האוצר: לבטל את עיוות המס שמאפשר לעשירים לקנות מכוניות יוקרה בהנחה

כלי רכב היברידיים שמחירם גבוה מ-300 אלף שקל הגיעו לכ-50% משוק מכוניות הפרימיום ב-2017 ■ רוכשיהם מקבלים כיום הטבת מס, שנועדה לעודד רכישת כלי רכב חסכוניים בדלק ובפליטות מזהמים - אך מסייעת לעשירונים העליונים לחסוך בקניית מכוניות פאר

אורן דורי
אורן דורי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אסטון מרטין
אסטון מרטין. "שוק מכוניות היוקרה מתאפיין בביקוש קשיח"צילום: אייל טואג

במשרד האוצר מעוניינים לבטל את הטבת המס הניתנת לרוכשי מכוניות יוקרה היברידיות. הטבות אלה, שנועדו לעודד רכישת כלי רכב חסכוניים בדלק ובפליטות מזהמים, יצרו בשנים האחרונות עיוות מס, שבחסותו העשירונים העליונים חוסכים כסף בקניית מכוניות פאר בעלות מנועים גדולים ובזבזניים, הנתמכים במנועי עזר חשמליים.

בסקירה שפירסם אתמול אגף הכלכלן הראשי באוצר בנושא מדיניות המס על מכוניות יוקרה, נכתב כי ב–2016 ו–2017 נצפה יבוא "חריג" של כלי רכב היברידיים ופלאג אין (היברידיים נטענים בכבל חשמלי) שמחירם גבוה מ–300 אלף שקל. לפי אומדני רשות המסים, ב–2016 היוו כלי רכב אלה כ–30% מרכבי היוקרה שיובאו ביבוא אישי, וב–2017 הם כבר הגיעו לכ–50% משוק מכוניות הפרימיום.

הסקירה ממליצה להאריך את תוקפו של המס המיוחד שהוטל לפני ארבע שנים וחצי על מכוניות יוקרה, שעומד לפוג ביוני הקרוב. באוצר מציינים כי "אף שבדרך כלל מיסוי מוצרים פוגע בביקוש, מספר מכוניות היוקרה שעלו על הכביש גדל ב–83% ב–2013–2016, והגדיל את התקבולים ממס היוקרה מ–67 מיליון שקל ב–2014 ל–121 מיליון שקל ב–2016 — עלייה של כ–34% מדי שנה".

המחיר הממוצע של כלי רכב יוקרתיים, באלפי שקלים

כיום, ממס יוקרה זה פטורים כלי רכב היברידיים על סוגיהם השונים — דבר שבאוצר מבקשים כעת לשנות, בהזדמנות זו של הארכת תוקף הצו עד סוף 2019. במקור, המס על רכבי היוקרה הוטל כהוראת שעה עד סוף 2017.

השוק התחמם לאחר הטלת המס

לפי הסקירה, שוק מכוניות היוקרה מאופיין בריכוזיות רבה, כשארבעה יצרנים אחראים על כ–60% מהמכירות: מרצדס, ב.מ.וו, אאודי הגרמניות — לצד טויוטה לקסוס היפנית. יותר מ–50% ממכוניות היוקרה שנמכרות בישראל הן מסוג "פנאי־שטח", בהתאם לצו האופנה.

לפני שהוטל המס על מכוניות היוקרה, היה היבוא שלהן במגמת ירידה ב–2010–2013. ההתחממות בפלח השוק העליון התרחשה דווקא לאחר הטלת המס — ולמרות הטלתו.

"מ–2013–2016, על רקע התרחבות ביבוא כלי הרכב בשיעור מצטבר של 35%, חלה עלייה מצטברת של 83% ביבוא מכוניות יוקרה", נכתב בסקירה. "בכלי רכב שמחירו עד 500 אלף שקל, חלה עלייה מצטברת של כ–70% בעוד שבקבוצת המחיר של 500 אלף שקל עד מיליון שקל חלה עלייה של 132%".

שיעור המס הסופי לפי מחיר הרכב, באלפים

האוצר מתייחס בסקירה גם לאלפיון העליון של כלי הרכב, שעולים יותר ממיליון שקל. בקבוצת כלי רכב אלה, המכונה כאן "סופר־יוקרה", חלה התרחבות של 341% ב–2013–2016. סביב שנים אלה הושקו בישראל כמה מותגי על, כמו פרארי, מזראטי, ואסטון מרטין.

באוצר מנמקים את הממצאים בכך ש"שוק מכוניות יוקרה מאופיין בביקוש קשיח, ולכן המיסוי הנוסף לא השפיע על הביקוש. אם אפשרות זו נכונה זוהי דוגמה למיסוי יעיל, מכיוון שעדיף להטיל מס על מוצרים שהביקוש אליהם קשיח. מיסוי כזה לא מגדיל את הנטל העודף ופוגע פחות ביעילות הכלכלית".

עוד מציינים באגף הכלכלן הראשי כי "ייתכן גם כי מיתוגם של כלי הרכב כמכוניות יוקרה יצר עלייה בביקוש להם. לחילופין, ייתכן כי הביקוש אינו קשיח לחלוטין והיתה יכולה להיות ירידה ברכישת מכוניות היוקרה שנמנעה הודות לעלייה בהכנסתם של האלפיונים העליונים".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker