הרכבת הקלה בירושלים איחרה ב-20% מהנסיעות - אבל לא קיבלה קנסות - רכב ותחבורה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
דו"ח מבקר המדינה

הרכבת הקלה בירושלים איחרה ב-20% מהנסיעות - אבל לא קיבלה קנסות

מבקר המדינה מצא חריגות משמעותיות בלוח הזמנים של הרכבת - בזמני הנסיעה ובתדירויות הקווים, וטען שהמדינה העניקה לזכיין הקלות שנאמדו ביותר מחצי מיליון שקל ■ המבקר טוען כי "הסכם אי־התחרות מגביל את יכולת המדינה לשפר את השירות לציבור"

הרכבת הלקה בירושלים
אוליבייה פיטוסי

זמן נסיעה ארוך בהרבה מהמתוכנן, תדירות נמוכה מכפי שנקבע בהסכם הזיכיון, צפיפות בקרונות ומכונות כרטוס מדור ישן - אלה הם חלק מממצאי דו"ח מבקר המדינה על השירות ברכבת הקלה בירושלים. הדו"ח מעלה שורת ליקויים בפעילות זכיין הרכבת, סיטיפס, ששירת 44.8 מיליון נוסעים ב-2018 (גידול של 23.5% ביחס ל-2015).

למרות האמירה כי הרכבת הקלה היא משאב חיוני לעיר "התורם להפחתת השימוש ברכב הפרטי, להקלת הגודש בכבישים, צמצום זיהום האוויר", ושהשימוש בו צפוי לעלות משמעותית בשנים הקרובות - התחזיות לעתיד הקרוב אינן אופטימיות: "היעדר שיתוף הפעולה והיכולת להגיע להסכמות בין המדינה למפעילה הנוכחית סיטיפס, אינם מבשרים טובות בכל הנוגע לשיפור השירות", נכתב בדו"ח.

אמנם בימים אלה מנהלת המדינה מכרז חדש לקו הירוק והארכות הקו האדום, שהזוכה בו צפויה לקבל לידיה גם את הפעלת הקו הנוכחי, אך זה צפוי לצאת אל הפועל בעוד כשנתיים לפחות. במקביל, ימשיך הציבור הירושלמי לסבול מעומסים, ליקויים בשירות וצפיפות בקו הקיים, אליהם מתווספת תחזית לגידול במספר הנוסעים.

בשולי הדו"ח מציין המבקר שורה של חילוקי דעות שהתקיימו בשנים האחרונות בין המדינה לזכיין סיטיפס בנושאים כספיים, שמתבררים כבר שנים ארוכות במסגרת הליך בוררות. מדובר בתביעות הדדיות מתמשכות שבמסגרתן המדינה והזכיין תובעים זה את זה בגין נזקים שנגרמו לצדדים עקב התמשכות הפרויקט. במועד סיום הביקורת, תביעות המדינה מהזכיין מסתכמות בכ-1.1 מיליארד שקל, והיקף תביעות הזכיין מהמדינה מסתכמות בכ-1.5 מיליארד שקל.

המבקר מצא כי המפעילה סיטיפס חרגה ב-20% מזמן הנסיעה ותדירות הקווים שנקבעו בהסכם הזיכיון. ואולם המדינה העניקה לזכיין הקלות במקום קנסות, למרות האפשרות לכך בהסכם הזיכיון.

רכבת לא קלה

כמו כן, בהסכם התחייב הזכיין כי תדירות הרכבות תהיה אחת ל-4.5 דקות בשעות השיא בבוקר ואחת ל-5 דקות בשעות השיא בערב, אולם לאחר מועד ההפעלה הסכימו ביניהם המדינה והזכיין להוריד את תדירות ההגעה של הרכבות ל-6 דקות ובהמשך 5.5 דקות.

ההסכם עם חברת סיטיפס על הפעלת הקו האדום כולל סעיף היעדר תחרות, שבמסגרתו לא ניתן להפעיל קווי אוטובוס "מתחרים" למסלולי הקו האדום. הסעיף האבסורדי, שנועד מלכתחילה לעודד מעבר לשימוש ברכבת הקלה, אינו מתיישב עם המציאות בה כ-160 אלף נוסעים ביום בקו האדום ותדירות הקווים בו נמוכה מהצורך בשעות העומס. הביקורת החריפה של המבקר נשמעת כלפי העובדה כי המדינה מסרה לפי הדו"ח משאב ציבורי לידיים פרטיות למשך עשרות שנים, מבלי ששמרה לעצמה גמישות ליישום מדיניות תחבורתית של הוספת קווי אוטובוס ושינויים בקווים הקיימים.

ממשרד התחבורה נמסר: "בירושלים פועלת בהצלחה רבה זה כמה שנים הרכבת הקלה. במקביל, מקדם המשרד שני קווי רכבת קלה נוספים (הקו הירוק והקו הכחול), שיספקו תחבורה מתקדמת לכל השכונות המרכזיות בירושלים ויחברו יותר מ-50% מתושבי ירושלים לרכבת הקלה".

מסיטיפס נמסר: "סיטיפס היא זו שפנתה מיוזמתה למדינה לשדרוג לוחות זמני הרכבת, כך שכיום זמן ההמתנה הממוצע של נוסע בתחנה הוא שלוש דקות בלבד. מרבית הליקויים הם תוצאה של התנהלות והחלטות המדינה לאורך השנים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#