"משרד התחבורה כשל בתפקודו; הנזק למשק - עשרות מיליארדים בשנה" - רכב ותחבורה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
דו"ח מבקר המדינה

"משרד התחבורה כשל בתפקודו; הנזק למשק - עשרות מיליארדים בשנה"

רכבות מאחרות, אוטובוסים עמוסים ופקקים שרק יחריפו: על גבי 660 עמודים עמוסי מחדלים פרש מבקר המדינה את רוב כשלי ענף התחבורה הציבורית בישראל – תוך שהוא מצביע על אחריותו של השר הממונה מאז 2009 ■ ישראל כ"ץ: "אי אפשר להתעלם מהעשייה האדירה שהובלתי"

181תגובות
נסיעת בכורה בקו הרכבת המהיר לירושלים
אוליבייה פיטוסי

"המציאות התחבורתית שעמה מתמודדים תושבי ישראל מדי יום היא קשה ועומסי התנועה בכל בוקר ובכל ערב כבדים", כך פותח מבקר המדינה, יוסף שפירא, את דו"ח הביקורת המקיף שפירסם היום (ד') משרדו על כשלי התחבורה הציבורית בישראל.

עוד מוסיף שפירא כי "משך הנסיעות לעבודה או לעיסוקים שונים והחזרה מהם נוגסת בזמנם של התושבים, פוגעת בפריון העבודה, מביאה לאי-מיצוי הפוטנציאל של התוצר המקומי הגולמי ושל ההכנסות ממסים, ואף גורמת לזיהום אוויר ולמפגעי רעש".

לדברי שפירא, עומסי תנועה כבדים - לצד שירותי תחבורה ציבורית ש"אינם ברמה הנדרשת", כלשונו, גוזרים "משמעויות כלכליות כבדות שמוערכות בעשרות מיליארדי שקלים בשנה".

ישראל המדינה הכי פקוקה

מחדל הפקקים הגדול: דו"ח מיוחד של מבקר המדינה >> הממשלה החליטה לבדוק אגרות גודש - לשר ישראל כ"ץ היו תוכניות אחרות || רכבת ישראל: צפופה, מאחרת - וזאת גם התחזית עד 2022 || כך הגיע שירות האוטובוסים אל סף קריסה || הרכבת הקלה בירושלים איחרה ב-20% מהנסיעות - אבל לא קיבלה קנסות || מחכים למסלול תחבורה ציבורית עוקף פקקים? תמשיכו לחכות לפחות עד 2025

שפירא קורא לממשלה לנקוט אמצעים מידיים לפתרון כשלי התחבורה לנוכח הצפי כי העומסים יחריפו מאוד בעתיד. "זה כשני עשורים מודעים הממשלה בכלל ומשרד התחבורה בפרט, לכך שמערכת תחבורה ציבורית ענפה ויעילה היא הפתרון המיטבי לבעיות התחבורה במטרופולינים ומרכיב הכרחי בצמיחה של ענפי המשק. ואולם עד לשנים האחרונות ייחדו לכך כלל מקבלי ההחלטות תשומת לב מועטה", הוא מעיר.

המבקר מציין כי ההשקעה בתחבורה הציבורית בישראל נמוכה ביחס למרבית המדינות המפותחות - בעוד שעיקר הדגש הושם על פיתוח תשתיות התומכות ברכב פרטי. "הכמות הגדולה של כלי רכב והנְסוּעה הגבוהה בכבישים, שאורכם מצומצם יחסית, גורמות לכך שצפיפות התנועה בכבישי ישראל היא הגבוהה במדינות OECD, פי 3.5 מהממוצע במדינות אלה", הוסיף המבקר.

נתניהו וכ"ץ חונכים את קו הרכבת המהיר מירושלים, היום
אוליבייה פיטוסי

אף שלאורך הדו"ח מצביע המבקר לעתים על רשלנותם התורמת של משרד האוצר או של מינהל התכנון – את האצבע המאשימה למחדלי הענף מפנה שפירא לכתובת אחת: משרד התחבורה והעומד בראשו ישראל כ"ץ.

"משרד התחבורה אינו משמש כגורם מרכזי שמוביל את קידום ענף התחבורה הציבורית, בין היתר בגלל כשלים בתפקודו", כותב המבקר במבוא לדו"ח – ומפרט את הסיבות לקביעתו החמורה: החל בהתייחסות מזלזלת לכאורה למלאכת התכנון התחבורתי בישראל, דרך כאוס בפיקוח ובבקרה על הענף ובניהול יחידות המשרד; וכלה באי-קידום החלטות ממשלה ועיכוב של שנים בפתרונות לתלות ברכב הפרטי. 

"ניתן לציין כי בשנים האחרונות קודמו נושאים שונים ובוצעו פרויקטים חשובים בתחום התחבורה", מציין המבקר אך כותב כי "עדיין הכשלים והליקויים בתחום התחבורה הציבורית הם המשמעותיים ביותר, ומצב זה רובץ לפתחו של משרד התחבורה, שבראשו עומד השר ישראל כ"ץ, המכהן בתפקיד ממארס 2009".

שיעור השימוש בתחבורה ציבורית – 23% בלבד

המבקר מונה שבע סיבות עיקריות למשבר בענף התחבורה:

שירותי תחבורה ציבורית מצומצמים וירודים: ב-40 השנים האחרונות גדלה האוכלוסייה בישראל פי 2.5, בעוד הנסועה של אמצעי התחבורה הציבורית גדלה בפחות מ-50%. כמו כן, סך הנסועה של התחבורה הציבורית בישראל היא פחות מ-50% מהמקובל במטרופולינים אחרים במדינות מפותחות. אם לא די בכך, התחבורה הציבורית באוטובוסים או ברכבת סובלת מתנאי צפיפות, תדירות נמוכה ומחוסר בסנכרון בין אמצעי תחבורה שונים. כתוצאה מכך שיעור הנסיעות בתחבורה הציבורית מסתכם ב-23% בלבד מכלל הנסיעות, ואילו במטרופולינים במדינות המערב שיעורן 30% עד 50%.

מחסור בתשתיות: היעדר מערכות הסעת המונים במטרופולינים, השקעת חסר בתחבורה המסילתית והישענות על האוטובוס כאמצעי הנסיעה העיקרי בתחבורה הציבורית – אך ללא נתיבי נסיעה ציבורית (נת"צים).  

תכנון איטי ולקוי: (א) היעדר עירוב שימושים (מגורים, תעסוקה ובילוי) ברבות מהשכונות, מה שמגביר את הצורך בשימוש ברכב פרטי;  (ב) הקמת מרכזי תעסוקה מרוחקים מאזורי המגורים; (ג) העדפת מגורים בפרוורים, שבהם התלות ברכב פרטי גדולה יותר; (ד) אי-ניצול הקרקע בקרבת תשתית רכבתית;  (ה) אי-שמירת קרקעות לטובת הנחת מסילות או סימון נתיבי תחבורה ציבורית.

מהירות נסיעה נמוכה: המהירות הממוצעת של התחבורה הציבורית בערי ישראל היא 16 קמ"ש בלבד, לעומת 25 קמ"ש בערים במדינות המפותחות.

היקף נמוך של שירותי רכבת ישראל: מחסור בציוד, צי מיושן, צפיפות, איחורים וביטולי נסיעות - כשאין די בתוכניות הפיתוח כדי לספק את הביקושים הקיימים והעתידיים.

סיכול הקמתן של רשויות תחבורה מטרופוליניות: בלחץ שר התחבורה ישראל כ"ץ, שהתנגד להפקעת סמכויותיו, אף שהמבקר נזהר ומייחס את אי הקמתן ל"סיבות לא ענייניות".

תמריצים דווקא לשימוש ברכב פרטי: במקום תחבורה ציבורית יש מערכת כבישים שמתעדפת רכב פרטי; מדיניות המיסוי תומכת בענף הרכב; נותנים הטבות שכר לעובדים המחזיקים ברכב פרטי; ואין תחבורה ציבורית בשבת. כל זאת, מציין המבקר, כשמשרדי התחבורה והאוצר תוקצבו ב-40 מיליון שקל לעידוד שימוש בתחבורה הציבורית, אבל לא ניצלו זאת תוך חריגה מכללי מינהל תקין.

"גם עשור של עשיה לא ימחק פיגור של 100 שנה"

משרד התחבורה מסר בתגובה לדו"ח: "המשרד מדביק פער של עשרות שנים בהשקעות בתשתיות התחבורה בישראל, ובעיקר בתחבורה הציבורית. גם עשור של עשייה חסרת תקדים, שטרם היתה כמותה מאז קום המדינה, לא יכול למחוק פיגור של יותר מ-100 שנה, בהשוואה למדינות המתקדמות בעולם.

"כיום, כ-60% עד 70% מתקציב המשרד, מושקע בפרויקטים של תחבורה ציבורית.  מבקר המדינה מציין בדו"ח את הגידול העצום שחל בשנים האחרונות במספר הנוסעים בתחבורה הציבורית, שעומד על 42%. וזאת, כתוצאה משורה ארוכה של פעולות שביצע משרד התחבורה, בהם רפורמת התעריפים בתחבורה הציבורית והטמעת ה'רב-קו', הפרטת קווים, גידול תקציב הסובסידיה ועוד. הביקורת מתייחסת לפרויקטים שהשר כ"ץ הצליח לראשונה להוציאם לפועל, לאחר עיכובים של שנים רבות, ואי אפשר להתעלם מהעשייה האדירה שהוביל".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#