מה עדיף לדרג הניהולי - ליסינג או קנייה? - רכב - TheMarker
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מה עדיף לדרג הניהולי - ליסינג או קנייה?

במדינת ישראל היחיד משלם על כל רכיבי ההכנסה

4תגובות

מזל טוב, קודמת בעבודה, וכחלק נלווה להטבות הניתנות לדרג הניהולי, נשלחת למחלקת משאבי אנוש לבחור את הרכב החדש שיועמד לרשותך.ולא רק זה, החברה המעסיקה נושאת בעלויות רכישת כלי הרכב או השכרתו, הוצאות אחזקתו ובכלל זה ביטוח, דלק וכדומה; ואתה נהנה מרכב צמוד.

בעודך שמח על ההטבה, מגיע סוף החודש ואיתו הפתעה. הנטו ירד והכל באשמת פריט חדש בתלוש השכר - "שווי שימוש ברכב".

מסתבר ששיטת המיסוי בישראל ממסה את היחיד על כל רכיבי ההכנסה, וכוללת הן שכר עבודה והן הטבות בשווי כספי הנקראות "הכנסה רעיונית", הטבה הניתנת לעובד אך מגולמת בתנאי העסקתו. ההטבה הנפוצה ביותר היא רכב צמוד בבעלות החברה או בליסינג.

בשנת 2010 נקבעה ה"שיטה הליניארית" לחישוב גובה שווי השימוש ולפיה שווי השימוש ברכב יהיה בשיעור של 2.04% לכלי רכב ששוויים עד 130 אלף שקל ו-2.48% לכלי רכב ששוויים מעל סכום זה. החל מחודש ינואר 2011 עלה שווי השימוש ברכב ויעמוד על שיעור של 2.5% מהמחיר המחירון של הרכב, ללא תלות במחירו בפועל, וזאת עד לתקרת שווי רכב בגובה 467,180 שקל.

אנליסט אישי  בזק

מוגש בחסות המפרסם

חשוב לדעת כי רכיב שווי שימוש ברכב עלה בהתמדה ובצורה ניכרת בין השנים 2007-2011 וכתוצאה מכך גם סכום המס שהעובד משלם בגין הטבה זו.

נשאלת השאלה: האם כדאי?

בבדיקת הכדאיות יש להבחין בין שני מצבים:

1. קבלת רכב צמוד כהטבה ללא חיוב העובד בתשלום חלק מעלות הרכב.

2. חברות רבות מציעות לעובדיהם העמדת "רכב צמוד" אולם מנכות משכר הברוטו חלק מהוצאות הרכב - לרוב דמי השכירות - ונושאות בשאר הוצאות הרכב.

אם ניקח כדוגמה את השפעת רכב צמוד בשווי 130 אלף שקל, על שכר הנטו של עובד בכיר ששכרו הוא 20-25 אלף שקל ברוטו לחודש בשתי הסיטואציות שתוארו לעיל, נגלה כי השפעת שווי שימוש ברכב על השכר נטו של העובד הינה מיידית ונקבעת על פי שיעור המס השולי במכפלת שווי השימוש ברכב. עלות הרכב מבחינת העובד שתתבטאה בירידה בשכר הנטו בתרחיש הראשון תעמוד על כ-1,400 שקל ואילו בתרחיש השני על כ-2,800 שקל.

עלות אחזקת הרכב כוללת מספר מרכיבים וביניהם רכישת הרכב או שכירתו, ביטוח, אחזקה, דלק, תיקונים ועוד. על פי נתונים סטטיסטים, העלות החודשית של אחזקת רכב ששוויו 130 אלף שקל, באחזקה לתקופה של 3 שנים ובנסיעה ממוצעת של 18 אלף ק"מ לשנה נעה בין 3,000 שקל ל-3,500 שקל.

מבחינת תוצאות הדוגמה לעיל עולה כי בסיטואציה הראשונה, בה לא מופחת שווי השימוש ברכב משכר הברוטו של העובד, אזי גם לאחר כניסתן לתוקף של תקנות הרכב החדשות, עולה באופן ברור כדאיות קבלת רכב צמוד מהמעביד על פני רכישת רכב ואחזקתו על ידי העובד. בשעה שעלות הרכב החודשית לעובד, באמצעות קבלת רכב צמוד, עומדת על כ-1,400 שקל, עלות אותו רכב ואחזקתו באופן פרטי על ידי העובד תסתכם ב-3,000 שקל ומעלה בחודש.

בסיטואציה השנייה, בה מופחתת עלות שכירת הרכב משכר הברוטו של העובד, תסתכם העלות לעובד בכ- 2,800 שקל לחודש והכדאיות לעובד יורדת מאוד עד שלעיתים קבלת "הרכב הצמוד" אינה כדאית עבורו כלל וכלל.

נקודת האיזון בעלות החודשית לעובד הינה בסביבות 2,800 שקלים כשהיא תלויה בסוג הרכב, בשכר העובד ובאופן השימוש בו. בנקודה זו העלות לעובד המקבל רכב צמוד ממקום העבודה מתקרבת מאוד לעלות אחזקת רכב פרטי ובהחלט ייתכנו מקרים, בהתאם לסוג כלי הרכב ולשימושים הפרטיים, בהם העלות החודשית לעובד תעלה על עלות אחזקת הרכב הפרטי שלו באופן אישי.

** הכותב הוא רואה חשבון, שותף ב"שיף הזנפרץ ושות' רואי חשבון" ** ** המידע אינו מחליף ייעוץ מקצועי לגופו של עניין **



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#