יש דרך לצמצם את השימוש בסלולר בנהיגה — והיא לא קשורה לאכיפה - רכב ותחבורה - TheMarker
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

יש דרך לצמצם את השימוש בסלולר בנהיגה — והיא לא קשורה לאכיפה

צריך לגרום לנהגים להפסיק להשתמש בסלולרי מבחירה חופשית, על ידי הבטחה שיוכלו להרוויח מכך הרבה מאוד כסף

8תגובות
אדם מתעסק בטלפון הנייד בזמן נהיגה
בלומברג

לאחרונה קיבלתי הודעת אזהרה באחת מקבוצות הוואטסאפ, המתריעה מפני שוטרים המחופשים לחסרי בית ועומדים בצמתים מרכזיים. אותם שוטרים לא מחפשים את היד הנדיבה שתתרום להם כמה שקלים, אלא את היד המסמסת, שלבעליה יוכלו לתת דו"ח על שימוש בסלולרי. כמה שבועות קודם לכן קיבלתי הודעה אחרת, שהזהירה מפני שוטרים סמויים הרוכבים על אופנועים, כשכל תפקידם להציץ לחלונות הרכבים ולחפש את הנהגים המסמסים.

התגובות להודעות הללו נעו בין "גאוני" לבין שימוש בקללה או שתיים, אך נראה שמה שהיה צריך להטריד אותנו הוא שגם בנושא של שימוש בסלולרי בנהיגה, המדינה פועלת הפוך — במקום להגן עלינו מפני תאונות דרכים קטלניות, היא הופכת את הכבישים למסוכנים יותר, הן בעבור הנהגים והן בעבור השוטרים שמתהלכים בכבישים סואנים או עסוקים בהצצה בחלונות במקום בהתבוננות על הדרך הסואנת.

הצורך במציאת פתרון לתופעה המסוכנת של שימוש בסלולרי בנהיגה הוא ברור. מדובר בתופעה שהוגדרה מזמן כ"מכת מדינה", כשמחקרים מראים שהשימוש בסלולרי מעלה את הסיכון למעורבות בתאונת דרכים פי עשרה. הנתונים המדאיגים לא מונעים מאחד מכל ארבעה נהגים להודות שהם עושים שימוש בסלולרי בנהיגה, למרות שהם יודעים שמדובר בפעולה מסכנת חיים.

המדינה בוחרת להתמודד עם הבעיה באמצעות החמרת הענישה והגברת האכיפה. כל זמן מה מתפרסמות בתקשורת גזירות חדשות שיוטלו על העבריינים שיתפסו, או אזהרות על הגברת האכיפה בדרכים שונות, וכפי שראינו, גם מאוד יצירתיות. האם זה עושה את העבודה? נראה שלא מספיק. במקרים רבים, השימוש בסלולרי הוא כמעט אינסטינקטיבי — כיצד אפשר שלא להעיף מבט לעבר טלפון המתריע על הודעה חדשה?

בנוסף, האמונה הרווחת ש"לי זה לא יקרה", נפוצה במיוחד כשמדובר בשימוש בסלולרי בנהיגה, פעולה שכולנו חוטאים בה, ולכן הסיכוי שדווקא אני אהיה זה שייתפס נראה נמוך ביותר. בסקר שביצעה עמותת אור ירוק, 56% מהנבדקים טענו שאינם נרתעים מהכרזת המשטרה על הגברת האכיפה בתחום.

העובדות מלמדות שהגיע הזמן לחשב מסלול מחדש ולמצוא דרכים אלטרנטיביות להתמודדות עם התופעה. צריך להפסיק את מסע ההפחדה הלא יעיל ולגרום לנהגים להפסיק להשתמש בסלולרי מבחירה חופשית. למה שהם יעשו את זה? כי הם יוכלו להרוויח מזה הרבה מאוד כסף.

ב–2016 נכנסה לתוקף רפורמת ביטוחי החובה לרכב של משרד האוצר, שנועדה להוזיל את תעריפי הביטוח. הנהנים העיקריים ממנה הם בעלי הרכבים שהתקינו מערכת בטיחות מתקדמת, דוגמת מובילאיי. חברות הביטוח המספקות ביטוחים מקיפים החלו גם הן להוריד מחירים למי שמתקין מערכות מסוג זה. הסדר דומה אפשר לאמץ בהקשר שלנו. כיום קיימות טכנולוגיות רבות בתחום, כמו אפליקציות החוסמות את האפשרות להשתמש בסלולרי, תוך הבחנה בין אפליקציות תקשורת חברתיות דוגמת וואטסאפ ופייסבוק, לבין אפליקציות חיוניות לנהיגה דוגמת ווייז. חברות הביטוח יכולות לחייב את המבוטח להשתמש בטכנולוגיה זו בתמורה להוזלה בתעריף הביטוח.

גם אם לא כולנו נמהר לאמץ את ההסדר, אוכלוסיות מסוימות עשויות לראות בו עניין מיוחד. אוכלוסייה אחת היא הנהגים החדשים והצעירים שלרוב ההורים משלמים להם את הביטוח, או לכל הפחות מאפשרים להם לנהוג ברכב שלהם. מכיוון שנהגים צעירים מעורבים באחוז גבוה של תאונות קטלניות והביטוח שלהם יקר במיוחד, אפשר להניח שההורים ישמחו להשתמש במנגנון כזה. אוכלוסייה נוספת היא נהגים שנהנים מרכבי חברה ונהגים מקצועיים. בשני המקרים המעסיק קובע כיצד לבטח את העובדים, כשהמנגנון המוצע יכול לחסוך לו עלויות משמעותיות.

אף שהקבוצות הללו לא מייצגות את רוב האוכלוסייה, הן יכולות להיות אלו שיתחילו שינוי רחב יותר בתודעה בכל הנוגע להרגלי הנהיגה בכלל, ולשימוש בסלולרי בפרט.

הכותבת היא סטודנטית למשפטים ולפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#