כחלון מעלה את המס על מכוניות יוקרה - כולל היברידיות וחשמליות - רכב ותחבורה - TheMarker

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כחלון מעלה את המס על מכוניות יוקרה - כולל היברידיות וחשמליות

ב-2013 הועלה מס הקנייה למכוניות ששוויין מעל 300 אלף שקל אך נקבע כי הן ייהנו מזיכוי בהתאם לדרגת זיהום ורמת האבזור הבטיחותי. כעת נקבע כי יועלה המס גם למכוניות יוקרה היברידיות וחשמליות, שנחשבות לפחות מזהמות

60תגובות
וולוו היברידית
אייל טואג

שר האוצר משה כחלון מעלה את גובה המס המוטל על מכוניות יוקרה, כולל מכוניות היברידיות וחשמליות. העלאת המס תיכנס לתוקף ב-20 ביוני.

ב-2013 הועלה מס הקנייה למכוניות ששוויין מעל 300 אלף שקל אך נקבע כי הן ייהנו מזיכוי בהתאם לדרגת זיהום ורמת האבזור הבטיחותי. כעת נקבע כי יועלה המס גם למכוניות יוקרה היברידיות וחשמליות, שנחשבות לפחות מזהמות.

האוצר הודיע הבוקר:

"שר האוצר, משה כחלון, חתם, לאחר התייעצות עם רשות המסים, על צו לפיו תוטל באופן קבוע תוספת מס קנייה על רכבי יוקרה. הוראת השעה בעניין הוארכה מספר פעמים כאשר תוקפה הנוכחי הוא עד 30.6.18. כמו כן, צו זה מחיל את מס היוקרה המיוחד החל מ-20.6.18 גם על כלי רכב היברידיים וחשמליים.

המחיר הממוצע של כלי רכב יוקרתיים, באלפי שקלים

"בספטמבר 2013 יושמה ההוראה לראשונה על כלי רכב שמחיר המחירון שלהם עולה על 300 אלף שקל. שיטת הטלת המס נבנתה כך ששיעור מס הקניה עולה באופן הדרגתי ככל שמחיר המחירון "מתרחק" ממחיר העוגן של 300 אלף שקל. ככל שמחירו של הרכב לצרכן גבוה יותר, כך המיסוי עליו יהיה גדול יותר.

"שיעור מס קנייה המתקבל מחיבור המס הבסיסי ו"מס יוקרה" הוא מס קנייה רגיל שכל הדינים הרלבנטיים ממשיכים לחול עליו. המשמעות היא שרכב שמחירו מעל 300 אלף שקל ימשיך ליהנות מהזיכויים בהתאם לדרגת זיהום ורמת האבזור הבטיחותי.

"כאמור, בתיקון זה תורחב תוספת המס והיא תחול גם על רכב עם טכנולוגיות הנעה מתקדמות הנהנה משיעורי מס מופחתים, כגון רכב היברידי בדרגת זיהום 2, רכב Plug-In ורכב חשמלי, כיום קיימת מגמה של יבוא מוגבר של רכבי פאר בטכנולוגיות הנעה אלה, והמחיר הגבוה של רכבי הפאר אינו נובע מהיותם בעלי טכנולוגיית הנעה מתקדמת אלא מהיותם רכבי יוקרה".

בסקירה שפירסם באחרונה אגף הכלכלן הראשי באוצר בנושא מדיניות המס על מכוניות יוקרה, נכתב כי ב–2016 ו–2017 נצפה יבוא "חריג" של כלי רכב היברידיים ופלאג אין (היברידיים נטענים בכבל חשמלי) שמחירם גבוה מ–300 אלף שקל. לפי אומדני רשות המסים, ב–2016 היוו כלי רכב אלה כ–30% מרכבי היוקרה שיובאו ביבוא אישי, וב–2017 הם כבר הגיעו לכ–50% משוק מכוניות הפרימיום.

אסטון מרטין
אייל טואג

באוצר מציינים כי "אף שבדרך כלל מיסוי מוצרים פוגע בביקוש, מספר מכוניות היוקרה שעלו על הכביש גדל ב–83% ב–2013–2016, והגדיל את התקבולים ממס היוקרה מ–67 מיליון שקל ב–2014 ל–121 מיליון שקל ב–2016 — עלייה של כ–34% מדי שנה".

כיום, ממס יוקרה זה פטורים כלי רכב היברידיים על סוגיהם השונים — דבר שבאוצר מבקשים כעת לשנות, בהזדמנות זו של הארכת תוקף הצו עד סוף 2019. במקור, המס על רכבי היוקרה הוטל כהוראת שעה עד סוף 2017. בהתאם, הצו יקבע כי הפטור למכונית היוקרה ההברידיות והחשמליות, שממנו הן נהנו עד היום, יבוטל. עם זאת, הן יוסיפו ליהנות מהקלות מס שמטרתן עידוד שימוש בטכנולוגיה ירוקה בענף הרכב.

מאחורי המהלך עומדת ההנחה שהגורם המרכזי מאחורי מחיר רכבים אלה הוא המותג אותו הם נושאים - ולא הטכנולוגיה שבאמצעותה הם פועלים.

שיעור המס הסופי לפי מחיר הרכב, באלפים

השוק התחמם לאחר הטלת המס

לפי הסקירה, שוק מכוניות היוקרה מאופיין בריכוזיות רבה, כשארבעה יצרנים אחראים על כ–60% מהמכירות: מרצדס, ב.מ.וו, אאודי הגרמניות — לצד טויוטה לקסוס היפנית. יותר מ–50% ממכוניות היוקרה שנמכרות בישראל הן מסוג "פנאי־שטח", בהתאם לצו האופנה.

לפני שהוטל המס על מכוניות היוקרה, היה היבוא שלהן במגמת ירידה ב–2010–2013. ההתחממות בפלח השוק העליון התרחשה דווקא לאחר הטלת המס — ולמרות הטלתו.

"מ–2013–2016, על רקע התרחבות ביבוא כלי הרכב בשיעור מצטבר של 35%, חלה עלייה מצטברת של 83% ביבוא מכוניות יוקרה", נכתב בסקירה. "בכלי רכב שמחירו עד 500 אלף שקל, חלה עלייה מצטברת של כ–70% בעוד שבקבוצת המחיר של 500 אלף שקל עד מיליון שקל חלה עלייה של 132%".

האוצר מתייחס בסקירה גם לאלפיון העליון של כלי הרכב, שעולים יותר ממיליון שקל. בקבוצת כלי רכב אלה, המכונה כאן "סופר־יוקרה", חלה התרחבות של 341% ב–2013–2016. סביב שנים אלה הושקו בישראל כמה מותגי על, כמו פרארי, מזראטי, ואסטון מרטין.

באוצר מנמקים את הממצאים בכך ש"שוק מכוניות יוקרה מאופיין בביקוש קשיח, ולכן המיסוי הנוסף לא השפיע על הביקוש. אם אפשרות זו נכונה זוהי דוגמה למיסוי יעיל, מכיוון שעדיף להטיל מס על מוצרים שהביקוש אליהם קשיח. מיסוי כזה לא מגדיל את הנטל העודף ופוגע פחות ביעילות הכלכלית".

עוד מציינים באגף הכלכלן הראשי כי "ייתכן גם כי מיתוגם של כלי הרכב כמכוניות יוקרה יצר עלייה בביקוש להם. לחילופין, ייתכן כי הביקוש אינו קשיח לחלוטין והיתה יכולה להיות ירידה ברכישת מכוניות היוקרה שנמנעה הודות לעלייה בהכנסתם של האלפיונים העליונים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#