריכה הסטה של קרונות מקווים מבוקשים ומלאים הרבה יותר במסילת החוף. כתוצאה מכך רכבות של 1,000 נוסעים הומרו לרכבות שהסיעו 150 נוסעים בממוצע לירושלים. מלבד הפגיעה בשירות לנוסעים, הצפיפות הקשה האריכה את זמני העלייה בתחנות, ופגעה בדיוק עמידת הרכבות בלוחות הזמנים, שירדה ל–91.3%, לעומת כ–93% ב–2017, מה שגרר עלייה בקנסות שהטילה המדינה על הרכבת ותרמה להפסדים.

רכבת
רכבתצילום: עופר וקנין

מגזר המטענים, שפעילותו כוללת 68 רכבות משא המשנעות כ–8.5 מיליון טונות סחורה בשנה, רשם הפסד של 74 מיליון שקל. בין הסיבות לכישלון המגזר מציין הדו"ח השבתה של מסופי חטיבת המטענים על ידי ועד העובדים. סכסוך העבודה אכן גרר שיבושים שהובילו להפסדים, אך רחוק מלהיות הסיבה העיקרית לחולשה בביצועים.

בשלושת הרבעונים הראשונים של 2018, לפני פרוץ סכסוך העבודה, הניבה פעילות המגזר הפסד של כ–60 מיליון שקל (לעומת הפסד של 13 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב-2017). כלומר, הפעילות ההפסדית נובעת מסיבות נוספות, כגון סגירה של מסוף חול האשפה בחדרה, שינויים בהסכמים מול חברת כיל ושינויים בעלויות הפיתוח ובהסכמים בתחום הובלת הפלדה מול נמל אשדוד.

דירקטוריון רכבת ישראל אף הודה בקשיי המגזר, כשהחליט לפני כחודש וחצי להמליץ לממשלה לסגור את החברה הבת למטענים. החברה היא אחת משתי חברות בנות של הרכבת שהוקמו כחלק מרפורמה מ-2013, במטרה לייעל את המגזר — שעד אז הפסיד בכל שנה יותר מ–100 מיליון שקל. ואולם ההפסד ב–2018 מראה כי התועלת שבמהלך לא הצדיקה את העלויות שלו. ב–2018 מגזר המטענים הניב כ–7% בלבד מהכנסות החברה, לעומת 8% בשנים הקודמות. הרחבת פעילות המטענים היתה יכולה להביא לרכבת פעילות חדשה משמעותית. כיום 90% משינוע הסחורות בישראל נעשים על ידי משאיות בכבישים, כך שהצלחת המהלך גם היתה תורמת לצמצום הגודש והפגיעה בסביבה ולשיפור הבטיחות בדרכים.

קו נתב"ג ירושלים
קו נתב"ג ירושליםצילום: אוליבייה פיטוסי

במהלך השנה חל גידול של קרוב ל–5% במספר הנסיעות — ליותר מ–67 מיליון — עלייה מתונה בהשוואה לשנים קודמות: יותר מ–8.5% ב–2017 ו–12.7% ב–2016.

על פי הדו"ח, בשל ההפסדים הכבדים הוחלט בחברה על תוכנית התייעלות, שתכלול התייעלות בכוח אדם, וקיצוץ בייעוץ חיצוני ובהוצאות שונות — לרבות על שיווק. מכיוון שמדובר בחברה ממשלתית, לא מתקיימים בה מהלכי פיטורים אלא צעדים ארגוניים המצריכים תיאומים והסכמות. ברכבת מסרבים בשלב זה לפרט מה יידרש במסגרת ההסכמות הללו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker