פורד אדג' המחודשת: מערכת פקודות קוליות משוכללת ואמצעי להגבלת מהירות מקסימלית - רכב - TheMarker
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

פורד אדג' המחודשת: מערכת פקודות קוליות משוכללת ואמצעי להגבלת מהירות מקסימלית

פורד אדג' המחודשת היא מכונה אמריקאית בעליל: מנוע גדול והופעה בומבסטית ■ בנסיעת המבחן התברר שהמערכת הקולית מבינה ילדים, אפילו אם הם צועקים מאחור ■ יש בה גם כמה דברים מעצבנים כמו קורות קדמיות עצומות שחוסמות חלק משדה הראייה

3תגובות

הסלוגן שמופיע בפרסומת הוא "לגעת בעתיד", הייתי משתמש דווקא ב"לדבר אל העתיד". העניין הוא שהעתיד לא תמיד מקשיב. ביקשתי ממנו לנגן את רצועה מספר 18 בדיסק וזה עבד מושלם. אבל ברגע שביקשתי "קפה עם אחד סוכר", הציעה לי המערכת את תפריט העזרה. אפילו פקודות פשוטות כמו "תפתחי את החלון", או "בבקשה פתחי את החלון", או "יאללה כבר יא קרצייה תפתחי ת'חלון" לא נענו. בקול נשי, צלול ושטוח לגמרי חוזרת ואומרת לי המערכת: "בבקשה תגיד פקודה". זה נשמע מבטיח, אולי אפילו מפתה, אבל האמת היא שהמערכת מבינה רק סט מסוים מאוד של פקודות שקשורות למערכת השמע, לטלפון ולמזגן.

פקודות קוליות הן לא המצאה חדשה בעולם הרכב. מה שמוצלח בפורד אדג' החדשה (המחודשת, יש לומר) הוא שהמערכת קצת יותר משוכללת מהרגיל וקצת יותר מצליחה להבין את הנהג, גם אם האנגלית שלה נשמעת כמו זו של שמעון פרס. אפשר לדבר אליה גם בצרפתית, בגרמנית ובעוד כמה שפות - אבל לא בעברית.

בנסיעת המבחן התברר שהמערכת מבינה גם ילדים, אפילו אם הם צועקים מהצד. והם צעקו הרבה מהצד, וגם ניסו לערב את המערכת בריבים שלהם. הפקודה "קיל תמר" לא נענתה, למרבה המזל.

תשכחו מפייסבוק

פורד אדג' משווקת בישראל מ-2008, ועד היום נמכרו 1,350 יחידות. לקראת 2011 עברה המכונית מתיחת פנים. השינוי הבולט ביותר מבחינה חיצונית נמצא בחזית - עוד פס כרום, גימור שונה לגריל ולפנסים ותוספת הכרחית של פנסי לד.

בתוך המכונית אנחנו עדים לשיפור ברמת הפלסטיקה והשכלולים. ההפעלה הקולית היא חלק ממערכת שנקראת MyFordTouch, המותקנת רק בגרסה המפוארת ביותר של המכונית, שמחירה הוא 250 אלף שקל. הרעיון הוא "ליצור אינטגרציה בין המכונית לבין העולם הדיגיטלי של הנהג" (מתוך העלון של פורד ללקוחות). מה זה אומר בתכל'ס? חיבור של האייפוד, הטלפון, המצלמה, כל מכשיר USB או כרטיס זיכרון. זה לא ממש חדש אבל כאן, איכשהו, זה נשמע מפוצץ, במיוחד בשילוב שלושה מסכי מגע והמערכת הקולית.

אה, כן, ויש אינטרנט. אתה חונה ליד ארומה והמערכת מתחברת לרשת האלחוטית החינמית. מה יוצא מזה - לא ברור. אדג' לא מכילה דפדפן ואי אפשר להתממשק לפייסבוק. מצד שני, אפשר להוריד שדרוגים לתוכנה של המכונית. אם מחברים אליה פלאג אינטרנט אלחוטי על USB, היא מסוגלת לשדר את הפס אל כל יושביה.

כאן בדיוק אני נכנס לחרדות. אם אפשר להוריד עדכוני תוכנה, בטח אפשר לחטוף וירוס.

האם אוכיח את חפותי?

אני כותב את השורות האלה בתוך המכונית, על שפת דרך עפר בשולי שדה. לפני צועדות שתי נשים עם שני כלבים, מתרחקות לאטן. מה יקרה אם הווירוס, שהרגע חדר למערכת, יפקוד על מנוע המכונית להאיץ קדימה בשיא הכוח? מה יקרה אם הווירוס ינטרל את הבלמים? כמה זמן יימשך המשפט שלי? כמה כסף ידרשו עורכי הדין? האם אצליח להוכיח את חפותי?

התסריט הזה לא לגמרי מופרך. המכוניות האלה הרי גדושות במחשבים ששולטים במנוע, במערכת בקרת היציבות וב-ABS. המחשבים מחוברים ביניהם, ובאופן תיאורטי עלול וירוס לחולל שמות. "החלפת שמן ופילטרים? התקנת את האנטי וירוס החדש?", תשאלו בקרוב את המוסכניק שלכם.

"דיווחי תנועה", אני מבקש מהמערכת, והיא מתעלמת ממני. למעשה, אין כאן מערכת ניווט מקורית שמשולבת במערכת הפקודות הקוליות. אבל הפוטנציאל והכיוון ברורים: פחות התעסקות בעשרות כפתורים שפזורים ברחבי הקוקפיט ויותר פקודות קוליות. מצד שני, גם פקודות קוליות מסיחות את הדעת. אמנם לא צריך להוריד את העיניים מהכביש אבל צריך לדבר ולהקשיב, וזה נעשה דומה לשיחת טלפון, שהיא - כולם יודעים ומתעלמים - הסכנה הנפוצה ביותר בכביש.

אבל האלמנט המרתק ביותר בפורד אדג' המחודשת נקרא My Key, המפתח שלי, כלומר אתם יכולים להחליט שבן ה-19 שלכם לא יוכל לעבור עם המכונית מהירות מרבית של 100 קמ"ש.

פטנט בטיחותי מדהים? לא כל כך. מה יקרה אם בעקיפת חירום יזדקק הילד ליותר מ-100 קמ"ש? חוץ מזה, המערכת לא תמנע ממנו להשתולל ב-90 קמ"ש בשטח עירוני. ההגבלה ל-100 קמ"ש שרירותית ולא מחוברת ל-GPS או למפה כלשהי. זה כנראה יקרה בדור הבא של המערכת, שגם תדע, אני מנחש, להגביל את הספק המנוע, לשלוח הודעת SMS להורים המודאגים בכל פעם שהבן היקר חוצה צומת באור אדום ואף להזעיק עצמאית את האמבולנס.

האם הבן הסורר יכול לנטרל את המערכת ולשעוט לעבר השקיעה ב-200 קמ"ש? אנשי פורד טוענים שלא, כלומר כן, אבל רק בעזרת מפתח המאסטר שההורים מחביאים בכספת.

אני יורד עם הפורד אדג' לשטח - מה זה שטח, חתיכת דרך עפר - ומתחרט מיד. המכונית הזאת נולדה לכביש ותמות בכביש. היא נמוכה והיא אלרגית לאדמה. אני חוזר לאספלט. קל לקבוע שהמנוע כאן חזק - 285 כ"ס (265 כ"ס בדור הקודם שלה) ו-35 קג"מ מעיפים את המכונית חזק קדימה. צריכת הדלק האמיתית היא 6 ק"מ לליטר, רחוק למדי מ-9 הק"מ לליטר שטוען היצרן. תיבת ההילוכים קיבלה מנגנון טיפטרוניק מוזר, כפתור לא שימושי על מוט ההילוכים. ספק אם מישהו מרוכשי פורד אדג' יעשה בו אי פעם שימוש.

חוזר לשיר מספר 18

נעשה לי קר. אני מבקש מהמכונית לכוון את הטמפרטורה ל-26 מעלות. היא עונה לי: "40 מעלות זה לא בטווח האפשרי". אני מתפשר ומבקש ממנה "טמפרטורה גבוהה יותר". היא נענית בשמחה. תוך שתי דקות אני מתחיל להתבשל, פותח חלון ומכבה את בקרת האקלים (הפעם בלחיצת כפתור. כמה טוב שאת רוב הפונקציות אפשר להפעיל, כמו פעם, בכפתורים).

חוזר לדברים הבטוחים. "שיר מספר 18". זה שוב מצליח לי. יהודה עדר שר על ביצה ללא מוצא, עיגול וקו, שמש וכוכב ואהבה.

יש במכונית הזאת כמה דברים מעצבנים. הקורות הקדמיות עצומות וחוסמות חלק משדה הראייה. כפתור משולש האזהרה, שמפעיל את ארבעת האיתותים, לא נוח ללחיצה ולעתים נלחץ דווקא בטעות (בזמן התעסקות בכפתורים אחרים).

פורד אדג' היא מכונית אמריקאית בעליל. מנוע גדול, הופעה בומבסטית. אבל המתלים לא רופסים ועל לוח השעונים כבר לא מופיעות הספרות הדיגטליות הירוקות ברזולוציה של שנות ה-80.

משלב לרוורס, שומע בפעם האחרונה (למכונית הזאת) את שיר מספר 18 ומחזיר אותה לבעליה החוקיים.

בעד: הרבה מנוע, נוכחות ואבזור ביחס למחיר.

נגד: צריכת דלק, יכולת שטח.

שורה תחתונה: לא רעה.

למבחני דרכים קודמים - "כבישים"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#