חוסר העקביות של הח"כים בקביעת שווי השימוש - רכב - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חוסר העקביות של הח"כים בקביעת שווי השימוש

הבקשה לנתק את שווי השימוש מהמדד מפלה לרעה את הרוב

7תגובות

הדיון אתמול בוועדת הכספים של הכנסת עסק, להלכה, בהצמדת שווי השימוש למדד המחירים לצרכן, אך למעשה הוא המחיש את חסרונה של מדיניות כלכלית עקבית בישראל.

אחרי תהליך שנמשך יותר מ-5 שנים של פשרות ודיונים, אודות רפורמת שווי השימוש הרציף (תשלום על הרכב הצמוד לפי אחוז ממחירו), התקבלה נוסחה. אלא שכעת, רק שנה אחר כך, מבקשים בוועדת הכספים לשנות את ההחלטה - תוך שהם שוכחים את ההחלטה בה דנו ועליה הצביעו. אתם זוכרים נכון, בשנה האחרונה לא היו בחירות ולא התחלפה כנסת. יו"ר ועדת הכספים וכל החברים נותרו בתפקידם, רק הדעות השתנו.

כדאי לדון בעצם ההחלטה על העלאת שווי השימוש, אך לפני כן בואו ננסה להבין מה קרה אך אתמול. חברי הכנסת ביקשו לשנות החלטה שקיבלו לפני שנה, לא בגלל ששינו את דעתם וההחלטה אינה מתאימה עוד, אלא כי "הסתירו מהם מידע" ולא גילו להם כי שווי השימוש צמוד למדד.

עיון קצר בפרוטוקול מלפני שנה מגלה כי לא רק שהנושא הוזכר, הוא גם נידון באריכות. שווי שימוש, יש להודות, הוא נושא משמים וטכני, אך לא זאת בלבד שחברי הכנסת לא למדו אותו (וכך הם נוחים להשפעה של לוביסטים), הם אפילו לא טורחים לזכור מה הם עצמם החליטו.

כך, תהליך ארוך ומורכב, המתבסס על נתונים כלכליים ומחקרים, יכול להתבטל בשל גחמות והצהרות שמתאימות יותר לכותרת בעיתון מאשר להובלה של מדיניות כלכלית עקבית. בזמן שבבנייני האומה, בוועידת "ישראל 2021" מנסים לגבש מדיניות לטווח ארוך, חברי ועדת הכספים לא זוכרים על מה הצביעו רק לפני שנה.

וכעת לעניין עצמו. הדיון בכנסת הוא יוזמה של ח"כ הכנסת אורית זוארץ מקדימה, שאולי לא היתה מוכרת לרבים לפני התגייסותה למען נהגי הליסינג. זוארץ הציגה את דרישתה (לנתק את שווי השימוש מהמדד), כהתגייסות למען מעמד הביניים, ולדרישה זו הצטרפו חברי כנסת כמו שלי יחימוביץ'. הסיסמה מצוינת והכותרת מנוסחת היטב, אולם היא לא מדויקת.

עליית שווי השימוש נועדה לתקן אפליה לטובה של נהגים במכוניות חכורות, ולהשוות את המסים שהם משלמים לשאר הנהגים על הכביש. שווי שימוש אמור לשקף את עלות אחזקת הרכב, שנהג הליסינג מקבל כהטבה ממקום העבודה. האפליה לטובה לעומת נהגי הליסינג שינתה את שוק הרכב כולו.

כיום, חברות הליסינג רוכשות 60% מכלל המכוניות בישראל, ויוצרות מערכת של סבסוד צולב - הצרכן הפרטי משלם יותר כדי למממן את ההנחות לחברות הליסינג. מס אחר שפוגע בשכבות החלשות - הבלו המוטל על מחירי הדלק - משפיע פחות על נהגי הרכב הצמוד, כי הם נהנים מדלק כמעט ללא הגבלה במחיר קבוע מראש.

הבקשה לנתק את שווי השימוש מהמדד היא אפליה נוספת לטובת אלה המקבלים מכונית מהעבודה - נהג פרטי צריך לשלם על הדלק והאחזקה של המכונית שלו, במחירים שעולים עם המדד. אך נהגי הליסינג מבקשים שלא להצמיד למדד את המס המגלם עלויות אלה.

במאמץ להגן על מעמד הביניים, כביכול, חברי הכנסת פוגעים ברוב הנהגים בישראל, שלא זכו לקבל מכונית צמודה עם קבלת העבודה. בנוסף לכך - הם מתקשים להיות עקביים אפילו בנוגע להחלטות שהם עצמם קיבלו לפני שנה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#