מספר ההרוגים בתאונות דרכים ירד ב-2018 - אבל היעד של הממשלה עוד רחוק - רכב ותחבורה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מספר ההרוגים בתאונות דרכים ירד ב-2018 - אבל היעד של הממשלה עוד רחוק

315 בני אדם איבדו השנה את חייהם בתאונות דרכים, לעומת 364 בשנה שעברה ■ עם זאת, מספר ההרוגים בתאונות שבהן מעורבים אופניים חשמליים זינק מ-7 ל-19 בשנה ■ שיעור ההרוגים מהחברה הערבית ירד - אך הוא עדיין גבוה ביחס לחלקם באוכלוסייה

3תגובות
אילן אסייג

ניתוח שערכה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הרלב"ד) מגלה כי חלה ירידה במספר התאונות הקטלניות שהתרחשו ב-2018: 285 לעומת 323 ב-2017. מספר ההרוגים בתאונות דרכים בשנה החולפת ירד ל-315, לעומת 364 ב-2017.

זו מגמה מעודדת, שהתרחשה בין היתר בזכות הוספה של ניידות על ידי המשרד לביטחון פנים, פיתוח אמצעים טכנולוגיים לבטיחות הנוסעים ופעולות שונות של הרלב"ד למטרות הסברה וחקיקה. עם זאת, כשבוחנים את יעדי התוכנית הלאומית הרב-שנתית לבטיחות בדרכים, שנקבעו בהחלטת ממשלה מ-2005, מגלים כי ישראל רחוקה מלעמוד בהם. ישראל הציבה יעד שלפיו מספר ההרוגים יירד מתחת ל-300 כבר ב-2015.

הסדרה בתחום האופניים החשמליים מדשדשת

לפי ניתוח הרלב"ד, הנתון היחיד שבו חלה עלייה ב-2018 הוא מספר ההרוגים על אופניים רגילים (16 לעומת 12 ב-2017) וחשמליים (19 הרוגים לעומת שבעה) - נתון שכמעט שילש עצמו.

קביעת תקנות שמאפשרות גם לפקחים העירוניים לאכוף את הרכיבה על המדרכות, לצד חוק חבישת קסדות (שעליו הצהיר שר התחבורה, ישראל כ"ץ, כבר ב-2014 ועבר בקריאה שנייה ושלישית רק לפני כשבוע) - הם צעדים ראשוניים שכבר נעשו. עם זאת, זו טיפה בים לעומת הצעדים שמשרד התחבורה, הכנסת, המשרד לביטחון פנים והרשויות המקומיות צריכים לנקוט כדי להסדיר ולצמצם את המגמה המדאיגה.

שיעור ההרוגים 2018

צעדים אלה כוללים פיתוח תשתיות - אך בראש ובראשונה הסדרת חקיקה ותקנות לשימוש באופניים חשמליים. המתנגד הגדול לסוגיית רישוי האופניים החשמליים הוא משרד התחבורה, שטוען כי זו ביורוקרטיה שתעמיס על האזרח. מנגד, עמותת אור ירוק טענה כי הרישוי ניתן ליישום בצעדים פשוטים ובעלויות נמוכות יחסית.

יותר הרוגים בדרכים בין-עירוניות

כבישים בין-עירוניים (כאלה שאורכם יותר מ-80 ק"מ) מובילים במספר ההרוגים ל-100 ק"מ דרך. 180 בני אדם קיפחו את חייהם השנה בכבישים בין-עירוניים (לעומת 216 ב-2017). בכבישים עירוניים איבדו את חייהם 135 אישה ואיש לעומת 148 בשנה שעברה. בבחינת שיעור ההרוגים בדרכים בין-עירוניות, יחס ההרוגים בכבישים אלה ירד מעט ל-57% השנה לעומת 59% ב-2017.

בכביש 6 נהרגו 13 אנשים השנה - הנתון הגבוה ביותר בבחינה לפי כבישים. זאת, בהתאם למהירות הנסיעה בו, המשפיעה מהותית על הנזק מתאונות (עלייה של קמ"ש אחד במהירות הממוצעת מביאה לעלייה של כ-3% בתאונות עם נפגעים). אחריו בדירוג התוצאות הקשות של הקטל בכבישים בדרכים בין-עירוניות נמצאים כביש 40 וכביש 4, שבהם נהרגו 12 בני אדם בכל אחד.

בכביש 90, הארוך בישראל (472 ק"מ), מספר ההרוגים השנה היה שישה, כשהתרחשו כחמש תאונות קטלניות. ביקורת נמתחה כלפי נתיבי ישראל כבר לפני יותר משנה בדו"ח מבקר המדינה על כך שלא ניצלה את מלוא התקציבים שהוקצו לה לטיפול בכבישים ובצמתים מסוכנים.

בדיון בוועדת הכלכלה לפני כחודשיים, הסביר מנכ"ל נתיבי ישראל, ניסים פרץ, שהתייחס לטיפול בכביש 90, כי החברה טיפלה כבר ב-110 ק"מ מתוך אורך הכביש, אך כ-17 מוקדי סיכון שאותרו נותרו עדיין ללא טיפול. עוד עלה כי לא קיימת תוכנית להרחבת כביש 90 מצומת הערבה צפונה לים המלח, ואף לא הוקם צוות למציאת פתרונות נקודתיים. "אם התכנון לא יתחיל אתמול הטיפול לא יהיה גם בעוד עשר שנים", אמר יו"ר הוועדה, ח"כ איתן כבל.

איתן כבל
אוליבייה פיטוסי

בבחינת כלי הרכב הכבדים (משאיות ואוטובוסים), שמעורבותם בתאונות הקטלניות (כ-25% נתוני עמותת אור ירוק) גבוה משמעותית משיעור הימצאותם על הכבישים (כ-1.5%), לא חלה עלייה. ב-2018 היו 33 הרוגים בתאונות, שבהן היו מעורבות משאיות (ששוקלות יותר מ-3.5 טונה), נתון דומה ל-2017. מספר ההרוגים בתאונות בהן היו מעורבים אוטובוסים עמד על 62 השנה לעומת 66 בשנה הקודמת.

מספר הולכי הרגל שנהרגו ב-2018 הוא 97. זו ירידה מהשנה שעברה - שבה נהרגו 112 בני אדם, ומ-2016 בה נהרגו 105.

פערים ביישום הממלצות פוגעים במיגור התופעה

המאבק בתאונות דרכים הוא מאבק מתמיד שדורש השקעה של אמצעים ומאמצים רבים, לצד שיתוף פעולה בין גופים שונים. צעדים רבים יכולים להיעשות, שעלותם מינורית, על מנת להילחם בתופעה. מסמך שהכין מרכז המחקר והמידע של הכנסת לישיבת ועדת הכלכלה בחודש שעבר חושף כי קיימים פערים ביישום המלצות שנקבעו בוועדה לפני שנתיים.

הקטל בכבישים בתקופת כהונת השר כ"ץ

מהמסמך עוד עולה כי משרד התחבורה לא העביר לוועדה דיווחים על טיפול במוקדי סיכון, המשרד לביטחון הפנים לא העביר דיווח על התקדמות ביישום התוכנית להקמת היחידה לאכיפה נגד כלי רכב כבדים ומשרדי האוצר והתחבורה לא דיווחו על הפחתת עלויות רכישה של מערכות בטיחות.

ישראל הרחק מאחור בצמצום הקטל בכבישים

עמותת אור ירוק סבורה כי אף שמספר ההרוגים צומצם השנה ב-13%, הנתונים מצביעים על כישלון הרלב"ד לעמוד ביעד שהוצב בתוכנית הלאומית לבטיחות בדרכים - ירידה אל מתחת ל-300 הרוגים ב-2015 והמשך ירידה בכל שנה.

ניתוח דו"ח המועצה האירופית לבטיחות בדרכים (ETSC) מיוני, שנעשה על ידי עמותת אור ירוק, מצביע על כך שישראל נמצאת במקום ה-29 מתוך 32 מדינות האיחוד האירופי בהפחתת מספר ההרוגים בתאונות דרכים ב-2017-2001, כשרק מלטה, רומניה ובולגריה הציגו נתונים גרועים יותר באותן שנים.

עוד עולה מהדו"ח כי עצירת מגמת העלייה בהרוגים ב-2017 הביאה את ישראל למקום 16 מתוך 32 מבין מדינות האיחוד האירופי בשינוי מספר ההרוגים מתאונות דרכים בהשוואה ל-2016. מדד חשוב נוסף שהאירופים בדקו הוא מדד הפצועים קשה ב-2017-2010 ובו ניצבת ישראל במקום האחד לפני אחרון, כשרק מלטה מציגה נתונים גרועים יותר.

הדו"ח של עמותת אור ירוק ממליץ להתמקד בהגברת האכיפה בכבישים, בהקצאת תקציבים ממשלתיים לשיפור הבטיחות בדרכים, באימוץ תוכנית רב שנתית ארוכת טווח עד 2030 ומיקוד אכיפה בשעות מנוחה של נהגי כלי רכב כבדים. נתון נוסף חושף כי בישראל - בניגוד לאיחוד האירופי בו פועלים לפי תוכנית אסטרטגית - אין כל תוכנית ברורה וארוכת טווח הכוללת מדדים ויעדים לשיפור הבטיחות בדרכים.

עמותת אור ירוק

"ניתן לנצח את תאונות הדרכים כל עוד המדינה משקיעה משאבים לטובת הצלת החיים", אומר מנכ"ל עמותת אור ירוק, ארז קיטה. לדבריו, "2019 חייבת להיות שנת המשך בצמצום מספר ההרוגים באמצעות שיפור התשתית בכבישים האדומים, חיזוק האכיפה המשטרתית והתמקדות באוכלוסיות הנמצאות בסיכון גבוה להיפגעות בתאונות דרכים".

כל הרוג שלישי הוא ערבי

בבחינת האוכלוסיות אצלן פגיעות רבה יותר לתאונות דרכים, ניתן לראות מניתוחי הרלב"ד כי חלה ירידה השנה גם במספר ההרוגים בחברה הערבית (95 ב-2018 לעומת 116 ב-2017). הנתון על פניו מציג תמונה מעודדת, אך בהתחשב בכך ששיעור האוכלוסייה הערבית הוא כ-20%, המשמעות היא כי הערבים נהרגים בשיעור של יותר מ-50% מחלקם באוכלוסייה - והם שליש ממספר ההרוגים.

הרלב"ד ביצעה פעולות ספציפיות לטיפול באוכלוסייה: מחקרים, קמפיין לחגירת חגורות, להיסח דעת משימוש בנייד ולתאונות חצר. עם זאת, נדרשות פעולות מסיביות הרבה יותר לבעיה אקוטית זו, שתחום הטיפול בה עבר לאחרונה לאחריות חברת נתיבי איילון.

גם מצדה של המשטרה נדרשות פעולות מיידיות נוספות. דו"ח מרכז המחקר של הכנסת שהוכן לוועדת הכלכלה באוקטובר האחרון קבע כי על המשרד לביטחון הפנים לגבש תוכנית עבודה המשלבת צעדי אכיפה ייחודיים לאוכלוסייה הערבית בתחום הבטיחות בדרכים. בין היתר, הקמת תחנות משטרה חדשות ביישובים הערביים.

מעבר לאובדן הקשה שחוות משפחות הנפגעים, מדובר בנזק משמעותי למשק. לפי פרופ' אמיר זיו-אב, לשעבר המדען הראשי במשרד התחבורה, המחיר הכלכלי של הרוג למשק במונחי תל"ג הוא כ-7 מיליון שקל, המחושב על ידי גריעתו מהתרומה שיכלה להיות לאותו הרוג למשק. זאת לצד הנזק שנגרם למשק מאדם שנפצע קשה וזקוק לשיקום כתוצאה מתאונה שמונעת ממנו לעבוד עד כשנתיים (4.7 מיליון). פצוע קשה שחזר לתפקוד מלא עולה למשק כ-1.2 מיליון שקל ופצוע קל כ-20 אלף שקל.

ניתוח של עמותת אור ירוק לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מעלה כי ישראל מפסידה בכל שנה 3.36 מיליארד שקל על תאונות דרכים שהמעורבים בהן היו בדרכם או בחזרה מהעבודה (המוגדרים כנפגעי עבודה). זאת, על פי נתוני עמותת אור ירוק והלמ"ס, הכוללים את סך הכספים המועברים על ידי ביטוח הלאומי לנפגעים ב-2016-2007.

מנכ"לית הרלב"ד, עוד רחלי טבת ויזל, מציינת כי פעילות הרשות ב-2019 תתמקד באוכלוסיית הולכי הרגל, ובהיסחי הדעת הנובעים מקריאה וכתיבת מסרונים בטלפון הנייד במהלך נהיגה. זאת בנוסף לאוכלוסיות בסיכון כרוכבי האופניים החשמליים. "ברלב"ד התמקדו השנה בתכניות פעולה ממוקדות מול אוכלוסיות שונות ומול סוגי התנהגות שונים, מתוך תפיסה ברורה שפעילות ממוקדת, מבוססת מחקר ותכנית מותאמת - מביאה לתוצאות, כפי שאכן היה בפועל.

"אנו מקווים כי גם את סיכום שנת 2019 נסיים בירידות שיהפכו למגמה ממושכת, וזאת בשיתוף עם אזרחי המדינה, ובהמשך עבודה מאומצת של הרלב״ד וכלל הגופים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#