סטייה ושמה גיר ידני

>> השומר בכניסה לבנייני האומה הסביר לאן לפנות. כשהכנסתי את מוט ההילוכים להילוך אחורי, עיניו התרחבו. הוא חייך, הסתובב וצרח לעבר השומר השני, "בוא תראה, בוא תראה, בחורה נוהגת בגיר ידני".

"אני רואה שאת נוהגת בגיר ידני", אמר המוסכניק שהחליף לי נורה בפנס קדמי. "אם את נוהגת בידני את בטח נהגת טובה".

"ידני?" אמרה החברה שהתעניינה בקניית מכונית כמו שלי, "עד כאן". אילו היה לה מושג כמה קשה למצוא מכונית יד שנייה עם תיבת הילוכים ידנית.

"קצת קשה לי לדרוך על הקלאץ' בגלל הרגל", הסברתי לרופא בתל השומר שטיפל בפציעה קלה. "קלאץ'?" הוא חייך. "כן, אתה זוכר מה זה", אמרה לו הרופאה השנייה שעמה התייעץ, "פעם היה כזה במכוניות, הדוושה השלישית מימין".

"את יכולה לשכור לי מכונית עם גיר ידני, אין בעיה", אמרתי לסוכנת הנסיעות כשהתכוננתי לנסיעה לאירלנד, שבה נוהגים בצד שמאל, ומוט ההילוכים נמצא בצד ימין של הנהג. "כל הכבוד", היא התפעלה. "כבר נהגתי עשרות אלפי קילומטרים בניו זילנד ואנגליה בצד שמאל", הסברתי. הרבה יותר מסובך להתרגל לתמרונים מצד שמאל מאשר להעברת ההילוכים ביד שמאל.

תיבת הילוכים ידנית, אפשר להבין מהאמור, היא מין בסכנת הכחדה בישראל. שלא כמו באירופה, הישראלים אוהבים את הנוחות האמריקאית. אולם גיר ידני מעניק תחושה של שליטה טובה יותר במכונית, תחושה שנהיגה היא קצת יותר מאשר נסיעה קהוית חושים מנקודה א' לב'. רוב המכוניות האוטומטיות שיצא לי לנהוג בהן הרגישו כמו צעצועים לילדים. הידניות הן גם אמינות יותר וזולות יותר לתחזוקה - פרט שולי במערכת השיקולים של קניית מכונית.

אחרי שנים של נהיגה במכוניות איטלקיות קטנות, חבוטות ומלאות אופי, קרי מיזוג מקרטע, גיר ידני, והיעדר הגה כוח, העובדה שלמכונית הנוכחית יש הגה כוח היא בשבילי שיא הפינוק, והגיר הידני הוא פשוט משהו שהגוף כבר מכיר, כמו רכיבה על אופניים.